מעבר ממגמה שבכתב למגמה שבע"פ, מסכת פסחים

בס"ד

ערב פסח שמו או פסח ?

קרא במקורות הבאים על חג הפסח-

ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ--בֵּין הָעַרְבָּיִם:  פֶּסַח, לַה'.  ו וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַה':  שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ.        (ויקרא כ"ג)

1.      כמה חגים יש באמצע ניסן לפי הפס' ?

2.      מה שמם ? כמה ימים אורך כל אחד מהם ?

3.      מה מקומו של ליל הסדר לפי העולה מהפס' (תחילה,אמצע,סוף החג) ?

4.       מהו אם כן תפקידו של ליל הסדר בסדר החג ?

א וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלִַם פֶּסַח, לַה'; וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.  ב וַיַּעֲמֵד הַכֹּהֲנִים, עַל-מִשְׁמְרוֹתָם; וַיְחַזְּקֵם, לַעֲבוֹדַת בֵּית ה'.  {ס}  ג וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים (הַמְּבִינִים) לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה', תְּנוּ אֶת-אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--אֵין-לָכֶם מַשָּׂא, בַּכָּתֵף; עַתָּה, עִבְדוּ אֶת-ה' אלקיכֶם, וְאֵת, עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.  ד והכונו (וְהָכִינוּ) לְבֵית-אֲבוֹתֵיכֶם, כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶם--בִּכְתָב, דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וּבְמִכְתַּב, שְׁלֹמֹה בְנוֹ.  ה וְעִמְדוּ בַקֹּדֶשׁ, לִפְלוּגֹּת בֵּית הָאָבוֹת, לַאֲחֵיכֶם, בְּנֵי הָעָם--וַחֲלֻקַּת בֵּית-אָב, לַלְוִיִּם.  ו וְשַׁחֲטוּ, הַפָּסַח; וְהִתְקַדְּשׁוּ וְהָכִינוּ לַאֲחֵיכֶם, לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר-ה' בְּיַד-מֹשֶׁה.  {פ}

ז וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם צֹאן כְּבָשִׂים וּבְנֵי-עִזִּים, הַכֹּל לַפְּסָחִים, לְכָל-הַנִּמְצָא לְמִסְפַּר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף, וּבָקָר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים:  אֵלֶּה, מֵרְכוּשׁ הַמֶּלֶךְ.  {ס}  ח וְשָׂרָיו לִנְדָבָה לָעָם, לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם--הֵרִימוּ:  חִלְקִיָּה וּזְכַרְיָהוּ וִיחִיאֵל, נְגִידֵי בֵּית הָאלקים, לַכֹּהֲנִים נָתְנוּ לַפְּסָחִים אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּבָקָר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת.  ט וכונניהו (וְכָנַנְיָהוּ) וּשְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְאֵל אֶחָיו, וַחֲשַׁבְיָהוּ וִיעִיאֵל וְיוֹזָבָד--שָׂרֵי הַלְוִיִּם:  הֵרִימוּ לַלְוִיִּם לַפְּסָחִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים, וּבָקָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת.  י וַתִּכּוֹן, הָעֲבוֹדָה; וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים עַל-עָמְדָם וְהַלְוִיִּם עַל-מַחְלְקוֹתָם, כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ.  יא וַיִּשְׁחֲטוּ, הַפָּסַח; וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים מִיָּדָם, וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים.  יב וַיָּסִירוּ הָעֹלָה לְתִתָּם לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית-אָבוֹת, לִבְנֵי הָעָם, לְהַקְרִיב לַה', כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר מֹשֶׁה; וְכֵן, לַבָּקָר.  יג וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ, כַּמִּשְׁפָּט; וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ, בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת, וַיָּרִיצוּ, לְכָל-בְּנֵי הָעָם.  יד וְאַחַר, הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים--כִּי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן, בְּהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַחֲלָבִים עַד-לָיְלָה; וְהַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם, וְלַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן.  טו וְהַמְשֹׁרְרִים בְּנֵי-אָסָף עַל-מַעֲמָדָם, כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ, וְהַשֹּׁעֲרִים, לְשַׁעַר וָשָׁעַר:  אֵין לָהֶם, לָסוּר מֵעַל עֲבֹדָתָם--כִּי-אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם, הֵכִינוּ לָהֶם.  טז וַתִּכּוֹן כָּל-עֲבוֹדַת ה' בַּיּוֹם הַהוּא, לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, וְהַעֲלוֹת עֹלוֹת, עַל מִזְבַּח ה'--כְּמִצְוַת, הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ.  יז וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים אֶת-הַפֶּסַח, בָּעֵת הַהִיא, וְאֶת-חַג הַמַּצּוֹת, שִׁבְעַת יָמִים.  יח וְלֹא-נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא; וְכָל-מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר-עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל-יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא, וְיוֹשְׁבֵי, יְרוּשָׁלִָם.  {ס}  (דברי הימים ב')

נסה להעביר אלינו מעט מתחושת  עולה הרגל באותו המעמד - מה הרשים אותו במיוחד ?  מה השפיע עליו יותר מכל ?

