הפכתי את יגוני לניגון חדש - בעקבות נאומה של מרים פרץ

ביום העצמאות האחרון קיבלה מרים פרץ את פרס ישראל על מפעל חיים. מרים התבקשה לנאום בשם מקבלי הפרס ונאומה היה יוצא מגדר הרגיל. בענווה גדולה ניגשה מרים לדוכן הנואמים וסיפרה על עברה המשפחתי והאישי, על הקשיים בהם נתקלה בדרך ועל האובדן הגדול של בעלה ושני בניה. מרים הציגה את הבחירה שלה לראות את הטוב שבארץ ישראל ובעם ישראל, הדגישה את הצורך באחדות ואת העין הטובה שעל כל אחד לסגל לעצמו ומעל הכל את החינוך שקיבלה ואת האמונה בדרך. מחיאות הכפיים להן זכתה במהלך הנאום ובסופו, גברו על מספר דקות הנאום עצמו. בשיעור זה נעסוק בסיפור חייה של מרים פרץ כפי שהיא בחרה להציג אותו בנאום לאומה ונראה כיצד היא בוחרת לתאר את החיים שלה ובאיזו זוית מסתכלת עליהם.

נפתח במשימת כתיבה אישית - (בהשראת פוסט של סיון מאיר):  

נחלק לתלמידים את קורות חייה של מרים פרץ, בעילום שם ובשינוי מספר פרטים. נבקש מכל תלמיד לכתוב בשם הדמות פוסט בפייסבוק בעקבות חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל.

קורות החיים בקיצור (מומלץ להרחיב לתלמידים): כילד עולה חדש, גדל במעברה במציאות של רעב ועוני, אבא מטאטא רחובות, השפה העברית לא מוכרת, כל השירים והסיפורים ששומע לא מובנים לו, כמבוגר מקים בית ביישוב ויום אחד מפונה מביתו בהוראת הממשלה, ילד שלו נופל כחלל צה"ל, אשתו/בעלה נפטר/ת מרוב צער וייאוש.

נזמין תלמידים לשתף במה שכתבו. נבקש מהתלמידים לשים לב למגוון קולות שעולים בכתיבה (במידה והדברים חוזרים על עצמם ננסה לכוון לשמיעה של מגוון ונציע גם אנחנו קריאות אפשריות).

צפיה בנאום ודיון כיתתי: נקרין את החלק הראשון של הנאום (עד דקה 9:00) אשר עוסק באופן בו בחרה מרים פרץ לספר את סיפור חייה, הנרטיב אותו בחרה לספר.

לקראת הצפייה, נרשום על הלוח מספר שאלות מנחות ונבקש מהתלמידים לחשוב עליהן בזמן הנאום:

• מהם תולדות חייה של מרים?
• כיצד בחרה מרים להתייחס לחיים שהיו לה?
• מהי האווירה ששורה בדבריה ביחס לחיים ולחוויות שעברה?

לחילופין, ניתן לבקש מהתלמידים לצטט משפט או שניים מתוך הנאום שלדעתם מסמל את הדרך בה בחרה מרים להתייחס לסיפור חייה.

לאחר הצפייה, נבקש מהתלמידים לשתף במחשבותיהם ו/או במשפטים שציטטו. נציע לתלמידים לתת כותרת לנאום.

נשמע את הכותרות ונשאל:

• 'האם שמתם לב לכך שקורות החיים שעסקנו בהם מקודם הינן קורות חייה של מרים? במה שונה או דומה הנאום מהפוסט שכתבתם בשם אותה דמות בהתחלה?'
• מה לדעתכם אפשר למרים לחוות את חייה באופן בו הציגה אותם בנאום? מה נתן לה את הכח למנף את היגון לניגון?
• מה המשמעות של הפיכת יגון ועצב כל כך גדול לכח חיים?

נאסוף את תשובות התלמידים ונדגיש כי בחירתה של מרים לקחת את החיים שלה למקום של צמיחה ולא של תהום מקושר אצלה לערכים אותם ינקה בילדותה ואותם הנחילה לילדיה. ערכים אלו הם הערכים שעבורם היא מקדישה את חייה.

נשאל עוד:

• מהן העצות שאתם מקבלים ממרים?
• אלו עצות לדעתכם הייתה נותנת לכם על החיים שלכם לו הייתם מתייעצים איתה?

נבקש מהתלמידים לכתוב הודעת וואטסאפ למרים פרץ בעקבות השיעור ובה שאלה שהיו רוצים לשאול אותה או דבר אחד שלוקחים על עצמם בעקבות הנאום, ולהעלות אותה בלוח PADLET משותף.
נשאל את התלמידים היכן עוד בחיים שלהם הם פגשו בחירה בדרך התמודדות כמו של מרים. נבקש מהתלמידים לחפש ברשת סיפורים נוספים [ניתן להביא דוגמאות כשלוש האימהות של הנערים החטופים, עמותת 'עוף קדימה' ע"ש יוחאי קלנגל, ההורים של קובי מנדל הי"ד שהקימו קאמפ לזכרו, הסיפור של זכרון מנחם ושל שלווה, נתן שרנסקי, ניצולי שואה וכד'] ולמצוא את המכנה המשותף בין הסיפורים. מתוך כך ננסה לדלות תשובות לשאלות שבהן דנו בשיעור:

•  איך הופכים יגון לניגון?
• מה נדרש מאדם על מנת לבחור בדרך חיים שכזו?
• אילו עצות ניתן לקבל ממרים ומשאר הסיפורים להתמודדויות שיהיו לנו בחיים?

ניתן לבחור באפשרות זו: נכתוב על הלוח את המשפט המכונן: "הפכתי את יגוני לניגון חדש" ונשאל את התלמידים מה המשמעות של משפט כזה? מה הקשר בין 'יגון' ל'ניגון' ומה נדרש מבן-אדם לעשות על מנת להוציא לפועל כח חיים שכזה?. לאחר דיון קצר, נביא איתנו חומרי אומנות, עיתונים (ז'ורנלים) ונזמין את התלמידים להתחלק לשלשות ולעצב את המשפט 'הפכתי את יגוני לניגון חדש' בצורה אומנותית שמביאה לידי ביטוי את התהליך שראינו בנאום. לאחר היצירה, יציגו התלמידים את העבודה בכיתה ויתארו מה מבחינתם המשמעות של המשפט, היכן הם פוגשים אותו בחייהם האישיים. את היצירות המעוצבות נתלה על קירות הכיתה ומסדרונות בית הספר.
נזמין את התלמידים להכין מצגת מלווה לנאום - לבחור תמונות אמיתיות וסמליות לשלבים שונים של הנאום בו צפו, ולשלב בהם ציטוטים מדבריה של מרים פרץ.