לימוד העוסק בשורש מצוות כיבוד הורים ומתוך הלימוד ניתן להגיע למפגש עם יסודות האמונה ואהבת ה'.
למצוות כיבוד הורים מוקדש מקום נרחב במסכת שלנו. העיסוק בסוגיות מעלה דיונים חשובים כמו היישום של המצווה בחיינו, כלפי הורים צעירים וכלפי הורים מבוגרים או חולים, וכן הדיון על שמיעה בקול ההורים- עד כמה? התנגשות בין כיבוד הורים ומצוות אחרות ועוד..
ברצוני לפתוח לימוד העוסק בשורש מצוות כיבוד הורים, מתוך הלימוד ניתן להגיע ליסודות האמונה ואהבת ה'. יש לציין שהגמרא מביאה את הקטע המרכזי בלימודנו כפתיחה לכל הסוגייא העוסקת בכיבוד הורים, ועל כן יש לראות בקטע זה תשתית רעיונית לכל לימוד הנושא.
מיקומה של מצוות כיבוד הורים בתוך עשרת הדברות, ובחלק הראשון של עשרת הדברות בתוך המצוות העוסקות ביסודות האמונה בה' מעלה את חשיבות המצווה ואת הקשר בינה לבין האמונה בה'. ("מצווה חמורה שבחמורות"- ירושלמי, "מצווה חשובה"-רמב"ם)
הכרת הטוב באה לידי ביטוי בשני אופנים:
א. לשים לב לצדדים הטובים, לשים לב לטוב שקיבלתי ולא לכפור בו. כפירה בטובה נחשבת לחמורה ביותר שכן האדם מביט רק על הרע שהגיע אליו ולא על הטוב.
ב. להשיב טובה תחת טובה. או תודה תחת טובה.
שאלה זו יכולה להישאל כשאלה אישית. (כתוב חמישה דברים שקיבלת מהוריך, דרג...)
מההורים קיבלנו את החיים, ואנו מקבלים אהבה, אהבה זו באה לידי ביטוי בדאגה, בשמירה בגידול ובנתינה...
יש לתת מקום לעיסוק במקרים חריגים כגון הורים נוטשים, יתומים, ולחשוב כיצד להתמודד במצבים שכאלה, ובעת הצורך יש להקדיש שיעור נפרד לעניין זה. לעת עתה יש להדגיש שעל דרך הרוב, אין זה המצב, רוב ההורים אוהבים ודואגים לילדיהם.
הכרת הטוב באה לידי ביטוי בהשבת טוב, לעיתים יש להשיב טוב חומרי בעת שההורים נזקקים לכך והילד מסוגל לתת, אך לעיתים אין לילד אפשרות להשיב משהו חומרי וממשי, אבל להשיב אהבה כל אחד יכול. זה המקום לדבר על כיבוד הורים כמצווה שעיקרה בלב (ספר חרדים ממקם את המצווה במצוות התלויות בלב, וכן סיום ספר מלאכי "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם)
ולעיתים, יש לבן הרבה מקום להשיב: מאכיל ומשקה...
פתיחת עשרת הדברות- אנכי... אשר הוצאתיך מארץ מצרים... יש קשר בין הטובה שקיבלנו מה' לבין הציווי לנו. ניתן לפתח בדברי הכוזרי.
רס"ג מדבר על הסיבה שבגללה ברא ה' את העולם- להיטיב, וכתוצאה מכך השכל מחייב את ההכרה בה', ועשיית מצוותיו.
בעל ראשית חכמה בשער על אהבת ה' מרחיב בביאור מה שאנו מקבלים מה' מצלמו ודמותו ועד לגמול ומכאן מפתח את מקומה של התפילה.
הרב קוק מדבר על הצורך להודיע למקבל הטובה על מנת שיטפח את מידת הכרת הטוב, וכן על כך שהכרת הטוב המפותחת מביאה למחשבה על הטוב שקיבלנו מה'.
כאן המקום לחשוב על דרגות בכיבוד ההורים ובכבוד ה' יש מקום לשאול האם כבוד הנובע מהכרת הטוב הוא אידאלי או שמא אינו אלא שלב, למעלה ממנו נמצאת מדרגת המכבד לשם שמים שאינו רוצה ליהנות מהכיבוד.
וכך יש לחזור למקור הראשון ומקומו בתוך המשפחה: "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך". מדוע יש כאן הדגשה מיוחדת על שכר ומהו ההקשר הפנימי בין המצווה לבין השכר עליה.