מעוז צור ישועתי

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

הערה: המהלך המובא פה מותאם לשיעור כפול, ואף יותר, ואינו כולל את כל פרטי הניתוח שהתלמידים צריכים להכיל ולדעת בסוף הלמידה. 

שאלה: מה המשותף לאירועים הבאים: יציאת מצרים, גלות בבל, פורים, חנוכה?

הפיוט נכתב במאה ה-13- תקופת מסעי הצלב. בשלב זה נכניס "ידע עולם" על מסעי הצלב, ניתן לתלמידים לקרוא חומר על מסעי הצלב (אפשר כעבודת בית, ואפשר לערוך דף מחומר רב המצוי באינטרנט) עליהם לענות על השאלות:

1.      מתי התקיימו מסעי הצלב?

2.      מה היתה מטרתם?

3.      היכן הם התרחשו?

4.      כיצד נפגעו היהודים ממסעות הצלב?

ולאחר מכן נערוך דיון בכיתה, מה הקשר בין מסעי הצלב לבין האירועים שהזכרנו ? (יציאת מצרים, גלות בבל, פורים, חנוכה)

קריאת השיר.

הסבר של מילים קשות.

בשיר זה הרבה כינויים וביטויים סביב נושאים מסויימים. ניתן לתת לתלמידים למצוא כינויים שונים בשיר:

כינוי לקב"ה: מעוז צור ישועתי

פניות לקב"ה: לעת תכין מטבח. חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה. נקום נקמת עבדך. דחה אדמון בצל צלמון, הקם לנו רועים שבעה.

כינויים לבית המקדש ולדברים בתוך בית המקדש: בית תפילתי. נזבח (- הקרבת זבחי תודה.) מזבח. דביר.

כינויים לאויבים: צר המנבח. מלכות עגלה (-מצרים)

כינויים לעם ישראל: סגולה. שושנים. בני בינה (= חכמי ישראל)

ביטויים לקשיים של עם ישראל:  רעות שבעה נפשי, ביגון כוחי כילה. חיי מררו בקושי. לא שקטתי. נוגש הגלני. יין רעל מסכתי. כרות קומת ברוש בקש אגגי. יונים נקבצו עלי. פרצו חומות מגדלי, וטמאו כל השמנים. אין קץ לימי הרעה. דחה אדמון בצל צלמון.

ביטויים לנפילת האויבים: חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה. קץ בבל זרובבל. נהיתה לו לפח ומוקש, וגאותו נשבתה. אויב שמו מחית, רוב בניו וקניניו על העץ תלית.

:

מה המשותף למחרוזות 2-5? מתחילות בתיאור אירוע היסטורי בעם ישראל של אומה ששעבדה אותנו (לפי סדר כרונולוגי- מצרים, בבל, פרס , יוון) וחתימה בידי הצלה ע"י הקב"ה.

מה המשותף למחרוזות 1+6? הן מהוות מסגרת לפיוט ובשתיהן יש איחולים לגאולה. התקווה המוצגת שם היא בהסתמכות על העבר- כמו שבעבר הקב"ה הושיע אותנו, כך הוא גם יושיעה בעתיד.

שיבוצים:

בשלב זה, ניתן לתת לתלמידים רשימת שיבוצים המופיעים בשיר. עליהם למצוא את הקשר בין השיבוץ לבין השיר ולהסביר כיצד הבנת המקור בתנ"ך, עוזר לנו להבין טוב יותר את השיר. לשם כך עליהם לדפדף בתנ"ך ולהבין את ההקשר של כל שיבוץ ושיבוץ.

(עדיף לתת לתלמידים רק את רשימת השיבוצים- דהיינו, צידה הימני של הטבלה המצורפת)

הצעה לפעילות:

כתיבה יוצרת: (עדין לא ברמה של הפנמה אישית) לאור הבנת מבנה הפיוט ותוכנו, ניתן להוסיף עוד בתים/ מחרוזות לפיוט. או בתים השייכים לאירועים היסטוריים רחוקים שלא מוזכרים- כגון: אירועים מתקופת השופטים או אירועים הקרובים יותר אלינו- גרוש ספרד, השואה וכדומה....

ניתן לתלמידים משימת כתיבה. עליהם לציין היכן בפיוט הבית שהם כותבים אמור להיכנס.

