הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהתוך כדי לימוד השיר, נבין את המציאות ההיסטורית בה עוסק השיר. (השיר נלמד ביחידת הבגרות המשלימה בנושא "ארץ ישראל וירושלים")
שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
שאלת הקדמה: שם השיר "גלות"- במה יעסוק השיר?
שאילת שאלות: כל תלמיד כותב 3 שאלות על השיר- תוכן/ מבנה/ מילים קשות וכו.... מחליפים את השאלות בין התלמידים- וכל תלמיד מנסה לענות על שאלות של תלמיד אחר.
רקע היסטורי: כיצד הדברים הבאים, המובאים בשם המשורר, מסייעים להבין את הרקע לכתיבת השיר?"העליות לארץ ישראל נמשכו כל הדורות, וכאשר בשלו התנאים ההיסטוריים והחברתיים קמה המדינה בתש"ח. ימים ספורים לפני הקמתה נולדנו אנו. הקמת המדינה נתפסה כהתגשמות חלום דורות...גם לידתנו פורשה על ידי הורינו כמימוש של חלום ציוני, ואין פלא שהעניקו לנו שמות כה טעונים בהיסטוריה הציונית...אך מתברר שהעולים לארץ נתפסו כזרים, כאבק אדם. האבות המייסדים ראו את עצמם מחוקקי תרבות, והם קיוו להיווצרות דגם אחר של יהודי בארץ ישראל – ה"יהודי החדש". תרבותם של העולים נתפסה כתרבות נחותה, והתהליך של השינוי תואר אז כ"כור היתוך". העולה נתבקש להיכנס למגרסה ולצאת מצידה השני כשְרוּלִיק עם כובע טמבל...העולים חשו נכזבים...הארץ היתה שונה ממה שציפו, והתרבות המודרנית איימה על עולמם המסורתי...הוחרפה תחושת הזרות של העולים מן המזרח. המעבר התרבותי פגע גם במעמדו של אב המשפחה, שבעבר זכה למעמד רם, לציות ולכבוד...שירים רבים מציגים את המשבר של דור האבות לאחר העלייה ארצה. השיר "גלות" מבטא את חווית הניכור ותחושת חוסר השייכות של האבות."
(מתוך מאמרם המשותף של המשוררים התאומים הרצל ובלפור חקק, "אבות ובנים לנוכח משבר העלייה לארץ", שדה חמ"ד, תשנ"ט)
מצורף מאמר נוסף בנושא "דמותו של התלוש המזרחי" היכול להוסיף למידע ההיסטורי.
האזנה: לסיום- ניתן להשמיע את השיר "שערליה" של חוה אלברשטיין. (מילים מצורפות בנספח) למצוא את השווה והשונה בין השירים.
חשוב להסביר לתלמידים- עם קום המדינה (סמוך להקמתה, ועד שלוש שנים לאחר הקמתה) היה גל עליה גדול של יהודים מכל קצוות תבל למדינת היהודים. אכן, כפי שמתארת חווה אלברשטיין, כולם נקלטו בשער עליה, משם הועברו למעברות. היו ששהו במעברות זמן קצר והיו ששהו שם מספר שנים. חבלי הקליטה הראשונים היו זהים לכולם. עם זאת בעוד שיוצאי צפון אפריקה שהיו רבים לאין ערוך מעולי ארצות אירופה, הועברו לערים רחוקות ומבודדות שלימים יקראו "עיירות פיתוח" חלק גדול מעולי ארצות אירופה שוקעו במקומות קרובים יותר למרכז הארץ באופן יחסי. כמו כן לעולי אירופה היה קל יותר להשתלב עקב מערכת הערכים והתפיסה הדומה בין אירופה לישראל שמרבית תושביה בעת ההיא היו מארצות אירופה. ההבדל בקליטה נבע גם מכך שלצברים בארץ היה קל יותר להכיל את הדומה להם. יוצאי אפריקה הגיעו עם תרבות, שפה ופולקלור זרים ומוזרים לצבר בארץ, ולכן נוח היה להרחיק אותם ולסגור אותם בשכונות ובערים משלהם. אפילו נבנתה תוכנית "כור ההיתוך" שמטרתה היתה לשנות את העולים כדי שהם ידמו וישתלבו בתרבות הארץ ישראלית הקיימת. כמובן שדברים אלו לא התממשו. היתה אפליה רבה נגד הספרדים, במישורים חברתיים, כלכליים ועוד. ניכר שעד היום מדינת ישראל מנסה לשנות את הטעויות שנעשו באותה תקופה.
להרחבה: הערך "מזרחים" מתוך ויקיפדיה.
1. 
דיון/ מטלת ביצוע: האם כיום קיימת עדיין אפליה, גזענות במדינת ישראל? ניתן להפוך עניין זה לעבודה רחבה לתלמידים ולשלב בה ספרות והיסטוריה. לצד רקע היסטורי, להביא יצירות שנכתבות בימנו שעדיין משקפות את האפליה עליה למדנו.
2. 
