בשיעור זה נלמד על סיפור הולדת שמואל, ובאמצעותו נכיר את המשמעות של העשייה של היחיד ויכולת ההשפעה שלו.
ננחה את התלמידים: עצמו את העיניים ודמיינו את העלייה לרגל בתקופת השופטים. מה דמיינתם?
נסביר את הרקע לתקופת השופטים: אנחנו נמצאים בתקופה בה 'איש הישר בעיניו יעשה'. אנשים לא עולים למשכן בשילה, כל אחד מתרכז בחייו ובביתו. אין משהו שמאחד את העם.
נקרא את פסוקים א-ז יחד, ונשאל: כמה אנשים יש לדעתכם בעליית הרגל הזו?
נספר שבהמשך לאלקנה וחנה נולד בן - שמואל הנביא. ננסה לחשוב: מה מיוחד באלקנה וחנה שבנם הוא שמואל הנביא?
אלקנה לא ניסה לשנות את כל העולם וצעק לכולם לבוא למשכן, הוא פשוט עלה לרגל וכל פעם העלה איתו עוד קצת וכך שינה את עצמו ואחריו את ביתו וכל פעם עוד קצת אנשים שפגש. לבסוף, אלקנה שינה את כל תפיסת המשכן ועבודת ה'. כל זאת בזכות ההתמדה השקטה שלו.
נשמיע את השיר 'אני ואתה נשנה את העולם'.
נבקש מכל אחד לכתוב לעצמו מה הוא חושב שצריך כרגע לשנות בחברה ואיך אפשר להתחיל בשינוי בצורה הכי קטנה שיש. אפשר לשתף.
ויהי איש אחד מן הרמתים וגו' (שמואל א א,א) - " היה אלקנה עולה ארבעה פעמים בשנה, שלשה מן התורה ואחת שקיבל עליו, שנאמר ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה וגו' (שמואל א א,ג), אלקנה הוא עלה ואשתו ובניו ובנותיו ואחיו ואחיותיו וכל קרוביו עמו וכל בני ביתו היה מעלה את הכל עמו, אמר, שלא [ילמדו] דרך עבודה זרה מן הכנענים ומן הפושעים ויעשו דבר שלא כתורה. דבר אחר למה מעלה את הכל עמו, כשהיו עולין בדרך ולנין ברחובה של עיר, מתקבצים האנשים לבד והנשים לבד, שכן האיש מדבר עם האיש, אשה עם האשה, גדול עם גדול, קטון עם קטון, והיתה המדינה מרגשת [והיו] שואלין להן [להיכן תלכו, ואומרים] אל בית האלהים שבשילה שמשם תצא תורה ומשם מצוות, ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד, מיד עיניהם משגרות דמעות, אמרו להן נעלה עמכן, אמרו להן הין, עוד לשנה הבאה חמשה בתים, לשנה אחרת עשרה בתים, לשנה אחרת הרגישה כולה לעלות, והיו עולין הימינה כששים בתים, ובדרך שהיה עולה שנה זו לשנה אחרת אינו עולה אלא בדרך אחרת, אלקנה הכריע את ישראל לכף זכות וחינך אותם במצות, וזכו רבים על ידו, הקב"ה בוחן לבות וכליות אמר לו, אלקנה את הכרעתה את ישראל לכף זכות וחינכתם במצוות, וזכו רבים על ידיך, אני אוציא ממך בן שיכריע את ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצוות ויזכה רבים על ידיו."
[מתוך: אליהו רבה (איש שלום) פרשה ט', ד"ה "כיוצא בדבר").