אפשר לחדד ולאתגר- שבבית זה יהיה עליהם להכניס שיבוץ, צימוד וחריזה כדוגמת זו שיש בשאר המחרוזות. בנוסף בית זה אמור להתאים למבנה שאר הבתים: מתחיל בתיאור המצוקה מהמלכות המשעבדת, ומסתיים בהצלה ע"י הקב"ה.

האזנה ללחן:

בשלב זה נשמיע את לחן הפיוט לתלמידים. לאחר שהם מבינים את תוכן הבתים והם שומעים ומקשרים שוב ללחן העממי לפיוט זה. נשאל: האם הלחן מתאים לשיר?

כמובן, שישנה בעיה בלחן זה, שמשקף רק שמחה וצהלה, בעוד הפיוט נע בין פורענות, שיעבוד, והצלה וישועה.

דיון: מה הסתירה העולה בין הלחן לבין הפסוק "בנפול אויבייך אל תשמח" ? (או "מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה"?)

הלחן העממי לקוח מתוך שיר עם גרמני. ניתן בשלב זה להשמיע עוד לחנים שנתנו לשיר זה, לחנים פחות ידועים, המופיעים באתר " הזמנה לפיוט", ולבדוק את התאמתם לשיר.

כמשימה אפשר לבקש מהתלמידים להביא לכיתה שירים שהלחן שבהם לא תואם לתוכן המילים, ומתוך כך לפתח דיון על האזנה ביקורתית.

נסו להסביר מדוע שיר זה מיוחס לחג החנוכה ושרים אותו דווקא בחג זה, ולא במועדים אחרים המוזכרים בשיר?

לחלק את הכיתה לקבוצות, לפי בתי השיר. כל קבוצה צריכה להמחיז את הבית. לא לפי מנגינה ומילים מדוייקות. אלא, לקחת את תוכן הבית ולנסות לחוות אותו ולהעביר את החוויה בהמחזה לכיתה-  לדוגמה- לדובב ילד בגילם של התלמידים. ילד שחי במציאות עליו הבית בשיר מספר . האם ידע שיגאל? ומה אמרו הוריו? והאם היתה כבר שמחה ושבח בדורו?

נבקש מהתלמידים לכתוב על מקרה בו הם הרגישו במצוקה גדולה, וממקום לא צפוי הגיעה ישועה.

מה אפיין את המצוקה? האם היתה צעקה? תפילה? מה היה מקומו של הקב"ה במצוקה ובתהליך הישועה? האם בישועה היתה הודאה? שבח? האם לאחר הישועה משהו בי השתנה? משהו ביחס לעצמי, לזולת, למציאות לבורא- השתנה?

ניתן ברקע להשמיע את הלחן של "מעוז צור ישועתי" שהתלמידים אמרו עליו שהוא המתאים ביותר לתוכנו של השיר. ניתן גם לבקש מתלמידים מוכשרים לכך להלחין את השיר מחדש או להתאים אותו ללחן של שיר אחר.

להלן קישורים בהם ניתן למצוא הרחבות לפירושים וניתוחים לפיוט זה:

הרב דוד חי הכהן - אתר ישיבה

לקסיקון לתרבות ישראל

ביאור הפיוט - ויקיטקסט

מעוז צור - ויקיפדיה

להרחבה

ניתן ליצור שיח משווה בין הפיוט "מעוז צור ישועתי", לבין שירה של נעמי שמר "שבחי מעוז".

 דיון בתכנים: מה דומה ומה שונה בין השירים: רב השונה על הדומה.... שירה של נעמי שמר לא פונה לקב"ה. "המעוז" הם מעוזי/ מוצבי צה"ל בתעלת סואץ. והשיר מלווה בתחושות פחד גדולות. לא נראה כי שיר זה קשור לתחושת האור והנס המלווים את חג החנוכה. אפשר לתת לתלמידים לחפש הוכחות בשיר לכך שה"מעוז" הוא לא הקב"ה בשירה של נעמי שמר. בנוסף ניתן לבדוק מיהו הדובר בכל שיר ומה עמדתו ותחושותיו שהוא מעביר לקורא השיר.

האזנה ללחן: ניתן גם פה להאזין ללחן של השיר לבדוק את התאמתו לתוכן השיר. (במקרה זה ההתאמה טובה יותר מאשר הממצאים שסביר שהתלמידים גילו בהשוואתם בין תוכן הפיוט ללחנו העממי)