צנח לו זלזל - ביאליק

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

פעילות הטרמה:

לפני קריאת השיר ולפני דברי רקע בפני התלמידים, נפתח את השיעור בתרגיל של דמיון מודרך לתלמידים: (תרגילים מעין אלו זוקקים תנאים מקדימים – ייתכן וסידור הכיתה במעגל, או מעבר לחדר אחר. ייתכן והשמעת מוסיקה רגועה יכולה גם היא לסייע. מומלץ לבקש מהתלמידים לעצום את העיניים, ולנסות ולהתרכז בחוויה המדומיינת).

• בשלב הראשון, יבקש המורה מכל תלמיד לחשוב על הדבר שהוא הכי אוהב לעשות בחייו. (כדאי לא למהר, ולתת לתלמידים להתרכז בדמיון אודות הדבר האהוב). לאחר מכן, יבקש המורה מכל תלמיד לדמיין עצמו עוזב עכשיו את ביתו והולך למקום שהכי קוסם לו, בו הוא יעשה את הדבר האהוב עליו ביותר.
• כעת, יבקש המורה מהתלמידים לדמיין מכשול פנימי מסויים שמפסיק את פעולתו. (כל תלמיד לפי התחום שלו, ימצא את הדבר שבגללו הוא הפסיק את פעולתו האהובה. זה צריך להיות משהו שקשור בי שבגללו אני עוצר ולא יכול להמשיך. כדאי להדגיש שלא יחשבו על מכשול חיצוני, אלא על משהו פנימי. בכיתות שצריכות, אפשר להציע כמה הצעות למכשולים פנימיים אפשריים – עצלות, שיעמום, פחד ועוד ועוד)
• השלב האחרון בתרגיל  - איך אני מרגיש? האם הצלחתי להתגבר על המכשול הפנימי, והמשכתי בפעילות האהובה שלי?. עם אילו תחושות אחזור לפעילות שלי? האם זה יהיה כתמול שלשום???

לאחר פעילות זו, יזמין המורה את התלמידים המעוניינים לשתף את הכיתה בדמיונם.. כדאי להתרכז באיסוף הדברים מהתלמידים בשני דברים: א. מה הגורמים הפנימיים שיכולים להוות מכשול בפני? ב. מה התחושות כשאני נחסם ולא יכול להמשיך לעשות את מה שאני כ"כ אוהב?

הערה: ניתן במקום דמיון מודרך לתת לתלמידים תרגיל כתיבה בנושא. מעין כתיבת חיבור או סיפור.

לאחר מכן לספר לתלמידים את הקרע לכתיבת השיר של ביאליק.

תקציר קורות חייו:

חיים נחמן בְּיאליק – נולד: י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873‏ בראדי שברוסיה. נפטר: כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934 בתל אביב. מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, עיתונאי, סופר, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. ביאליק זכה לתואר "המשורר הלאומי". ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים, כתב עליו כי "גם ביאליק, אשר במודרניות אמתית שבשיריו ובמיוחד בשירתו הפרסונאלית ובשירי תוכחה, משתווה לסופרי העולם הגדולים ביותר".

שאלת ניבוי: ביאליק כתב את השיר "צנח לו זלזל" בשנת תרע"א. דהיינו, 23 שנים לפני מותו. בשיר הוא מתאר חוויה בה הוא חש כזלזל (ענף) הנופל מהעץ ומתנתק מהמקור שלו. הוא מתאר את תחושותיו ביחס לכתיבה. תחושת נפילה, ריקנות, ניתוק מהמקור הפנימי. מה אתם חושבים שקרה לביאליק בשארית חייו (23 שנה!) שלאחר כתיבת השיר? האם הוא המשיך לכתוב שירים?

