מחלוקות - חלק ה': אחרי רבים להטות

נפתח את השיעור ללא הקדמות - נתחיל בקריאת הגמרא על תנורו של עכנאי (בבלי. בבא מציעא. נט) נתקדם לאט לאט בקריאה ונשאל כל פעם: מה יקרה עכשיו? (נשמע את התלמידים אך לא נרחיב בהסברים) בטקסט מוצעות נקו' לעצירה בסוגריים.

למעוניינים: ניתן לעצור בנקודה בה ר' יהושע אומר " לא בשמים היא" ולתת לתלמידים לחבר המשך לסיפור. להשמיע את מה שכתבו התלמידים (חשוב שגם המורה יכתוב) ורק אחר כך להמשיך בקריאה.

תלמוד בבלי בבא מציעא דף נט עמוד א-עמוד ב

תנן התם: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין. וזה הוא תנור של עכנאי.

מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.

תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.

אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה.

אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם.

אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול.

(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)

גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם?

לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו.

יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!

(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא.

(במחברות: לחבר המשך לסיפור)

מאי "לא בשמים היא" (דברים ל, יב)?

אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה "אחרי רבים להטת" (שמות כג, ב).

אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא?

(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)

אמר ליה: קא חייך ואמר: נצחוני בני, נצחוני בני.

אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו.

ואמרו: מי ילך ויודיעו?

אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו.

מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות.

אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים?

אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך.

אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע. זלגו עיניו דמעות, לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח.

תנא: אך גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף.

ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס.

עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל.

(מה לדעתכם יקרה עכשיו?)

נח הים מזעפו.

אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי. מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר. איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא. אשכחתיה דנפל על אנפיה, אמרה ליה: קום, קטלית לאחי. אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב. אמר לה: מנא ידעת? אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.

[תרגום: אמא שלום אשתו של ר' אליעזר היתה אחותו של רבן גמליאל. מאותו מעשה ואילך לא הניחה לר' אליעזר ליפול על פניו. אותו יום ראש חודש היה, והתחלף לה בין חודש מלא לחודש חסר. יש אומרים שבא עני ועמד בשער והוציאה לו לחם. מצאה את בעלה נופל על פניו. אמרה לו: (מה לדעתכם יקרה עכשיו?)  קום, הרגת את אחי. תוך כך הגיעה שמועה מביתו של רבן גמליאל שהוא נפטר. שאל אותה: מנין ידעת? אמרה לו: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה].

בסיום הקריאה נבקש מכל תלמיד לכתוב על דף שאלה שיש לו על הסיפור. 

נאסוף את הפתקים עם השאלות, ונחלק את הלוח לארבעה חלקים:

חלק א: המחלוקת.

חלק ב: הנידוי.

חלק ג: תוצאות הנידוי.

חלק ד: שאלות כלליות.

נקריא שאלה שאלה ונכתוב את השאלות על הלוח -  כל שאלה באחד מארבעת החלקים, לפי המיקום המתאים לה. כמובן שהתלמידים הם אלו שמחליטים על המיקום של כל שאלה (אפשר בשלב זה לתת לתלמיד לנהל את הדיון מול הכיתה ולהשאיר להם את מלאכת הכתיבה על הלוח).

המחלוקת:

לאחר שלב זה נסביר בקצרה את מה שעומד בבסיס המחלוקת:

מבחינת ר' אליעזר - תנור הוא כמו כלי חרס ולכן בסיום המלאכה שלו, כשצריך להוסיף לו טיט כדי לחברו לקרקע, הטיט הוא חלק ממנו. לדעת חכמים - הטיט יוצר חיבור בין התנור לקרקע לכן תנור זה לא כלי חרס רגיל. הוא לא עומד בפני עצמו כי הוא מחובר ותלוי בקרקע. תנור של עכנאי (נחש) זהו תנור שעשוי כולו חוליות חוליות ויש טיט (חול) המחבר בין החוליות. ר' אליעזר מטהר את התנור כי כל חוליה בעיניו עומדת בפני עצמה כי הטיט (החול) מפריד בין החוליות (וכאשר כל חוליה קטנה מ-4 טפחים, היא לא מקבלת טומאה) חכמים טוענים שהתנור הוא יחידה אחת שלמה, מקשה אחת, דווקא בזכות הטיט שמחבר בין חלקיו, ולכן אם התנור מקבל טומאה, כולו טמא.

