הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהלצערנו, במהלך החיים נאלץ האדם להיפרד מאנשים קרובים שהלכו לעולמם. השיר מתאר את כאבו האישי של המשורר באבלו על חברו. ננסה דרך לימוד השיר לראות איך מביע המשורר את צערו ונחשוב על אופן הבעת הצער שלנו.
נפתח בצפייה בסרטון קצר של שקיעה.
נשאל בכיתה: מה מסמלת שמש בחיינו? (אפשר לכתוב על הלוח ב"שמש רעיונות")
נקרין על הלוח את מילות השיר. בשלב זה התלמידים לא יקבלו את דף השיר לידיהם.(שימו –לב השיר בנוי מארבעה בתים.) נשמיט את השורה האחרונה. ונראה לתלמידים רק את שלושת הבתים הראשונים:
מומלץ להתייחס לביאורי מילים כדי להתגבר על המכשול הלשוני:
בית א': אדם עומד ומביט בשמש האדומה לעת ערב. הצבע מתואר כצבע תולע (אדום. כמו תולעת שני).
בית ב': השקיעה לנגד עיניו היא שקיעה מול הים. הדובר מביט לצפון ולדרום וקדימה (מערבה) ורואה את הצבע האדום של השקיעה המתפשט גם על הים שמולו.
בית ג': השמש שוקעת והארץ נשארת כאילו לבדה, עזובה, היא נחה בצל הלילה.
מהי התמונה המופיעה בשיר? תמונת שקיעה.
ניתן לאפיין שיר זה כשיר טבע – המתאר סיטואציה מן הטבע. סגנון זה היה מקובל בשירת ימי הביניים (בדומה לשירים המתארים פריחה, ירידת גשם וכו').
(תפקיד הטבלה: הטבלה תבליט הופעות חוזרות של מוטיב או העדרו, לטבלה יש תפקיד חשוב כתומך זיכרון לתלמידים מאותגרים).
ננסה לחלץ מהתלמידים מילים או רעיונות החוזרים על עצמם לאורך השיר ועל פיהם נבנה את תבחיני הטבלה: צבעים, התייחסות לבגד, כיווני מבט.
מה עולה מעיון בטבלה?
לאחר ניתוח זה של השיר, נגלה לתלמידים שישנו בית נוסף לשיר ונחלק להם את השיר במלואו:
עכשיו ברורה משמעות אווירת השקיעה העצובה. הדובר בשיר למעשה מקונן על מותו של אדם בשם יקותיאל.
מובן כעת שאין זה שיר טבע רגיל אלא שיר בעל משמעות סמלית. תמונה השקיעה היא מטאפורית ואמורה לבטא את הצער על "שקיעת חיי האדם".
שיר כזה מכונה: שיר מתהפך. הבית האחרון בשיר יוצר מהפך בהבנת השיר כולו ומאיר את השיר באור חדש.
מהן השאלות המתעוררות לאחר שקראנו את השיר במלואו?
כדי לענות על תהיות אלה – ניתן להפנות את התלמידים לאיתור המידע באופן עצמי ע"י שימוש במאגרי המידע במרשתת, או עלי ידי עיון בכרטיס מידע זה.
המידע הביוגרפי על שני האישים מלמד אותנו שהמשורר היה קרוב מאד לנפטר והחויה הטראומטית של מותו הביאה אותו לכתוב את השיר.
(ניתן לשאול את התלמידים האם הם מכירים שירים נוספים שבהם המשורר כתב על אדם קרוב שנפטר).
כעת נשלים את הבית הרביעי בטבלה.
מה ניתן ללמוד מטבלה זו במלואה?
אלו הן דרכי עיצוב שבהם משתמש המשורר כדי להביע את אבלו.
סוג השיר:
בשירת ימי הביניים אנו מבחינים בין שירי קודש לחול.
ישנם סוגים שונים של שירי חול: שיר טבע, שיר שבח, שיר ידידות, שיר יין, שיר חשק, שיק קינה, שיר חידה, שיר תלונה, שיר הגות.
מהו סוג השיר שלפנינו?
זהו שיר קינה במסווה של שיר טבע (שיר "מחופש").
למה אנו מצפים משיר קינה? והאם שיר זה הוא שיר קינה קלאסי?
השוואה בינטקסטואלית לתלמידים אוהבי אתגר - ניתן להפנות לקינה אחרת שכתב רשב"ג על יקותיאל אבן חסן. נביא את הקינה בימי יקותיאל ונערוך ביניהם השוואה.הקינה "בימי יקותיאל" היא קינה קלאסית, ארוכה, מלאה ברגש, מופיעים דברי הספד ישירים על דמותו של יקותיאל והחסרון שיורגש בעקבות מותו. יש הגזמה בדברי המשורר הסופד. המקובלים בשירי קינות. המסקנה היא: השיר "ראה שמש" אינו שיר קינה רגיל].
למרות שזהו לא שיר קינה קלאסי, באיזה אופן בנה רשב"ג את הנימה בשיר כדי ליצור אוירה אלגית? (אוירה של קינה ואבל).
מדוע לדעתכם נבחר שיר זה כשיר חובה לבגרות?
בשנים האחרונות אנו עוסקים רבות בשאלות עמ"ר (ערכים, מעורבות רלוונטיות). באיזה אופן שיר זה יכול להיות רלוונטי אלינו? מהו הערך שהשיר נושא בחובו?
מוצעות כאן תשובות אופציונליות עם פעילויות להפנמה, מומלץ למורה להתייחס לכל התשובות אך להתמקד בפעילות הפנמה אחת.
