החיבור העמוק לאדמה, ודרכו, העמקת האהבה לארץ, הוא אחד העניינים המהותיים ביותר שאנחנו מבקשים ללמוד ממורשתו המיוחדת של גוש קטיף. דרך יישוב האדמה ועיבודה, פיתוח טכניקות חקלאיות פורצות דרך ועמל יומיומי, הלך ונרקם בגוש קשר יוצא דופן לאדמת המקום. ככל שניטיב להבין אותו, נעמיק מצד אחד את ההבנה לגודל השבר והקריעה שחוו תושבי הגוש בהילקח מהם חלקת האדמה שלהם, ובו זמנית, נבקש לשאוב השראה מההיכרות הקרובה וממידת האהבה לאדמת המקום ולאדמת הארץ, ולהחיל אותה גם על אדמת המקום שלנו, ומתוכה, על הארץ כולה.
נחלק לכל זוג תלמידים שיר שעוסק בקשר בין אדם לאדמה -
רשימת שירים מומלצים: אמא אדמה, אדמה- אהוד מנור, בן אדמה, ילדי האדמה, מתוך למוד פני הקרקע למדנו לדעת את גופנו שלנו - רבקה מרים.
במידה ויש אפשרות להאזין לשיר, נזמין את התלמידים גם להאזין לנו.
נבקש מהתלמידים לקרוא את השירים ולחשוב:
עדיין בזוגות, נפנה לעיון במקור הבא שכתב עמוס קינן, בלי לתת רקע מקדים, ואפילו ללא שמו של הכותב:
נבקש מהזוגות לסמן את המשפט מתוך הטקסט שמבטא את לב הדברים בעיניהם. נקרא יחד את המשפטים השונים שסומנו ואגב כך, נבקש לברר מה מבקש הכותב לומר לנו. נוכל לעשות זאת על ידי שאילת שאלות נוספות כמו:
כהרחבה אפשרית, למעוניינים - ננסה לזרוק ניחושים מושכלים:
אחרי הצעותיהם, נספר להם מעט על עמוס קינן, ניתן להעזר הקישור הבא.
קינן כתב דברים הנוגעים לאהבת האדמה ומתוכה, אהבת הארץ. נשים לב לכך שאהבה כזאת היא כח בסיסי וחיוני לאדם, ויש צורך אמיתי לשמור עליה ולהעמיק אותה.
כעת נפנה לצפיה משותפת בסרטון .
לפני הצפיה, נחלק דף לצפיה מונחית, ובו השאלות הבאות:
בתום הצפייה, ולפני שנגש לפתוח את השאלות שבדף לדיון כתתי, נשאל מי מהתלמידים מכיר את סיפורו של גוש קטיף. כהשלמה ודיוק למידע שימרו התלמידים, ניתן רקע כללי על הגוש, ועל ימי ההתנתקות, לטובת יישור הקו עם העובדות הקונקרטיות. ניתן להתשמש בידע שמצוי כאן.
לאחר מכן, נעבור על השאלות למחשבה שבדף הצפייה, נפתח אותן לדיון כתתי.
נשים לב שבני יפת הוא אב שכול, ונציין את נקודת החשיבות הנוספת של חלקת אדמה מסוימת עבור אדם.
במהלך הדיון, נכתוב על הלוח מילות מפתח שנאמרות בו לגבי היחס לאדמה.
לסיכום הדיון, נוסיף קומה חדשה על הדברים , נחלק ונקרא יחד את דבריו המופלאים של הרב קוק:
נבקש מהתלמידים לסמן אצלם מילת מפתח אחת בדבריו של הרב קוק, שמוסיפה פן חדש ליחס לאדמה, שבדברים הקודמים שקראנו לא התקיים.
אחרי שנסביר את הדברים ברובד המילולי הפשוט, נשאל מספר שאלות העמקה:
אפשרות ראשונה:
נזמין את התלמידים לצאת לחצר בית הספר ולמצוא שם מקום (משמעותי, לא זניח) שיש בו אדמה אמיתית
ולהתבונן בו.
לחיפוש הזה נצייד אותם בדף ובו ההנחיות הבאות :
ציירו את חלקת האדמה שבחרתם, או תארו אותה במלים בפירוט ובתשומת לב גדולים, באופן כזה שגם מי שלא ביקר
שם מעולם יוכל לדמיין אותה במידה מסוימת לפחות.
נסו לשים לב למשל:
אפשרות שניה:
לצורך עיבוד ההבנה שנבנתה עד כה, מתחילת השיעור, נחלק חימר לכל תלמיד, ונבקש ליצור ממנו מרחב, שייענה לכותרת "חלקת אדמה אהובה".
את המרחב עליהם ליצור מחימר בלבד, (ניתן לשלב גם מים כחלק מתהליך העבודה).
עליהם לחשוב על מקום קונקרטי ולא מופשט, שהאדמה היא חלק משמעותי בו, והוא זכור להם היטב או שמהווה חלק
משמעותי מחייהם גם עכשיו. (גינה קהילתית, חצר הבניין, מקום בדרך לבית הספר, חצר בית הספר, מקום אליו מרבים
לנסוע במשפחה שלהם, הבית של סבא וסבתא בכפר וכו' וכו').
כעת עליהם לנסות לתאר אותו באופן הטוב ביותר. גם אם התיאור לא יהיה דומה למציאות , השאיפה היא להעביר תחושה או רמז מהמקום שניתן לבטא באמצעות החומר.
אגב המלאכה נבקש מהם לשים לב:
נתבונן יחד בשלל "המקומות האהובים" שיצרו התלמידים. נבקש מכל תלמיד לספר בשניים שלושה משפטים על המקום שיצר, ועל התחושה שביקש להעביר באמצעות החומר. נשאל:
אפשרות א - חן המקום:
בדברים שקראנו של עמוס קינן, בתחילת השיעור, יש קריאה לבני האדם, להכיר את האדמה שעליה הם יושבים.
כשצפינו בסרטון, ובמפגש עם תולדות הגוש, פגשנו קרבה מיוחדת לאדמה, שאפיינה מאד את אנשי גוש קטיף.
האהבה לאדמה היא חלק משמעותי מאד מאהבת הארץ, ובלעדיה, החיבור לארץ נעשה רופף יותר ותלוש.
נזמין את התלמידים לבחור מקום אחד שהם מאוד אוהבים בארץ, ולכתוב עליו לשאר הכיתה.
בכתיבתם עליהם לשים לב לדברים הבאים:
שם המקום, תיאור של המקום, דרכי הגעה, מה הנקודה האהובה עליכם במקום ומדוע, המלצות ומחשבות נוספות במקום הזה.
ניתן להציג את הפרויקט כעבודות הגשה קצרות מודפסות בבית הספר, או בפלטפורמה מתוקשבת.
אפשרות ב - מחזירים לאדמה:
הקשר עם האדמה נותן לנו הרבה, מה אנחנו נותנים לה? יש לנו אפשרות להשיב ולהחזיר ובכך להיות חלק נוסף מהאדמה, מבניית האדמה..
נזמין את התלמידים להקמת קומפוסט ברחבת בית הספר.