מטרת השיעור

1.      בירור משותף עם התלמידים מדוע האדם נוצר מהאדמה?

2.      להבין שהבסיס ליחסים שלנו עם ה' זה הענווה וההבנה שאנחנו קטנים וזמניים.

מהלך השיעור

1.      לתת להם תרגיל- כל אחד מהם מקבל 3 מליון דולר להקים פסל לעצמו, או למשהו אחר שהוא בוחר. הם צריכים לבחור איך הפסל יראה, וממה הוא יהיה עשוי. לשמוע מהם מאיזה חומרים הפסל יהיה עשוי, ואיך הוא יראה.

2.      לעשות פסלים עם חמר, או בבוץ בחוץ. לבקש שהפסל יהיה של בני אדם.

3.      לחזור לכיתה, לשאול אותם מדוע ה' בחר לברוא את האדם דווקא מהאדמה, מה המסר שזה מעביר לנו?

4.      לעשות סיבוב בכיתה, מתי קרה לנו שהרגשנו קטנים או צנועים (שראינו משהו, שהיינו במקום מסוים, שקרה  לנו מקרה מסוים)

5.      ללמוד איתם את דף המקורות(נספח), בדף יש כמה מקורות שמדגישים שמצד אחד האדם הוא שפל ביחס לבריאה, ומצד שני הוא צריך לזכור שהעולם הזה נברא בשבילו, בשביל שהוא יעשה בו דברים טובים וראויים.

-          להתעכב על 'נתנה תוקף' שמדגיש את שפלות האדם ביחס לגדולה של ה', ולהסביר שבר"ה ויו"כ אנו צריכים לזכור שאנו קטנים, שאנו כאן בזכותו של ה', ומתוך ההבנה הזאת והענווה, לחשוב מה אנחנו צריכים לתקן ולעשות טוב יותר.

נספח - דף מקורות:

האדם פאר הבריאה , או סתם גוש אדמה?

"כי אראה שמיך, מעשי אצבּעֹתיך, ירח וכוכבים אשר כוננתה: מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו: ותחסרהו מעט מא-לוהים וכבוד והדר תעטרהו: תמשילהו במעשי ידיך, כל שתה תחת רגליו".       
                                                                          (תהילים ח', ד-ז)

אומרים בשם ר´ שמחה בונים מפשיסחא, שכל אחד צריך שיהיו לו שני כיסים בבגדו ובכל כיס פתק. מה כתוב בפתקים? באחד כתוב "ואנכי עפר ואפר" ובשני כתוב "בשבילי נברא העולם" והחכמה היא לדעת מתי להוציא את הפתק הזה ומתי את השני.

"אדם נברא באחרונה... למה נברא באחרונה? שלא תזוח דעתו עליו, אומרים לו: יתוש קדמך במעשה בראשית...דבר אחר, כדי שייכנס לסעודה מיד. משלו משל, למה הדבר דומה, למלך שבנה פלטרין וחינכה והתקין סעודה, ואחר כך זימן האורחים"                                                            
                                                                           (תוספתא סנהדרין פ"ח הל' ז-ט).

ונתנה תוקף              מילים: רבי אמנון ממגנצא

ונתנה תוקף קדושת היום
כי הוא נורא ואיום.
ובו תנשא מלכותך,
ויכון בחסד כסאך,
ותשב עליו באמת.

אמת כי אתה הוא דיין
ומוכיח ויודע ועד
וכותב וחותם וסופר ומונה,
ותזכור כל הנשכחות
ותפתח את ספר הזכרונות,
ומאליו יקרא,
וחותם יד כל אדם בו.

ובשופר גדול יתקע
וקול דממה דקה ישמע
ומלאכים יחפזון
וחיל ורעדה יאחזון
ויאמרו: "הנה יום הדין
לפקוד על צבא-מרום בדין" –

כי לא יזכו בעיניך בדין.

וכל באי עולם יעברון
לפניך כבני מרון,
כבקרת רועה עדרו,
מעביר צאנו תחת שבטו,
כן תעביר ותספור ותמנה
ותפקוד נפש כל חי,
ותחתוך קצבה לכל בריה,
ותכתוב את גזר דינם.

בראש השנה יכתבון
ובצום יום כיפור יחתמון:
כמה יעברון וכמה יבראון
מי יחיה ומי ימות
מי בקצו ומי לא בקצו
מי במים ומי באש
מי בחרב ומי בחיה
מי ברעש ומי במגיפה
מי ינוח ומי ינוע

מי יישקט ומי ייטרף
מי ישלו ומי יתייסר
מי ירום ומי יישפל
מי ייעשר ומי יעני:
ותשובה ותפילה וצדקה
מעבירין את רוע הגזירה!
(...) אמת כי אתה יוצרם
ויודע יצרם
כי הם בשר ודם:
אדם יסודו מעפר
וסופו לעפר,
בנפשו יביא לחמו,
משול כחרס הנשבר
כחציר יבש וכציץ נובל
כצל עובר וכענן כלה
וכרוח נושבת וכאבק פורח
וכחלום יעוף!

ואתה הוא מלך, אל חי וקיים.