מלחמת יום כיפור - שיעור מלווה למשחק

על מנת להיכנס לאווירת נושא השיעור, נפתח בקטע הבא (כדאי לשים על הווליום הכי חזק שיש) - הודעה על פתיחת המלחמה, חדשות השעה 3 ברשת קול ישראל.

מיד בתום ההשמעה נשאל את התלמידים מה הם שמעו ויודעים על מלחמת יום כיפור, והאם יש להם מכר,קרוב משפחה, שלחם במלחמה.

לאחר מכן נקרין את הסרטון  המתאר את המלחמה בצורה כללית מתחילתה ועד סופה ונותן את הבסיס למהלך השיעור.

על מנת ללמוד את סיפורה של מלחמת יום כיפור יותר מקרוב, נחלק את התלמידים לתחנות. בכל תחנה מופיע קטע מהסיפור. ניתן שכל התלמידים יעברו בכל התחנות או שהכיתה תתחלק לקבוצות וכל קבוצה תציג את קטע המידע אותו קיבלה.

תחנה 1: הגורמים לפרוץ המלחמה.

לפרוץ מלחמת יום כיפור ישנם מספר גורמים שבאו על רקע תוצאות מלחמת ששת הימים וסיומה של מלחמת ההתשה:

1. רצונם של מצרים וסוריה להשיב את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובעיקר את כבודן שנפגע קשות באותה מלחמה.
2. סירוב ישראל לנסיונות למשא ומתן מדיני לשם החזרת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, בעיקר השבת חצי האי סיני למצרים.
3. תחושת הביטחון המופרזת של ישראל על רקע ניצחונה המזהיר במלחמת ששת הימים. תחושה זו הובילה לתפיסה מוטעית שהגבולות החדשים ועוצמתו של צה"ל ירחיקו כל מלחמה מעלינו לשנים רבות.
4. כשלון המודיעין הישראלי - כחודש לפני פרוץ המלחמה החלו לזרום ידיעות מודיעין על ההכנות המצריות והסוריות להתקפה. חלקן נבע מראיית ההכנות בשטח, ריכוזי כוחות וקידומם לגבול ופרישת הכוחות במערך התקפי, וחלקן הגיע ממקורות מודיעין אמינים אשר מסרו כי בכוונת מצרים וסוריה לפתוח במתקפה. אולם ראשי המודיעין דבקו בעמדתם כי "הסבירות למלחמה נמוכה ביותר". רק בבוקר יום הכיפורים ה- 6 לאוקטובר הגיעה ידיעת מודיעין אמינה כי באותו היום תפתח ההתקפה, הממשלה החליטה לגייס את מערך המילואים, אולם הגיוס בוצע בחיפזון ולפני שכוחות המילואים נפרשו מול האויב, החלה המלחמה. פרשת כשלון המודיעין ואי מוכנותו של צה"ל לפתיחת המלחמה כונו בציבור לאחר המלחמה בשם "המחדל".

משימה:

הביטו בקריקטורה הבאה שצייר 'דוש' וחולקה בדף למפקד מאת קצין חינוך ראשי ביום הראשון למלחמה:

• מהי הכותרת של הקריקטורה? מדוע לדעתכם נבחרה כותרת זו?
• מה המסר של הקריקטורה? נמקו זאת בעזרת שלושה סממנים מתוך הקריקטורה!
• בחרו גורם שהביא למלחמה מתוך מה שלמדתם וצרו בעקבותיו קריקטורה משלכם.

תחנה 2: הכוחות הנלחמים, אזורי הלחימה ותיאור הקרבות העיקריים.

הביטו בעמוד השער של 'ידיעות אחרונות' מיום ראשון יא' תשרי, המתאר את פתיחת המלחמה:

• באילו אזורים היו הקרבות העיקריים?
• נגד אילו מדינות נלחמה ישראל במלחמת יום כיפור?
• כיצד התנהלו הקרבות? מה שונה בין איזורי הלחימה?

