הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבשיעור זה נכיר את חג הסיגד שחוגגת העדה האתיופית, נתוודע לכמיהה העמוקה לציון העומדת בבסיס החג ונדון בשאלת היחס של החברה הישראלית לחג הזה.
נקרין את התמונה הזו על הלוח ולצידה נכתוב מספר שאלות לחקר התמונה. [ניתן לעשות גם מעין תחרות בין התלמידים מי מצליח לענות על יותר שאלות]:
[הערה למורה: בכיתה בה לומדים תלמידים מהעדה האתיופית, ניתן לבקש מהם בהתחלה לא לגלות לחבריהם, מתוך הנחה שהם מזהים כמובן. כמו כן זאת הזדמנות מעולה לתת להם את הבמה ולאחר הצגת התמונה לבקש מהם לספר על חג הסיגד מהחוויה שלהם ומההיכרות שלהם].
ננתח יחד עם התלמידים את התמונה בעזרת השאלות המכוונות, ונרשום בצד הלוח את הנתונים העולים מהתמונה:
נסכם את הניתוח ונאמר לתלמידים שמה שרואים בתמונה זה האירוע המרכזי של 'חג הסיגד' שעליו נרחיב כעת מעט.
מי שמע על חג הסיגד? מה חוגגים בו?
נקרין את הסרטון או את המצגת (מתוך אתר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך) שמציגים בצורה תמציתית ויפה את עיקרו של החג. עם תחילת הסרטון/המצגת נבקש מהתלמידים לשים לב - מהו עיקרו של החג? ולחשוב האם יש משמעות לחגיגה שלו גם כיום?
מתוך הרקע לחג נראה, שירושלים תופסת מקום מרכזי בעדה האתיופית בכלל ובחג הסיגד בפרט. נקרין כעת סרטון המביא עדויות אמיתיות המתארות את 'חלום ירושלים' אצל עולי אתיופיה.
נבקש לשים לב כיצד מתארות הדמויות את ירושלים? כיצד הן מתארות את הדרך לירושלים? מה ניתן ללמוד על חשיבות חג הסיגד לאור המסע לירושלים? נאסוף תשובות מהתלמידים ולאחר מכן נבקש מהם למקם את עצמם על ציר בין 1 ל-10 [אפשר לעשות ציר בכיתה ולבקש מהתלמידים למקם פיזית על הציר] לפי ההיגדים הבאים:
נכתוב על הלוח את התוצאות של העמידה לאור המשפט האחרון, ונחלק לתלמידים שני קטעים [מצ"ב בנספח] - הראשון של רה"מ דוד בן גוריון מ1951 בו הוא מדבר על מדיניות כור ההיתוך, והשני של נשיא המדינה יצחק בן צבי מ1953 על היופי שבעדתיות (הופיע גם על השטר הישן של 100 שקלים).
לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים שבזוגות ידונו מה היו אומרים המנהיגים על חג הסיגד והיכן הם היו ממקמים את עצמם ביחס לציון החג בקרב כלל האוכלוסיה. האם היו בעד? נגד? על התלמידים למצוא סימוכין מתוך הטקסט.
נזמין את התלמידים גם להביע את דעתם בנושא ונדון באיזו מידה יש לציין את החג בצורה לאומית, כאשר כל תלמיד צריך לכתוב תגובה לאחד מהקטעים שקרא.
נערוך סיכום ביניים ונחזור על שני העניינים שדיברנו עליהם - הכמיהה העמוקה לציון וירושלים והיחס של החברה הישראלית לחג הסיגד.
נקרין סרטון המציג שלוש דמויות שמדברות על הנקודות הללו. נכתוב על הלוח נקודות לשימת לב מיוחדת בעת הצפיה -הבעות פנים של הדוברים - מה הם מביעים כשמדברים על עניינים שונים? מה מעוררים בך הבעות אלו?כיצד הדמויות מתארות את ירושלים? מה יגרום לנו לדבר ככה על ירושלים?מהו חלומה של כל דמות? האם זכתה להגשימה במציאות?
כיצד מתואר בסרטון הסיפור האמיתי של ההליכה לארץ ישראל? מהן נקודות החוזק ומהן נקודות השבר?
היחס של החברה הישראלית לחג הסיגד - מה הם מצפים שיהיה ומה קורה בפועל?
נאסוף מהתלמידים את המחשבות, הרגשות והתשובות לשאלות, ונשוחח על המשמעות של חג הסיגד עבורנו כחברה ישראלית לאור הדברים.
נציע לתלמידים לתכנן את ציון חג הסיגד בבית הספר, תוך חלוקה לקבוצות, כשכל קבוצה תתכנן ותפיק:
הכנת קליפ כיתתי עם השיר 'חסידה', כאשר התלמידים יחזיקו שלטים עם משפטים/מלים שנגעו בהם בסרטונים ובקטעים שצפינו.
קטעי קריאה לדיון:
קטע א' - דוד בן גוריון [הטקסט נמצא בעמוד הרביעי, ובעיקר הפסקה האחרונה]:
"בכור ההיתוך של אחוה יהודית ומשמעת צבאית יצורף בליל האדם הזורם מגלויות-נכר, יזוקק ויטוהר מסיגיו הזרים הנפסדים, ימחקו המחיצות העדתיות, ותחושל אחדות נאמנה של אומה מחדשת נעוריה, יונקת מעבר עתיק יומין, גדול-עלילה ורב-מאבקים, נבנית ומתעלה בעבודה חלוצית ובת-חורין, נאזרת ברוח גבורה, עוז ותעצומות, וצמודה לחזון אחרית הימים שהגיעה תקופת ביצועו."
קטע ב' - יצחק בן צבי:
"אנו פותחים היום בשורה של כינוסי ראשי חודשים המוקדשים לשבטי ישראל עולה גולה מכל התפוצות,ובראש ובראשונה לעולים מתפוצות ישמעאל. שאיפתנו היא לטפח, כפי יכולתנו, את תהליך קרוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת, ע"י פגישות הדדיות עם נציגי´הם וכן פגישות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות א ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשות נחלה לכל האומה, לבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים. ערכים העשוים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה. הפגישות ההלו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם. לא בכדי פתחנו בעולי תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ מכמה וכמה טעמים".
למידע נוסף על חג הסיגד לחץ כאן וכאן.
שיתוף
הדפסה
ייצוא