תשובה: במשך חייו של ביאליק הוא כתב מאות שירים, מסות, ספרים, עסק בעיתונאות ובתרגום וערך את ספר האגדה. לאחר כתיבת השיר הנלמד- ועד יום מותו, ביאליק כתב רק 9 שירים. השיר שנלמד מבטא את הכאב והריקנות הפנימית שמרגיש ביאליק. הוא מנבא את אשר יקרה בעתיד, אולי אף מתאר את הפחד ממה שיקרה לו. ואכן- תחושותיו מומשו. בשנת 1924 עלה ביאליק לארץ ועסק רבות בענייני הציבור השונים- כגון הנהגת "עונג שבת"- מפגשי סופרים ויוצרים שונים.

עוד הקדמה קטנה לפני הקריאה: זהו שיר לירי- החושף את רגשות הדובר. השיר כתוב בשני רבדים: הרובד הראשון- שיר טבע- תיאור של זלזל התלוש מהעץ. הרובד השני- בדידותו ותלישותו של המשורר בלי כתיבת שירים. הטבע מהווה מטאפורה לתחושות הדובר. ועוד הערה חשובה לתלמידים: זלזל= ענף דק.

קריאת השיר:

צָנַח לוֹ זַלְזַל

צָנַח לוֹ זַלְזַל עַל-גָּדֵר וַיָּנֹם –

כֹּה יָשֵׁן אָנֹכִי:

נָשַׁל הַפְּרִי – וּמַה-לִּי וּלְגִזְעִי,

וּמַה-לִּי וּלְשׁוֹכִי?

נָשַׁל הַפְּרִי, הַפֶּרַח כְּבָר נִשְׁכָּח –

שָׂרְדוּ הֶעָלִים –

יִרְגַּז יוֹם אֶחָד הַסַּעַר – וְנָפְלוּ

אַרְצָה חֲלָלִים.

אַחַר – וְנִמְשְׁכוּ לֵילוֹת הַזְּוָעָה,

לֹא מְנוּחָה וּשְׁנָת לִי,

בָּדָד אֶתְחַבֵּט בָּאֹפֶל וַאֲרַצֵּץ

רֹאשִׁי אֶל-כָּתְלִי.

וְשׁוּב יִפְרַח אָבִיב, וְאָנֹכִי לְבַדִּי

עַל-גִּזְעִי אֶתָּלֶה –

שַׁרְבִיט קֵרֵחַ, לֹא צִיץ לוֹ וָפֶרַח,

לֹא-פְרִי וְלֹא-עָלֶה.

אלול, תרע"א.

תרגיל: לאחר קריאת השיר ניתן לתלמידים משימה כדי לנסות להבין לבד את השיר. עליהם למצוא את הביטויים המאפיינים כל עונה, בכל בית, ואת משמעותם: בית א- סתיו. בית ב- חורף. בית ג- חורף. בית ד- אביב.

הסבר השיר:

לאחר שלב זה, בו ניסו התלמידים להבין את השיר לבד, נעבור איתם ביחד על השיר ונסביר אותו, בית בית, על מנת שכל המשמעויות יובנו כראוי:

בית א:

תאור הזלזל הצונח על גדר, ומיד הוא נרדם וישן. הדובר בשיר כבר בשלב זה מדמה עצמו לזלזל ואומר: גם אני ישן כמו הזלזל. אח"כ, בחלקו השני של הבית האמירה מוצגת גם כשאלה, ולא ברור אם השאלה היא כלפי האדם או כלפי הזלזל: הפרי נשל, נפל מהעץ, וניתק ממקור חיותו. והשאלה: מה הקשר בין הפרי הניתק לבין הגזע? לבין המקור? (שוכו= ענף עבה) כידוע, נשילת הפירות מהעץ, מביאה אותם אל מותם. אך כשמדובר בדובר, אין הוא מדבר על מוות פיזי, כמו אצל הפרי, אלא על תחושה פנימית של מוות.

