שמחת פורים

פתיחה:

חג הפורים הוא חג שעניינו המרכזי הוא השמחה. "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" (אסתר, ט, כב) בשיעור זה נעסוק במשמעותה של שמחת הפורים ונראה כיצד כל מצוות היום- מקרא מגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים כולן מכוונות לעיצוב שמחת החג ולהפיכת יום זה ליום של "אורה, שמחה, ששון ויקר..."

מהלך השיעור:

א. נקרא בקריאה איטית את פסוקי הסיום של פרק ט' במגילת אסתר (במעט דילוגים, כדאי שהתלמידים יהיו מול תנ"ך פתוח) לפני הקריאה נבקש מהתלמידים לשים לב אילו מילים חוזרות על עצמן בפסוקים.

מגילת אסתר פרק ט

(טו) וַיִּקָּהֲלוּ היהודים אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן...) יז( בְּיוֹם-שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְנוֹחַ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה).  יח) והיהודים אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה).  יט) עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרזים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת - עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ (כ) וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים.  (כא) לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ  בְּכָל-שָׁנָה וְשָׁנָה.  (כב) כַּיָּמִים אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים...(כז) קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל-זַרְעָם וְעַל כָּל-הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם  בְּכָל-שָׁנָה וְשָׁנָה.  (כח) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם.

ב. נזמין את התלמידים להתבוננות בפסוקים- אילו מילים הן מילים מנחות בקטע? איך מצטייר חג הפורים מתוך הפסוקים?

להלן שתי נקודות מרכזיות העולות מן הפסוקים, כמובן שאפשר לראות ולהוסיף עוד ועוד, לפי מה שעולה מן התלמידים:

המילה "שמחה" היא מילה דומיננטית מאד בפסוקים, והיא חוזרת 5 פעמים, ונראה שהיא אכן הציר המרכזי שסביבו נבנית המהות של חג הפורים.

גם המילה "היהודים" חוזרת 7 פעמים, אולי כהדגשה לכך שזהו חג שחגגו היהודים על אף היותם מפוזרים ומפורדים בגלותם בין הגויים. חג הפורים וכל מה שקדם לו חשף את ההשתייכות הלאומית ואת ה"נקודה היהודית" באופן עמוק.

ניתן לדבר על הקשר בין שתי המילים ולהראות שהפסוקים עוסקים בשאלה מהי שמחה יהודית וכיצד היא באה לידי ביטוי.

ג. נשאל את התלמידים מה לדעתם בפורים כפי שאנו חוגגים אותו היום, (וכפי שהם חווים את חודש אדר באופן כללי) יוצר את תחושת השמחה של יום זה? לאחר שנשמע את תשובותיהם, נקרא את דבריו של הרבי מליובאוויטש המתאר את המיוחד בשמחת ימי הפורים:

השמחה העצומה של ימי הפורים

(הרב מנחם מנדל שניאורסון, מתוך : הרבי מדבר לילדי ישראל, פורים, עמ' 245)

כל יום טוב הוא יום של שמחה ואושר עבור כל העם היהודי. ובפרט יום הפורים, שאז השמחה היא גדולה ביותר... כדברי חכמינו ז"ל "חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" – שמחת פורים היא ללא הגבלות.

לפיכך נהוג בישראל, שבימי הפורים עורכים כל מיני "הצגות"- מתחפשים  ולובשים תחפושות ומסכות- כי שמחת פורים אין בה הגבלות והיא "פורצת גדרים": היא פורצת את ההגבלות ואת הגדרות של הסדרים הקבועים והרגילים.

מזה מובן, שגם ההכנה לפורים צריכה להיות חדורה ברגש של שמחה, וככל שמוסיפים יותר בחיות ובשמחה בעת ההכנה לפורים, גדולה יותר ההארה והשמחה של ימי הפורים הבאים אחרי ההכנה.

וכשם שהשמחה צריכה להיות אצל כל אחד בעצמו, כך הוא צריך גם להשפיע משמחה זו מאורה זו גם על כל הילדים שמסביבו.

ד. נחלק לכל תלמיד את הכרטיס הבא ונבקש ממנו לחשוב במשך כמה דקות ולענות על השאלות המופיעות בו:

ה. נשמע את תשובות התלמידים המעוניינים לשתף במה שכתבו ונערוך דיון קצר סביב שתי השאלות- מהי שמחה? ואיך שמחים?

ו. מהתבוננות בהלכות חג הפורים נראה שכל מצוות היום מטרתן להוות ביטוי לשמחה ולעצב אותה. כפי שכתוב בפסוקים שקראנו בתחילת השיעור: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" יום הפורים אמור להיות יום של שמחה.  נחלק את התלמידים לארבע קבוצות, כל קבוצה תערוך לימוד על אחת ממצוות היום ותנסה לחשוב איך מצווה זו מביאה לידי ביטוי את השמחה המיוחדת של יום זה.  דפי הלימוד לכל קבוצה מצורפים.

ז. לאחר הלימוד בקבוצות כל קבוצה תציג בקצרה את הלימוד שלה לשאר המשתתפים תוך התמקדות בשאלה "איך תורמת המצווה אותה למדנו להפיכת יום הפורים ליום של שמחה?"

ח. בכיתות בהן הדבר מתאים, נקרא את דבריו של הרב יצחק גינזבורג המתאר את משמעותן של ארבע מצוות הפורים (נספח ב)

ט. לסיום השיעור נשאל את התלמידים מה לדעתם ניתן ללמוד מחג הפורים על הדרכים בהן אנו יכולים להגיע לשמחה גם בשאר ימי השנה?