בראשית ברא אלהים / רבקה מרים

מטרת הפתיחה לעורר את התלמידים לחשיבה מופשטת, ולהכיר להם את הטכניקה שבה משתמשת רבקה מרים בשיר זה.

לפניכם שתי אפשרויות לפתיחה, ניתן לפתוח בשתיהן או באחת מהן:

1. פתיחה א' - נצא עם התלמידים לחצר, ונעבוד בזוגות. אחד מהתלמידים יעמוד ויתבונן בשמים הנמצאים באופק ואחד ישכב על הגב ויתבונן בשמים הנמצאים מעליו. התלמידים יראיינו אחד את השני.הנחיות לראיון:

   המראיין ירשום את תשובות המרואיין.
   מצב המראיין - סקרן כלפי מושא הראיון. אינו יודע כלום על השמים ומעוניין לדעת.
   המראיין ישאל ביחס למידע חושי, רגשי, מחשבתי. למשל באיזה צבע השמיים, מה הרגשת כשראית את העננים, אילו מחשבות מעורר המבט בשמיים.
   יש לשער שמטלה כזו תעורר אי נוחות, מבוכה, שעשוע או לעג אצל התלמידים, יש לקבל זאת בהבנה הם לא מורגלים בחשיבה ובהתבוננות (מופשטת) לכן פעילות מעין זו עלולה להציף התנגדויות מסוגים שונים. המורה לפי ההיכרות עם הכיתה יכין אותה לפעילות ויתמודד עם ההתנגדויות.

2. פתיחה ב' – בכיתה. נבקש מהתלמידים להשלים את המשפט:                                                          בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁ_______________.  ו/או את המשפט: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם _______________.  נכתוב על הלוח את ההשלמות.                                                      נבקש מכל תלמיד להעתיק ארבע השלמות של חבריו מהלוח, לחלק אותן לשתי קבוצות ולנמק את החלוקה. נערוך דיון בכיתה מהם הדרכים בהם מתייחסת הכיתה למושג שמים. נשוחח עם התלמידים על המשמעות הדתית של המושג 'שמים' בחברה שלנו. נגיע להבנה כי השמים הן במובנם הפיזי והן במובנם הסימבולי הם מושג מרכזי מאוד בחיים שלנו אך גם חמקמק מאוד.

מטלה מטרימת קריאה: נבקש מהתלמידים לצבוע בכחול את המילים המתארות את השמים, בחום  את המילים המתארות את האדמה ובצבע אחר את המילים המתארות את היחס שבין האדמה לשמים.  נקרא את השיר:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים/ רבקה מרים

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם
וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
חוּטִים מְתוּחִים בֵּינֵיהֶם
בֵּין הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם
וּבֵין הָאֲדָמָה הַמְּשַׁוַּעַת.
וְאֶת הָאָדָם הוּא יָצַר
שֶׁהָאִישׁ הוּא תּפִלָה וְהוּא חוּט
נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁאֵינֶנוּ
בְּמַגָּע שֶׁל רֹךְ וְדַקּוּת.

נשאל את התלמידים:

• מה מרוויחים ומה מפסידים בכתיבה מחדש של הפסוק בדרך אחרת?
• מה הם הרגישו כאשר הפסוק נקטע וסופו הוחלף במילים אחרות?
• למה בחרה המשוררת דווקא פסוק כל כך מפורסם?                                                                          נדון עם התלמידים באפקט של השיבוש על הקורא. טכניקה זו חוזרת בשירת רבקה מרים במקומות רבים למשל בשיר: 'שמע ישראל במעמקי ביתנו' מקובץ השירים: "מקום נמר").
• נמשיך ונשאל מה היחס בשיר בין האדמה לשמים. נבקש דוגמאות והוכחות לטענתם.

נבקש מהתלמידים לחלק את השיר לשלשה חלקים, נבקש מהתלמידים לנמק את החלוקה בתוכן ובצורה.

נציע את החלוקה הבאה:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם
וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
חוּטִים מְתוּחִים בֵּינֵיהֶם
בֵּין הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם
וּבֵין הָאֲדָמָה הַמְּשַׁוַּעַת.

וְאֶת הָאָדָם הוּא יָצַר
שֶׁהָאִישׁ הוּא תּפִלָה וְהוּא חוּט
נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁאֵינֶנוּ
בְּמַגָּע שֶׁל רֹךְ וְדַקּוּת.

נבקש מהתלמידים לצייר ציור אחד בעקבות השיר - על התלמיד לצייר שמיים, אדמה או אדם. ניתן לצייר באופן מופשט. נבקש מכל תלמיד לתת כותרת מתוך השיר לציור של חברו.

נערוך דיון בכיתה בשאלה מה היחס בין השמים לארץ בכל אחד מחלקי השיר.

נחזור למשפט הפתיחה ונבקש מהתלמידים לחשוב על השורה "אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם"  נשאל אותם איך אפשר לחשוב על משהו שהוא אינו, נבקש מהתלמידים לחשוב מתי הם מנסים לגעת במה שאיננו. נוכל לכוון אותם למחשבה מופשטת על רעיונות רחוקים, למחשבה על אלוהים או למחשבה על אדם שאינו. ננסה לחשוף כי האפשרות הפרדוכסלית – לגעת במה שאינו, נוכחת ברבדים שונים של החיים שלנו. 

נבקש מהתלמידים לכתוב פסקה בת 7-9 שורות על אחד מהנושאים הבאים:

אפשרות א':מהי דמות האדם העולה משיר זה, יש לשלב ולהסביר בתשובתם את ההיגדים הבאים:

• האדם הוא תפילה.
• האדם הוא חוט.
• האדם נוגע במה שאיננו במגע של רוך ודקות.מהי 'נגיעה במה שאינו' ?

אפשרות ב': נבקש מהתלמידים להתייחס בדבריהם לציטוטים מתוך השיר להסביר ולהדגים את טענותיהם.