בית ב:

בית זה עוסק רק בפרי. אין פה אנלוגיה ברורה לדובר, המשורר. אך לאור האנלוגיה שנוצרה בבית הראשון, הקורא ממשיך אותה לבד גם בבית השני. בבית זה מתואר תהליך קמילה: הפרי נשל מהעץ, הפרח נשכח ואינינו, והעלים  שרדו כי הם היחידים שנותרו על העץ, אך גם סופם קרב. ביום של סערה, הם יפלו ארצה וימותו כמו הפרח והפרי. נשירת עלים זהו תהליך טבעי שקורה בסתיו. אך בבית זה העלים בקושי שורדים ואז נופלים כחללים. ביטוי מעולם המלחמה. הדבור בביטוי זה מחזיר אותנו למציאות חייו. הוא בקושי שורד, ולבסוף הוא ייפול חלל ללא כתיבת שיריו.

בית ג:

מקושר וממשיך את בית ב בזכות המילה הפותחת : "אחר" יוצר רצף אירועים. המשך תיאורי החורף הקשים. לאחר שבבית ב לא הוזכר הדובר, בית ג עוסק באופן ישיר בדובר בשיר. לילות זוועה, קשים מאוד עוברים עליו. הוא לא מצליח למצוא מנוחה בשום מצב, גם לא בשינה. הוא בודד והמתרוצץ בחדרו. אין לו מנוחה. הוא מרוצץ ראשו בקיר (הסלנג- דופק את הראש בקיר) ומדוע הוא עושה זאת? כי הוא לא מצליח לכתוב.

בית ד:

הפתעה- אביב במקום החורף שחלף. זה מציף בקורא אופטימיות ותקווה, אך התקווה מתנפצת מהר, שוב בדידות שמחמירה עד כדי מצב נואש. ישנה רמיזה למוות בהתאבדות: "אתלה" למרות הפריחה הצפויה באביב, הדובר מרגיש קרח, והוא מדגיש את אין הפריחה: אין ציץ, אין פרח, אין פרי ואין עלה. ישנו אביב מסביב, בטבע, אך פה יש ניגוד בין הטבע לבין תחושות הדובר- אצלו אין פריחה, אלא כמילה.  

שאלה: מה ההבדל בין האדם לבין הטבע, לפי השיר? בטבע תמיד יש מחזוריות, אך בחיים המחזוריות יכולה העצר ולהיגדע. מיתה פיזית של אדם בוודאי לא ניתנת לתחיה ולעיתים גם מיתה נפשית.

חיבור אישי לשיר: סבב מהיר בכיתה- מילה או שורה (לא יותר!) שדיברו אלי בשיר. להסביר בקצרה למה?

פעילות: לאחר סיום הלמידה- לחלק לתלמידים פלסטלינה ולבקש מהם לתאר תחושות שקיימות אצל הדובר בשיר לפי אחד הבית. (לתלמידים שקשה להם ההפשטה שבתרגיל זה, ניתן לבקש להמחיש בעזרת הפלסטלינה, תמונת טבע מסוימת הקיימת בשיר. ) ניתן לבצע את הדבר בתלת מימד או במריחות פלסטלינה על גבי מצע קשיח. ניתן לבחור סמל המופיע בשיר ולהתמקד רק במשמעות אותה מייצג. (כגון: גדר, פרי, פרח, עלים...)

לסיום: ביאליק כתב לפיכמן במכתב שזהו השיר היחיד אותו כתב רק פעם אחת, וזה קרה בנסיעה ברכבת. ביאליק מתאר במכתב שהוא ראה ענף שבור שנתלה מעבר לגדר, מיד יצא לו החרוז הראשון, וכך קלח השיר כולו. כששב לביתו, קרא שוב ושוב את השיר, אך לא תיקן בו דבר.

מה ידיעה זו מוסיפה לקורא להבנת תחושות המשורר ביחס ליכולת הכתיבה שלו?

הערה: כעת ניתן לעבור על האמצעים האומנותיים הרבים הקיימים בשיר. בכיתות בעלות יכולות למידה טובות, ניתן לתת לתלמידים למצוא לבד אמצעים אומנותיים ולהסביר את משמעותם.