כראייה לכך שר' אליעזר צודק - הוא מביא הוכחות לדבריו באופן מדורג:

בהתחלה הוא מביא את החרוב שנעקר ממקומו ואת אמת המים שהמים שבה שבים לאחור. אלו שני דברים שבהם ר' אליעזר אומר - הטבע לצידי. מאחר שזה לא עוזר, הוא פונה אל כותלי בית המדרש - איזו אמירה מהותית עומדת מאחורי כוונותיו של ר' אליעזר שרצה להפיל את כותלי בית המדרש? לשיטתו, אם בית המדרש לא מקבל את דבריו, אין צורך בקיומו של בית המדרש. הדיון בטל ומבוטל. חסר משמעות. בית מדרש שפוסק בניגוד להלכה- אין לו זכות קיום כלפי שמיא.

ואז ר' אליעזר פונה לשמים, לכוח העליון ביותר, ובת הקול מכריעה - הלכה כמו ר' אליעזר נפסקת בכל מקום ומקום ובוודאי שגם במקרה זה.

• מה לומדים מכך שקירות בית המדרש שמעו את גערתו של ר' יהושע והם מטים ועומדים? (שימו לב- הם לא הזדקפו כהודאה שר' יהושע צודק).
• ר' יהושע לא מוכן לקבל את דברי השמים. כיצד?

שתי הוכחות שקשורות זו בזו מובאות לשיטתו:

1. "לא בשמים היא!" - מאז שניתנה תורה לבני אדם במעמד הר סיני, על האדם לפסוק את אשר הוא מבין ולפי מה שהוא מפרש מהתורה.
2. "אחרי רבים להטות" – הדרך בה מכריעים מחלוקות היא לפי הרוב ולא לפי אותות מהשמים, כי, כאמור, התורה נמסרה לבני אדם וכמו שלמדנו- הכלל שלפיו מכריעים מחלוקות הוא – הרוב קובע.

לאחר דברים אלו אליהו מספר שהקב"ה צפה בנעשה ואמר "נצחוני בני"- דהיינו, אכן הם צודקים. אסור לי להתערב במחלוקת. התורה ניתנה לידם והם אלו שמכריעים בה.

תוצאות המחלוקת:

חכמים שורפים את כל הטהרות שטיהר ר' אליעזר בחייו. זהו מעשה מאוד חמור. הלא לא כל מה שהוא טיהר בחייו היה בניגוד לדעת חכמים? ולא כל מה שהוא טיהר קשור לתנור של עכנאי. ברור ששרפו פה דברים שטהרתם מוצדקת ומקובלת ע"י חכמים ולכן שרפתן היא עברה על דברי תורה (שאסור לשרוף תרומה טהורה) מכאן שר' יהושע הורה לעשות זאת בחזקת "עת לעשות לה' הפרו תורתך". מטרתו היתה לקבוע הלכה לדורות. בנוסף - השרפות נעשו בפניו של ר' אליעזר (איך הייתם מרגישים בסיטואציה כזו במקומו של ר' אליעזר?) זוהי השפלה גדולה. פגיעה קשה ואחריה יבוא נידוי ("נמנו עליו וברכהו"- זהו ביטוי לקללה ולא לברכה והכוונה בדברים אלו שחכמים מחליטים לנדות אותו).

ר' עקיבא, תלמידו האהוב ביותר של ר' אליעזר, לוקח על עצמו את המשימה הקשה- להודיע לו שהוא מנודה. ר' עקיבא מעדיף שהודעת הנידוי תבושר מתוך מקום אוהב וכך הדברים יתרככו במעט. (נזכיר את המשמעות של חכם המנודה מחבריו, דברים שלמדנו כבר בנידוי של עקביא בן מהללאל: המנודה לא מצטרף למנין או לזימון. צריך לשבת רחוק ממנו 4 אמות (2 מטר). המנודה נוהג כאבל - יושב על הארץ. לא מסתפר ומתגלח. הולך יחף. במותו לא מלווים את ארונו ולא מספידים אותו. בית הדין שולח אדם לשים אבן על הארון כעדות לכך שסקלו את ארונו).