המהלכים העיקריים של המלחמה:

1. התקפה מצרית – סורית:בשלושת הימים הראשונים למלחמה (6-8 באוקטובר 1973) לאחר הפגזה כבדה המצרים חוצים את תעלת סואץ על גבי 12 גשרים, עוקפים את המעוזים שהוקמו על גדות התעלה ומתקדמים עד למרחק של כ- 8 ק"מ מהתעלה. המעוזים נצורים, ניסיונות החילוץ נכשלים והם נופלים לידי המצרים למעט המעוז הצפוני בתעלה. ב-8 באוקטובר התקפת נגד ישראלית מסתיימת בכישלון- אוגדות השריון של צה"ל מנסות לפרוץ לתעלה, אך המצרים מצליחים לעצור אותה ולהסב אבדות רבות לחיל השריון.
2. במקביל, הסורים פורצים לרמת הגולן, מוצב החרמון נופל בידיהם, כובשים את רוב שטחי הרמה ומאיימים להגיע לכינרת. צה"ל מתרכז בקרבות בלימה, כאשר המרכזי שבהם נערך ליד קוניטרה ב"עמק הבכא" והסתיים בהשמדה טוטאלית של כוחות האויב הסורי בקרב. אך עם זאת, עדיין ישנו איום רציני על צפון ישראל. "אנחנו במצב של חורבן בית שלישי" אמר משה דיין, שר הביטחון, ביום השלישי למלחמה.
3. לאחר הימים הקשים הראשונים, צה"ל מתחיל בקרבות תקיפה, כאשר ריכוז המאמץ מופנה לחזית הצפונית נגד סוריה ברמת הגולן. צה"ל תוקף ביבשה ובאוויר וב8 – 11 לאוקטובר הסורים נהדפים חזרה לגבול, וצה"ל נכנס ללתוך סוריה ומשתלט על שטחים עד למרחק של 40 ק"מ מדמשק. בנוסף, מוצב החרמון נכבש מחדש בקרב כבד. בחזית הדרומית, תופס צה"ל את היוזמה ההתקפית וב14 – 15 לאוקטובר צולח את התעלה מערבה לצד קרב דמים באזור "החווה הסינית" בין צנחנים ישראלים לכוחות מצריים. לאחר מספר ימי לחימה, צה"ל נעצר במרחק 101 ק"מ מקהיר. צליחת התעלה מסמלת את המפנה במלחמה: ממצב פתיחה קשה ביותר מצליח צה"ל לעבור להתקפה אשר בסופה הוא נמצא בעברה המערבי של התעלה ומכתר כוחות מצריים גדולים.
4. הפסקת אש: ב-22 לאוקטובר מכריזה מועצת הביטחון של האו"ם על הפסקת אש. הקרבות בדרום נמשכים עד 24 לאוקטובר, בעיקר באזור העיר סואץ. לאחר הפסקת האש נערכות שיחות בתווך האו"ם בק"מ ה- 101 על הפרדת כוחות בין ישראל ומצרים.

• בחרו באחד מהקרבות המרכזיים של מלחמת יום כיפור המתוארים כאן - קרב 'עמק הבכא', כיבוש מוצב החרמון וקרב 'החווה הסינית', [לחצו על הקישור ולימדו ביתר פירוט על הקרב]. לאחר הלימוד, הכינו כתבה לעיתון שתתאר את הקרב שבחרתם מנקודת המבט שלכם כיום. הדגישו את משמעותו של הקרב ומדוע הוא נחקק בזכרון עד היום.

תחנה 3: תוצאות המלחמה והשלכותיה על החברה בישראל.

רשמית הסתיימה המלחמה ב - 24.10.1973, אך בפועל עד לחתימת הסכמי שביתת הנשק הסופיים חלפו עוד מספר חודשים בהם נערכו עוד קרבות התשה בין המצרים לישראל.

תוצאות המלחמה היו קשות מאוד עבור ישראל:

2,569 הרוגים; למעלה מ7,000 פצועים; כ - 300 חיילים שנלקחו בשבי וכמובן אבידות ברכוש ובנשק.

יתרה מזאת, על אף ניצחונה של ישראל בשתי החזיתות, המוראל הלאומי היה בשפל, האמון בשדרה המדינית והביטחונית התערער וקמו להן תנועות מחאה בתוך המדינה. בעקבות המלחמה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשותו של נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט.

השפעותיה של המלחמה הורגשו אף שנים ארוכות לאחריה, בין השאר יש המסבירים כי בעקבות המלחמה הושג 'המהפך' הפוליטי בשנת 1977 בו זכה הימין בשלטון בפעם הראשונה מקום המדינה והושג הסכם השלום עם מצרים ב1979. בנוסף לכך, הוקמו שתי תנועות פוליטיות-ערכיות שהציגו את הקיטוב שנוצר בחברה בישראל - מצד אחד 'גוש אמונים' שראה חובה להמשיך ולהתיישב בכל חלקי הארץ ומצד שני תנועת 'שלום עכשיו' שקראה לעשיית שלום תוך ויתור על שטחים מישראל.  

• צפו בסרטון מדקה 14:30 וכתבו: כיצד נתפסות תוצאות המלחמה בעיני הישראלים וכיצד בעיני המצרים? מהו ההבדל העיקרי?