1. התמודדות עם אבל:
רשב"ג בחר לתאר בשיר את האבל האישי שלו. יש פעמים שגם אנו ניצבים אל מול פני השבר והאובדן ולכן ניתן להזדהות איתו.
כל תלמיד יחשוב על משהו או מישהו חשובים שאינם איתו. וינסה לתאר את התחושה ע"י שיר קצר שמרכזו יופיע ציור לשון כלשהו – דימוי או מטאפורה.
למשל: כמו פורח צמאתי אליו, אך הוא הלך לשווא...
צעדתי במדבר הגעגועים הטובעני, הבטתי לכל עבר, אך לא איתי...וכו'
2. להעריך את האנשים שסביבי:
יתכן שהשיר יכול לשמש ככלי המעודד אותנו להביט סביבנו ולהעריך את האנשים הקרובים לנו הנתפסים בעיננו כמובנים מאליהם: הורים, אחים, חברים, מורים, מדריכים בתנועה וכד'.
כל תלמיד יקבל דף בצורת שמש.
במרכז יסמן את שמו, מסביב ימלא את שמות האנשים המשמעותיים עבורו. התלמיד יכתוב במה מתבטאת חשיבות הדמות הזו בעיני.
(בהקשר זה ניתן להביא את שירו של טשרניחובסקי "שושנת פלאים ברוכת אל").
3 .כוחן של מילים:
השיר מלמד אותנו על הכוח של כתיבה כמאפשרת להפיג כאב ומכאוב. מקום המאפשר "קתרזיס" של הכותב.
נדון בכיתה: מהו הכוח של שיר? מדוע בחר המשורר - הדובר להביע את כאבו במילים?
בהקשר זה ניתן להביא את הכתבה הבאה:
דני רובס נפרד מאימו בשיר: "מוקפת באור".
מתוך הראיון עם דני רובס:
"לא האמנתי כמה חזקה תהיה רעידת האדמה של לכתך. תמיד חשבתי שאני חזק וגיבור, הרי עברנו יחד אובדנים ענקיים וייסורים קשים. ובכל זאת הרגשתי כמו האסטרונאוטים בחלל שמתנתקים מהחללית. לא לחינם קוראים לה 'חללית האם'. גם אני לא מצאתי כיוון, לא ראיתי היכן האופק. על מיטת חולייך כתבתי את השיר הזה. קצת אחרי שאת, באצילות הנפש האופיינית לך, ויתרת על המאבק ונפרדת מכולנו. כתבתי שיר שחייך הם ההילה שבו. שהאור הנובע ממנו הוא האור הפנימי שהעברת לכולנו, ילדיך. כתבתי אותו לעצמי, כדי להיאחז בטוב שבך, באישה שהעניקה לי חיים ועיצבה אותם בסבלנות וברגישות. אני שר את השיר הזה בהופעות האחרונות, ולאט לאט נובטת בי ההבנה שדמותך בשיר הזה יכולה להאיר את הדרך גם לאנשים שלא הכירו אותך. וששירים באמת יכולים להיות מרגוע גם באפילה."
לאורך ההיסטוריה האנושית, משוררים רבים הביעו את כאבם באמצעות המילה הכתובה. ניתן להביא לקט שירים בפני התלמידים שבהם המשורר הדובר מביע את הכח של הכתיבה כמקום לפורקן של מצוקה וקושי.
לתלמידים אוהבי אתגר:
השוואה בינטקסטואלית - ניתן להפנות לקינה אחרת שכתב רשב"ג על יקותיאל אבן חסן. נביא את הקינה בימי יקותיאל ונערוך ביניהם השוואה.הקינה "בימי יקותיאל" היא קינה קלאסית, ארוכה, מלאה ברגש, מופיעים דברי הספד ישירים על דמותו של יקותיאל והחסרון שיורגש בעקבות מותו. יש הגזמה בדברי המשורר הסופד. המקובלים בשירי קינות. המסקנה היא: השיר "ראה שמש" אינו שיר קינה רגיל].
למרות שזהו לא שיר קינה קלאסי, באיזה אופן בנה רשב"ג את הנימה בשיר כדי ליצור אוירה אלגית? (אוירה של קינה ואבל).
1. ניתן להשוות לשיר קינה מודרני המוכר לתלמידים:
לבכות לך (מילים: אביב גפן), בביצוע אריק אינשטיין.
משימות לתלמידים:
2.שיבוצים בפיוט
במערך לא ניתנה התיחסות לשיבוצים. בהוראה לבגרות יש להתייחס אליהם.
בית א': "אם יאדימו כתולע" (ישעיה א' 18) – הצבע האדום מופק מתולעת שני.
או: "הורד שאול גאונך המת נבליך תחתיך ידע ומכסיך תולע" (ישעיה י"ד 11) – רמז לתולעים המכסים את המת.
בית ג': "אל ביש שמיים קדרות, ושק אשים כסותם" (ישעיהו נ', ג').
3. רגיל כתיבה יוצרת:
נתנסה בכתיבת שיר מתהפך או נבקש מהתלמידים לאתר שירים מוכרים שהסיום שלהם יוצר תפנית ומשנה את משמעות השיר כולו.
(למשל: "רק על עצמי" של רחל, "לא זכיתי באור מן ההפקר" של ביאליק ועוד).
4. מצגת מסכמת על הפיוט.
5. סרטון על הדברים החשובים שיש לנו "the shoes".
6. סיכום על היצירה.
7. "ראה שמש" מאת שלמה אבן גבירול - בהקראת מאיה בז'רנו.
8. רקע נוסף על רשב"ג.
שיתוף
הדפסה
ייצוא