חזון העצמות היבשות - יחזקאל ל"ז

נקרא את פסוקים א-יד במליאה כיתתית. הקריאה תעשה ע"י המורה, תוך הנגנת הפסוקים לפי התוכן (המטרה היא קריאה נכונה של הפסוקים כיחידה אחת לפני שהתלמידים יגשו אל הפסוקים בזוגות...).

הכיתה תתחלק לזוגות, ואלו יקראו שוב את הפסוקים. לאחר הקריאה כל זוג יכתוב לעצמו שאלות שעולות מתוך הפסוקים. (שאלות לדוגמה - מדוע העצמות נמצאות בתוך בקעה? היכן היא הבקעה? מה מסמלות העצמות היבשות? מדוע ה' שואל את יחזקאל "התחינה העצמות"? מהי הרוח?).

נאסוף את השאלות על הלוח. נעבור ביחד על השאלות, וננסה לענות עליהן ביחד.(העמקת הלימוד והבנת הפסוקים).

נשים לב שיחידת הפסוקים מחולקת למשל (פסוקים א'- י') ולנמשל (פסוקים י"א- י"ד). נסביר את המשל והנמשל ונחדד אותו לפי השיח שיעלה בכיתה.

נבקש מהתלמידים להסתכל בנמשל ולמצוא בו ביטוי שנשמע להם מוכר.

נראה שהביטוי "אבדה תקוותנו" מוכר לנו, נקרין על הלוח מילים מתוך שירו של נפתלי הרץ אימבר "שיר התקוה" (נכתב ב1878) - שחלק ממנו מוכר לנו, בשינויים קלים, כהמנון המדינה שלנו:

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ

הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה

מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ

לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה

נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה

וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה

עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

נשאל: מדוע לדעתכם בחר נפתלי הרץ אימבר במילים "עוד לא אבדה תקוותנו"?

נדגיש שנפתלי הרץ אימבר כתב את המילים האלו כנגד היאוש המתואר בפסוק י"א:

"...כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ׃".

חשוב להדגיש שהרץ אימבר בעצמו נולד בגלות, בגליציה, ועלה בשנת 1882, בתחילת העליה הראשונה לארץ. הוא בעצם עשה מעשה ועלה לארץ, עזב את הגלות - מה שגם כן מעיד על כך ש"לא אבדה תקוותנו".

לאחר מכן, נקרין לתלמידים את הסרטון הבא (מדקה 2:40 ועד דקה 6:45):

בסרטון מתאר הרב ישראל מאיר לאו חוויה אישית שהיתה לו מיד לאחר השואה, בה זכרו הוא וחבריו את חזון העצמות היבשות, והרגישו שהם העצמות היבשות ששבות לתחיה ויעלו אל אדמת ישראל.

נספר לתלמידים שהרב ישראל מאיר לאו עבר את השואה כאשר היה ילד, ושרד אותה ביחד עם אחיו. לאחר השואה עלה לארץ ולימים שימש כרב הראשי של ישראל, וכרב הראשי של תל אביב.

לאחר הקרנת הסרטון ניתן אפשרות להגיב לסרטון ולעבד אותו במליאה הכיתתית.

נבקש מהתלמידים לכתוב מכתב לאדם/ אישה הנמצאים בגלות בימים שטרום הקמת מדינת ישראל:

כיתבו מכתב לאדם/ אישה הנמצאים בגלות (בחרו באיזו תקופה), כיתבו לו/ה מילים אישיות מכם. התייחסו במכתבכם לחזון העצמות היבשות, ולמציאות העכשווית שלנו היום. הוסיפו וספרו לו מהו לדעתכם החזון של מדינת ישראל כיום.