קידושין, דף לא ע"ב - לב ע"א

נפתח בדילמה שתעסיק אותנו בשיעור זה:

כאשר עומדות לפני אדם שתי מצוות: מצוות כיבוד הורים ומצווה אחרת - איזו מצווה עליו להעדיף? מה עליו לעשות? נעסוק, באופן ממוקד בארבע מצוות העלולות לעמוד בניגוד לרצון ההורים:

1. נישואין.
2. לימוד תורה.
3. ישיבת ארץ ישראל.
4. התנדבות לקצונה.

באופן כולל יותר -  אנו מעוניינים לברר: מהם העקרונות המנחים , קווי המתאר הכלליים לפיהם על הבן לכלכל את צעדיו כאשר הוא ניצב בפני מתחים בין הצורך לכבד את ההורים, למלא את מבוקשם ולהשביע את רצונם, לבין הגשמת רצונותיו ושאיפותיו, התפתחותו הרוחנית ועיצוב חייו בדרך אותה הוא רואה לנכון?

נבקש מהתלמידים לעיין במקורות הבאים:

דברי הגמרא - כיבוד הורים מול מצוות אחרות :

תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף לא ע"ב - לב ע"א.

דברי האחרונים בסוגייה :

כיבוד הורים ומצות נישואין:

• הרב יוסף קולון, שו"ת מהרי"ק סימן קסו.
• הרב אברהם ישעיהו קרליץ, חזון איש, חלק אבן העזר, הערות במסכת קידושין סימן קמח, עמ' רפז.

כיבוד הורים ומצות תלמוד תורה:

• הרב ישראל איסרליין, תרומת הדשן סימן מ.
• הרב שלמה גורן, תרומת הגורן חלק ב סימן ל.

עליה לא"י או ירידה ממנה, ח"ו, מול רצון ההורים:

• הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן עב.
• הרב שאול ישראלי, "עליה לארץ ישראל בניגוד לרצון ההורים", עמוד הימיני סימן כב.
• הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן סט.

התנדבות לקצונה בניגוד לרצון ההורים:

• הרב יעקב אריאל, שו"ת באהלה של תורה חלק א סימן י.

תורף החידוש הלמדני :

מצוות כיבוד הורים היא בדברים שקשורים לתועלתם ולכבודם, ולא בעניינים שקשורים לטובת הבן עצמו, חייו וענייניו - הרוחניים והחומריים, בהם הבן אינו חייב לשמוע להוריו, ואסור לו לשמוע בקולם כאשר הם דורשים שלא יקיים מצווה.

כיבוד הורים ומורא הורים מול מצוות אחרות:

• כיוון אחד שעולה מהמקורות: יש לקיים את המצווה האחרת ולא את כיבוד ההורים, כי כבוד ה' ומוראו קודם לכבודם ומוראם של ההורים.
• כיוון שני שעולה מהמקורות: כיבוד הורים הינו מצוה. כאשר מצווה זו עומדת מול מצוות אחרות - יש לשקול איזו מצוה עדיפה; יש מקרים שכיבוד ההורים ידחה את המצווה האחרת, ויש מקרים בהם מותר לאדם, ולפעמים הוא אף חייב, לוותר על כיבוד ההורים כדי לקיים מצוות אחרות.

המהלך ההפנמתי יערך בשיעור נפרד (כ- 45 דקות), לאחר גמר הלימוד של הסוגיא, כולל המקורות מדברי האחרונים.

שלב א :

נחלק לכל תלמיד דף. על הדף יהיו כתובות שאלות הפנמה. להלן תוכן הדף:

מהסוגיה לחיי היום - יום: כיבוד הורים מול הדעות, הרצונות והערכים שלי

חשוב על שני מקרים, לפחות, בהם היה לך ויכוח או אי הסכמה עם הוריך בדבר עקרוני שקשור אליך, וחשבת שאתה צודק ויודע מה הדבר הטוב והנכון לעשות. חשוב  לפחות על מקרה אחד כזה, שבו, במבט לאחור, אולי דוקא הוריך צדקו, ועל מקרה אחד שבו אתה חושב, גם במבט לאחור, שאתה הוא שצדקת. לגבי כל אחד משני המקרים:

• תאר (בכתיבה, לעצמך) את המקרה, על מה היה הויכוח, מה אמרו ההורים ומה אתה אמרת, ומה עשית בסופו של דבר.
• מדוע, במבט לאחור, אתה חושב שהוריך הם שצדקו (במקרה הראשון), או שאתה זה שצדקת (במקרה השני)?
• אם היית יכול לחזור אחורה בזמן, האם  יכולת לנהל את הויכוח/המקרה בצורה טובה יותר (לא רק לגבי עצם ההסכמה או אי ההסכמה עם ההורים, אלא גם בצורת הדיבור אליהם ובדרך ההתנהלות, למשל)?
• האם אפשר היה למצוא דרך של פשרה או  הסכמה בינך לבין הוריך במקרים אלו או במקרים אחרים?

נקרא עם התלמידים את השאלות בקול, ונסביר בהרחבה, בשפה חופשית, מה מצופה מהם לכתוב.

ניתן לתלמידים לחשוב ולכתוב במשך כ- 15 דקות.

שלב ב' :

נחלק לתלמידים דף נוסף.

נאמר להם:

• "עכשיו כתבו מכתב להורים (אבא, אמא או שניהם) בקשר לאחד המקרים שכתבתם עליהם בדף הראשון. הזכירו להם את המקרה, ספרו להם מה חשבתם ומה הרגשתם אז, ומה אתם חושבים ומרגישים היום [שמחה , הכרת תודה, בושה, צער, חרטה - פרטו והרחיבו] - גם לגבי אותו מקרה ספציפי, וגם בכלל, בקשר שלכם אל ההורים שלכם - האם הוא כמו שהייתם רוצים שיהיה? למה? מה הייתם רוצים שישתנה בעתיד? מה הייתם רוצים שישאר?
• אתם יכולים לשמור את המכתב ביניכם לבין עצמכם. מי שרוצה יכול לתת להורים את המכתב. מי שרוצה יכול לספר להורים על הדברים שחשב וכתב, ולעשות איתם שיחה על המקרים שעליהם הוא חשב וכתב".

ניתן לתלמידים כ- 15 דקות לכתיבת המכתב.

לתשומת לב המורה :

המהלך ההפנמתי המתואר לעיל דורש בשלות, בגרות, מודעות ופתיחות של התלמידים (לפחות מול עצמם). על המורה  לבחון את מידת התאמתם של התלמידים למהלך כזה, לשנותו כפי הצורך, או לחשוב על מהלך הפנמתי אחר שיתאים לתלמידיו.
אם ישנם בכיתה תלמידים שאין להם שני הורים הנשואים זה לזה (ההורים גרושים, או שאחד ההורים, או שניהם, נפטרו, ר"ל) - יש להיות רגישים לכך ולשים לב לניסוח ההוראות והשאלות בכתב או בע"פ.