הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצההחלק השני ביחידה העוסקת בבניינה של ירושלים, ובציפייה לגאולה השלמה. כחלק א', גם חלק זה מורכב משני שיעורים.
כל אחת מקבלת פתק ורושמת בו משהו שהיא מצפה לו.
"ציפית לישועה" - הרב קוק (לימוד הקטע בזוגות, בהכוונת שאלות מנחות, בנספח 5).
"והציפייה כוללת שימת-עין תדירית. וגם באין שום הכרה גלויה חיצונית אל הישועה, כמו שהמצפה עומד ימים על שנה לפעמים גם אין לפניו דבר מחודש ולא יעזוב עמדתו. ועוד כלול בזה שבכל עת מצא איזו הערה שיראה ראוי לעשות איזה דבר לישועה -יחיש פעולתו ולא יעזוב, כמו שהמצפה בראותו על פי צפייתו שבא שעת מעשה, לבריחה או הגנה מאיזה אויב ואלה, עליו לעשות מה שדרוש לטובת המצב, כן יזרז לעת נכון בלי איחור רגע וזמן". (הרב קוק, עין איה שבת לא)
איסוף התובנות מהלימוד במליאה
"והוא יושב ומחכה לו".
לימוד מדרש "בלבב שלם" בשלוש קבוצות עם שאלות מנחות (ר' נספח 7):
"אמר ר' יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצווה יעשנה בלבב שלם.
שאילו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו (בראשית ל"ז) "וישמע ראובן ויצילהו מידם"
– בכתפו היה מוליכו אצל אביו.
ואילו היה יודע אהרון שהקב"ה מכתיב עליו (שמות ד) "הנה הוא יוצא לקראתך"
- בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו
ואילו היה יודע בעז שהקב"ה מכתיב עליו "ויצבט לה קלי ותאכל תשבע ותותר"
- עגלות מפוטמות היה מאכילה.
ר' כהן ור' יהושע דסכנין (אומרים) בשם ר' לוי: לשעבר היה אדם עושה מצווה והנביא כותבה,
ועכשיו כשאדם עושה מצווה- מי כותבה? אליהו כותבה ומלך המשיח, והקב"ה חותם על ידיהם."
(רות רבה, פרשה ה')
כל אחת מהדמויות עשתה את המעשה שלה בלב שלם. אין על כך עוררין שראובן סיכן את עצמו בהצלת יוסף מאחיו, שאהרון התעלה על עצמו בשמחתו הכנה הפנימית, ושבועז חרג מהמצופה ממעמדו ומסביבתו ביחסו המקרב לרות.
אותה אמירה של "אילו היה יודע שהכתוב מכתיב עליו.." מתארת את הכוחות העילאיים המתגלים באדם כאשר יודע שמעשיו משפיעים ובעלי משמעות לדורות. כביכול, אם כל דמות הייתה יודעת עד כמה מעשיה יכולים להשפיע - העשייה "בלבב שלם" הייתה בוודאי יותר גדולה. וזה אולי הלימוד של סיום המדרש: אנחנו כותבים היום את ספר הגאולה ("אליהו כותבה ומלך המשיח"), מעשים הנעשים בלבב שלם משפיעים על הנצח.
כל מעשה שנעשה "בלבב שלם" בונה את בית המקדש! גם אדם שבונה את ביתו הפרטי מביא אליו את כוחות הנפש, המעשים והחוויות שצבר עד לבניין ביתו.
בשיעורים אלו עסקנו בבירור המשמעות של ציפייה וביטוייה, ולמדנו על כוחו של מעשה הנעשה מתוך ידיעה שהוא משפיע על נצח. כשאדם מבין שהוא שייך למערכת מושגים, הסוקרת את כל הדורות כחטיבה אחת, הוא מבין כי יחד עם גדלותו הוא עדיין נמצא במצב של חורבן מתמשך. אז יכול הוא לקלוט כי יש ישועה הנמצאת באופק, הגואלת את חורבן כל הדורות, והוא שייך אליה.
הרב קוק מבאר כי ציפייה לישועה כוללת גם השתדלות מעשית לקידום הישועה. על המתבונן, כמו הצופה על החומה, לפעול מתוך אותה ציפייה להצלחת המהלך.
כאשר תוכן חייו של האדם מתמלא מאותן מטרות עתידיות כבר בהווה, ומתוך כך הוא פועל, אזי הוא רואה ונעשה שותף בבנין ירושלים.
כתבי בית נוסף לשיר, על עצמך.
בארבעת השיעורים ניסינו ליצור תהליך של התקרבות והתחברות למושגים גדולים הנראים רחוקים מאיתנו ומחיי היום-יום שלנו: ירושלים הבנויה, ישועה.
התחלנו בבירור התוכן של הגעגוע לירושלים הבנויה, הטבוע במהותנו. הבנו כי ההכרה בחוסר (התמקדנו בחוסר שלנו בקרבת אלוקים) מולידה ומעצימה געגוע מכוון, המאפשר תפילה ופעולה בעקבותיו.
המשכנו בבירור המושג "ציפייה" ואופני הגשמתו, ולבסוף הכרנו בכח העצום הטמון בכל מעשה שאנו עושים "בלבב שלם", מתוך אמונה שהוא חלקנו בבניין ירושלים ובגאולה שתבוא במהרה בימינו. אמן.
שיתוף
הדפסה
ייצוא