• הקשיבו לשלושת השירים הבאים, וכתבו כיצד כל אחד מהם מבטא את השפעתה של המלחמה על החברה בישראל:'החיטה צומחת שוב', 'הילדים של חורף 73', לחן חדש לתפילת 'ונתנה תוקף'.

תחנה 4: מסקנות ועדת אגרנט.

ב-21 בנובמבר 1973, הוקמה 'ועדת אגרנט', ועדת חקירה משפטית-ממלכתית שהוקמה על ידי ממשלת ישראל, על מנת לבדוק את האירועים שקדמו לפרוץ המלחמה, לחקור את הכנות צה"ל לקראת המלחמה, את הטיפול במידע ערב המלחמה ואת מהלכי הצבא לפני בלימת האויב.

ראש הועדה היה נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט וארבעת חבריה הנוספים של הוועדה היו: שופט בית המשפט העליון משה לנדוי, מבקר המדינה יצחק נבנצל, והרמטכ"לים לשעבר - יגאל ידין וחיים לסקוב. הוועדה קבעה שאת צה"ל הינחתה 'קונספציה' של "סבירות נמוכה" למלחמה, כלומר, צה"ל התנהל מתוך תפיסה מוטעית שצבאות האויב לא יפתחו נגדו במלחמה. על כן, ובאשמת זאת, צה"ל לא היה מוכן דיו למלחמה. מסקנות הוועדה נגעו רק בדרג הצבאי ולא בדרג המדיני. קביעותיה המרכזיות של הוועדה הן ההמלצות על סיום כהונתם של הרמטכ"ל רב-אלוף דוד אלעזר (דדו) ושל ראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא.

מסקנות הועדה עוררו מחלוקת בקרב אזרחי המדינה והדעות בציבור הישראלי היו חלוקות. היו מי שסברו שהאחריות צריכה להיבחן בהקשר הצבאי בלבד, כפי שנקבע בועדה, אך האווירה הציבורית נטתה למתוח ביקורת קשה מעבר לפיקוד צה"ל, גם על שר הביטחון ואולי אף על הממשלה כולה.

משימה:

קראו את מאמר הדעה של עמוס כרמל "עיקר וטפל לאחר הוועדה" , מעיתון 'דבר' 16.2.1975. 

• ציינו שלוש שאלות משמעותיות שהתעוררו לאחר פרסום דוח הועדה.
• ציינו שלושה דברים שכותב המאמר מציין ש"לא היינו זקוקים לוועדת חקירה" כדי לדעת אותם.
• מהי טענתו העיקרית של כותב המאמר? האם אתם מזדהים איתה לאור מה שלמדתם? נמקו.

לאחר שלמדנו על מהלך המלחמה, נסגור את השיעור בהתבוננות רגשית יותר דרך שירים וסיפורים אישיים. על כן מוצעות מספר דרכי הפנמה, יש לבחור את המתאים ביותר עבורך ועבור תלמידיך:

• נספר לתלמידים על השיר 'לו יהי' שנכתב והולחן בידי נעמי שמר בזמן המלחמה ונחלק להם את מילות השיר מודפסות. לאחר מכן נשמיע את השיר מלווה במצגת תמונות מהמלחמה -  ונבקש מהתלמידים לבחור שורה אחת מתוך השיר שמשמעותית עבורם לאור שיעור זה, ושיספרו מדוע המשפט משמעותי עבורם וכיצד הוא קשור לסיפור המלחמה. ניתן גם לשאול שאלות כלליות על סגנון השיר ופזמונו החוזר בהקשר של יום כיפור.  
• נכין עם התלמידים דף ראיון לאדם שנלחם במלחמת יום כיפור, וניתן להם משימה למצוא אדם כזה - סבא/קרוב משפחה/שכן, לראיין אותו ולשתף את הכיתה בתשובות.
• נפנה את התלמידים לאתר 'כיפורים' בו מרוכזים עשרות סיפורים אישיים מהמלחמה -  ונבקש מכל תלמיד לבחור סיפור אחד בצורה מכוונת או אקראית (אפשר לחפש על פי איזור לחימה או אפילו שם של אדם), לקרוא את הסיפור, ולבצע בעקבותיו את אחת מהמשימות הבאות:

1. כתיבת מכתב לאותו אדם שסיפר את הסיפור בעקבות הקריאה.
2. לקיחת משפט משמעותי אחד שנגע בך מתוך הסיפור, כתיבתו על דף והוספת ציור/איור סביבו.
3. הכנת רשימת שאלות שהיית שואל את אותו אדם במידה והיית פוגש אותו לאור סיפורו.