הפנמה: את שאלת ההפנמה ניתן לתת כתרגיל כתיבה, או כשאלה פתוחה לשיתוף בכיתה/ בזוגות. כמו כן, ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות של 4-5 תלמידים. בכל קבוצה כל תלמיד עונה על השאלה וכל חברי הקבוצה בוחרים מקרה שהעלה אחד מחברי הקבוצה להמחזה בפני הכיתה:
היכן בחיים שלך חשת מופלה? מה חשת כשהפלו אותך? מתי הפלית אחרים? כיצד אפשר לתקן את מה שהיה? תאר את האירוע ואת התחושות העולות ממנו.
(מכאן שאפליות הן לא רק על רקע עדתי/ מוצא, אלא בכל תחום ניתן למצוא אפליות.)
3. 
היסטוריה אישית: ניתן לבקש מהתלמידים לדון בסוגיה זו ביחד עם הוריהם/ סבים וסבתות. לשאול אותם/ לראיין- האם הם חוו אפליה? מה המקרה? מה התחושות הזכורות ממנו? האם לדעתם מדינת ישראל התקדמה בתחום זה? האם עדין יש אפליה במדינה, כמו לפני 60 שנה?....
חשוב בשלב זה גם לכוון עם התלמידים את הדיון למבט חיובי- במה השתפרה המדינה בתחום זה? איך עוד אפשר להתקדם לתקן, לשפר ולמנוע מצבים של אפליות?
ניתן לשלב בתוך יחידת נושא זו עוד יצירות רבות הקשורות לעניין- כגון: וידוי הגדול"- מדוע הבן בקיבוץ? איך זה קשור למדיניות כור ההיתוך? למה, לפי הרקע ההיסטורי הנלמד, הוא לא מעוניין להקשיב לסיפורי העבר של אמו?. כמובן שגם "פרוכת"- על מה שהיה שם ואינינו עוד, מאז שעלו לארץ. ועוד יצירות כגון "תרנגול כפרות" וכדומה.
אם יש זמן, ניתן לשקף את מצוקות התקופה גם ע"י מדיה קולנועית- "סלאח שבתי" ועוד....
חוה אלברשטיין
מילים: חוה אלברשטיין
לחן: גדעון כפן
את הסיפור הזה מתחילים מהסוף
אנייה עם נוסעים הגיעה לחוף
אנשים עייפים בארץ חדשה
עומדים מול שער גדול ומסתכלים בו בשתיקה
אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים
בבגדים עבים בצעדים כבדים
שום דבר לא היה כמו בהבטחות
הבטיחו ארץ חמה היו רוחות וסערות
הגג עף בחורף, הרצפה מלאה סירים
הכל ספוג במים שמיכות הפוך מפולין
כולם מתייפחים אבל אני כבר ישנה
כמו נסיכה אמיתית - ישנה עם מטריה
מישהו אומר - "הגענו"
מישהו אומר - "אולי"
מישהו צועק - "מצאנו"
לוחשים לו "הלוואי"
מישהו קורא - "בינתיים"
צועקים לו - "עד מתי"
לעולם כבר לא נדע
מי נכנס ומי יצא
מי עבר ומי נשאר
בשרליה, שרליה...
"קול ציון לגולה" כל שעה שפה אחרת
הרדיו מנגן, יושבים כמו גולים במחתרת
כמו ליד התנור יושבים, מתחממים
מבינים כל מילה, שרים את השירים
ובבוקר חוזרים אל השפה החדשה
שוברת שיניים אדישה וקשה
כל התוכניות נהפכו לחלומות
מחליפים מקצוע, מחליפים את השמות
מחליפים זכרונות מקשטים את העבר
שם כולם נסיכים היו וזה מה שנשאר
היה פסנתר בכל חדר אורוות סוסים בחצר
כל מילה היא אמת, אמת פחות או יותר..
שרליה, שרליה...
ושוב הרדיו מדבר "מדור חיפוש קרובים"
רשימות ארוכות שמות כתובות ומספרים
מי שהחליף את השם בעצם כבר ויתר
אינו מקשיב לתכנית אין בו כוח יותר
ובינתיים אבי קנה לו מצלמה
"פוטו חמש דקות" - תמונות לתעודה
תעודת עולה, תעודת זהות, פנקס חבר,
אין שפה, אין פרנסה, יש תעודה כבר נסתדר
ובקיץ החם מוציאים את הכסאות
מרכז הסברה מביא סרטים והרצאות
אקורדיון מנגן מלווה איזו זמרת
'עגלה עם סוסה', 'אוי אוי כנרת כנרת'
שרליה, שרליה...
מיטה מתקפלת, שולחן מתקפל
ובערב שבת אנחנו יוצאים לטייל
חולצות לבנות נעליים מבריקות
הולכים לטייל אבל אין פה מה לראות
שורות של צריפים, כמה עצים וגדר
חוזרים במתינות, הרי אין מה למהר
את הסיפור הזה מתחילים מהסוף
סיפור על אנייה שהגיעה אל החוף
על מחנה מעבר ועל תחנה סופית
ועל הבולגרית, הפולנית, היידיש, העברית,
ועל מקום אפור ללא צבע ללא נוף
ועל התחלה, התחלה שאין לה סוף
מישהו אומר - "הגענו"...
שיתוף
הדפסה
ייצוא