ר' אליעזר פגוע כל כך מהנידוי (ואולי כועס?) הוא בוכה: זלגו עיניו דמעות"- למה?

1. הוא איבד את מעמדו כפוסק.
2. עליו נאמר: "ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום" ועכשיו הוא "שמותי"- חסר שם ומקום. אין הלכה כמותו בשום מקום (במסכת נידה כתוב: "הלכה כר' אליעזר בארבע". דברים אלו משקפים את גודל הטרגדיה שבנידוי זה - בסופו של דבר יש רק 4 מקומות בהם פסקו כר' אליעזר).
3. הוא נפגע.
4. הוא לא יוכל ללמוד תורה יותר בבית המדרש.

זה המקום להזכר בהילל ושמאי - שם נאמר במפורש שהאמת היתה בשני הצדדים. הם התחתנו זה עם זה. למה ר' אליעזר לא נוהג כמוהם? (הם קדמו לו) לשיטת ר' אליעזר כשיש אמת ארצית בין שני צדדים, אז נוקטים בכלל "אחרי רבים להטות"- אבל כשיש הוכחות שממיות למה האמת האחת הנכונה, אז אין ענין של "הרוב קובע". האמת ברורה וחכמים לא מקבלים את האמת ועל כך הוא לא מוכן לוותר.

כאבו גורם לכל העולם ללקות: יש פחות אוכל, כולם נחלשים בגללו. בנוסף: כל מקום שהוא נתן בו עיניו - נשרף (ביטוי לכאב העלבון או לכעס?).

תוצאות הנידוי:

ר' גמליאל לא הוזכר עד כה. הוא לא היה בדיון. אך בכל זאת את עיקר זעמו, מכוון ר' אליעזר אל רבן גמליאל. וזאת מכיוון שהוא מנהיג חבורת החכמים שמורדת כעת בשמים (רבן גמליאל הוא נשיא הסנהדרין).

נשאל: למה יש את כל התוספת בסיום של רבן גמליאל בים ומה לומדים מכך שתפילתו של ר' אליעזר הרגה את רבן גמליאל?

אמא שלום - שמה מעיד על כך שהיא אחראית על השלום בעולם. השלום מנוגד לאמת. דרכה מנוגדת לדרכו של בעלה. הקב"ה מוליך את הסיפור כך שהאמת בסוף מנצחת וגוברת על השלום. רבן גמליאל, שמייצג את התפיסה של חכמים, מת. ומי שרצה באמת - ר' אליעזר, הוא זה שנשאר בחיים, אבל מנודה. תורתו לא נשמעת ברבים ולא נפסק כמוהו (למעט 4 מקרים בכל הגמרא). זאת אומרת שכולם מפסידים בסיפור הזה. מכאן: אצל הקב"ה בשמים האמת מנצחת, רק בארץ חייבים לשלב בין שלום לאמת והתורה "לא בשמים היא".

בשלב זה נמשיך לסיפור סיום חייו של ר' אליעזר (בבלי. סנהדרין. סח) - נקריא את הסיפור ללא הרחבות.

בכיתות בהן למדו בנושא "הכוח לשנות" על תחילתו של ר' אליעזר, זה המקום להזכיר את הנלמד ולשאול: מה ההקבלה בין תחילת חייו של ר אליעזר לסופם? ר' אליעזר בתחילת דרכו מבודד מאחיו. רחוק מהתורה וצמא ללמוד. ובסיום חייו, הוא מבודד (מנודה) רחוק מחבריו ומתלמידיו. צמא ללמד תורה.

לא נתעכב על הפרטים בשלב זה.

נבקש מהתלמידים לבחור רגע משמעותי בעיניהם מתוך רצף שני הסיפורים (על המחלוקת, הנידוי וסוף חייו של ר' אליעזר) כל תלמיד צריך לצייר את הרגע בו הוא בחר ואז כל התלמידים ביחד מסדרים את הציורים לפי רצף הסיפור וכל תלמיד שרוצה בכך, משתף בדבר שהיה משמעותי בעיניו בסיפורים אלה.