פסחים פרק ה' 

משנה ה 

הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר (שמות יב) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל קהל ועדה וישראל נכנסה כת הראשונה נתמלאת העזרה נעלו דלתות העזרה תקעו הריעו ותקעו הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב שורה שכולה כסף כסף ושורה שכולה זהב זהב לא היו מעורבין ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחום ויקרש הדם:

משנה ו

שחט ישראל וקבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחבירו ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד:

משנה ז

 יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה יצתה שניה נכנסה שלישית כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית קראו את ההלל אם גמרו שנו ואם שנו שלשו אף על פי שלא שלשו מימיהם רבי יהודה אומר מימיהם של כת שלישית לא הגיע לאהבתי כי ישמע ה' מפני שעמה מועטין:

משנה ח

 כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא כרצון חכמים ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות זרקו זריקה אחת על גבי המזבח ולא הודו לו חכמים:

משנה ט

 כיצד תולין ומפשיטין אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין ומפשיטין וכל מי שאין לו מקום לתלות ולהפשיט מקלות דקים חלקים היו שם ומניח על כתפו ועל כתף חבירו ותולה ומפשיט ר' אליעזר אומר ארבעה עשר שחל להיות בשבת מניח ידו על כתף חברו ויד חברו על כתפו ותולה ומפשיט:

משנה י

 קרעו והוציא אימוריו נתנו במגיס והקטירן על גבי המזבח יצתה כת ראשונה וישבה לה בהר הבית שניה בחיל והשלישית במקומה עומדת חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן:

1.      נסה לתאר את התכונה והאווירה ב-י"ד ניסן כפי שמשתקפת מהמשניות !

איזה אופי לובש יום י"ד בניסן בימים בהם ביהמ"ק קיים לפי פסוקי התורה בדברים ט"ז, א'-ח'?

א שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַה' אלקיךָ:  כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ ה' אלקיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה.  ב וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אלקיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה', לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.  ג לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי:  כִּי בְחִפָּזוֹן, יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.  ד וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל-גְּבֻלְךָ, שִׁבְעַת יָמִים; וְלֹא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר, אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן--לַבֹּקֶר.  ה לֹא תוּכַל, לִזְבֹּחַ אֶת-הַפָּסַח, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר-ה' אלקיךָ נֹתֵן לָךְ.  ו כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אלקיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ--שָׁם תִּזְבַּח אֶת-הַפֶּסַח, בָּעָרֶב:  כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.  ז וּבִשַּׁלְתָּ, וְאָכַלְתָּ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אלקיךָ בּוֹ; וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.  ח שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַה' אלקיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה.  {ס}

ומה לגבי זמן החרבן ?.....

 אילו מצוות נשארו לנו ? המצוות שנשארו – שאור , מצה , והגדת

איזה אופי לובש החג ? ביתי (בשעריך), משפחתי (המצוות בתוך המשפחה), הזמנת אורחים פנימה (אין לעשות כן בקרבן הפסח), חיבור ה'חוליות' בשרשרת הדורות בתוך הבית [-להבדיל מהפן של המלכת מלך, הציבוריות של אכילת הפסח בקהל עם, החיבור של עם אחד "במקום אשר יבחר ה' "]  )

• איך עושים מהפך מגמה שכזה ? כיצד משנים מגמה שהייתה נחלת אופיו של חג כל כך הרבה שנים ?

• איך הופכים מגמת "מלכות" למגמת "לימוד תורה" ?

• איך משנים חג "לאומי" (יציאה החוצה,בנייה משותפת) לחג "משפחתי" (התכנסות פרטית,סיפור פרטי) ?

• איך משמרים גחלת לאומית במידה המספקת כך שלא תאבד לעד ?

זהו תפקידה של תורה שבע"פ, זוהי מגמתם של חכמים שלאחר חרבן הבית, זוהי מגמת פרק ערבי פסחים.