מיהו העני

דברים כד, י - יג

כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ: בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה: וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ: הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ד' אֱ-לֹהֶיךָ:

ויקרא כה, לה - לח

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ: אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ: אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ: אֲנִי ד' אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לֹהִים:

ויקרא רבה (וילנא) פרשה לד, ו

שמונה שמות נקראו לעני: עני, אביון, מסכן, רש, דל, דך, מך, הלך, עני כמשמעו. אביון - שמתאב לכל. מסכן - שהוא בזוי לכל, שנאמר (קהלת ט) "וחכמת המסכן בזויה". רש- מן הנכסים. דל - מדולדל מן הנכסים. דך – מדוכדך. רואה דבר ואינו אוכל, רואה דבר ואינו טועם ואינו שותה. מך שהוא מך לפני כל עשוי כמין סקופה התחתונה. לפיכך משה מזהיר לישראל וכי ימוך אחיך.

• חשבי: מדוע צריך כל כך הרבה שמות לעוני?

מדוע יש עניים?

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד א

תניא: היה רבי מאיר אומר, יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך: אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן? אמור לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם?

אמר לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

אמר לו: [אדרבה,] זו שמחייבתן לגיהנם! אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרוין עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה, נה)!

אמר לו ר' עקיבא: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן קרוין בנים, דכתיב: "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד, א).

אמר לו: אתם קרוים בנים וקרוין עבדים, בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים, ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום!

אמר לו: הרי הוא אומר: "הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית" (ישעיהו נח, ז), אימתי "עניים מרודים תביא בית"? האידנא [=עכשיו], וקאמר: "הלא פרוס לרעב לחמך".

• מהי מהות הויכוח בין טורנוסרופוס לרבי עקיבא?

ספר החינוך, מצווה סו – מצוות הלוואה לעני

שורש המצווה, שרצה האל להיות ברואיו מלומדים ומורגלים במידת החסד והרחמים, כי היא מדה משובחת, ומתוך הכשר גופם במידות הטובות יהיו ראויים לקבלת הטובה, כמו שאמרנו שחלות הטוב והברכה לעולם על הטוב לא בהפכו, ובהיטיב השם יתברך לטובים יושלם חפצו שחפץ להיטיב לעולם.

ואם לאו מצד שורש זה, הלא הוא ברוך הוא יספיק לעני די מחסורו זולתנו, אלא שהיה מחסדו ברוך הוא שנעשינו שלוחים לו לזכותנו.

ועוד טעם אחר בדבר, שרצה האל ברוך הוא לפרנס העני על ידי בני אדם מגודל חטאו, כדי שיוכח במכאוב בשני פנים, בקבלת הבושת מאשר כגילו ובצמצום מזונו.

וכענין זה שאמרנו כדי לזכותנו, השיב חכם מחכמינו למין אחד ששאלו, אם אלוקים אוהב עניים שהרי ציוה עליהם, למה אינו מפרנסן, וכו', כמו שבא במסכת בבא בתרא דף י' ע"א.

הרב יהודה ליוא, מהר"ל, נתיב הצדקה פרק ג

השואל היה סובר כי אין עניות בלא חטא. ומפני כך שאל כיון שהעניות הוא בשביל חטא, אם כן אין לפרנס העניים כמו שהוא יתברך אין רוצה לפרנס אותם בשביל חטא. אבל ר׳ עקיבא סבר "בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא" (מועד קטן כח ע"א). ולפיכך יש עניות בלא חטא. ואפילו אם היה העניות בשביל חטא כך גזר הקב״ה עליו שלא יהיה מתפרנס מן השם יתברך, אבל יתפרנס מן האדם בשר ודם. ודומה לו החולה אע״ג שנגזר עליו מן השם יתברך שיחלה, מכל מקום מצוה לרפאותו. ולפיכך המפרנס את העני עושה רצון המקום.

הראי"ה קוק, עין איה- ברכות א, פרק ג אות א עמ' 88

יסוד האמונה לדעת כי אין חסרון מוחלט במציאות. וכל חיסרון שאנו רואים, אם הוא חסרון לפי השקפתנו הפרטית, איננו חיסרון כלל, כי אם יתרון והכנה טובה יותר לשכלול הכלל. והמשל הוא העניות.  ... צריך האדם לדעת שלמציאות הכללית ישנם כמה מעלות טובות במציאות העניות, אם כדי שננצל אנו מדינה של גיהנום, ולהוסיף שלימות מוסרית ע"י מציאות עשיית החסד והטוב.

שמות רבה (וילנא) פרשה לא, יב 

אין בעולם קשה מן העניות שהוא קשה מכל יסורין שבעולם, אמרו רבותינו כל היסורין לצד אחד והעניות לצד אחד.

• חשבי - מה כל כך קשה בעוני?  האם ייסורי מחלות ח"ו אינן כואבות יותר? ומה בדבר אובדן חלילה של אדם קרוב...]

צרור המור דברים פרשת כי תצא

סמך לכאן כי תשה ברעך לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו. ולא די שאין לבא אל ביתו. אלא שאחר שהוא יתן לך העבוט צריך [אתה] להחזירו. בענין שישכב בשמלתו וברכך. וזה יהיה כופר נפשך כאלו נתת צדקה. וזהו ולך תהיה צדקה. כי אחר שאתה מחיה גופו ונפשו בהשכבת העבוט. השם יחיה גופך ויחזיר לך נפשך שהיא ממושכנת אצלך.

ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק נג

ומלת צדקה, היא נגזרת מצדק, והוא היושר, והיושר הוא להגיע כל בעל חק לחקו, ולתת לכל נמצא מן הנמצאות כפי הראוי לו, ולפי הענין הראשון לא יקראו בספרי הנבואה החוקים שאתה חייב בהם לזולתך כשתשלמם, צדקה, כי כשתפרע לשכיר שכרו או תפרע חובך לא יקרא צדקה, אבל החוקים הראוים עליך לזולתך מפני מעלות המדות, כרפואת מחץ כל לחוץ, יקרא צדק, ומפני זה אמר בהשבת המשכון ולך תהיה צדקה, כי כשתלך בדרך מעלות המדות, כבר עשית צדק לנפשך המשכלת כי שלמת לה חוקה, ומפני זה תקרא כל מעלת מדות, צדקה, אמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה, ר"ל מעלת האמונה, וכן אמרו (עליו השלום) וצדקה תהיה לנו,

• לפי בעל צרור המור – מיהו העני, המלווה או הלווה? ה[קראי שוב את הסיפור על ר"ע וטורנוסרופוס – מיהו העני לפי ר"ע?]

סיכום והתקדמות:

1. לפי רבי עקיבא בתשובתו לטורנוסרופוס – מדוע עלינו לתת צדקה לעניים?
2. הציגי 2 גישות האם העניות קשורה לחטאים?
3. לפי הראי"ה קוק מה מלמדת אותנו העניות על החסרונות בעולם?
4. מה ההבדל בין אדם שחייב כסף לאנשים, לאדם שאינו מוצא כתובת של בית? [נמקי את תשובתך היטב, והתייחסי לכך ששניהם יכולים לפנות ולבקש עזרה!]
5. בפירושיו לתורה כתב הרמב"ן, שבשפה העברית מתחלפת לעיתים האות עי"ן באל"ף. החליפי במילה עני את האות עי"ן באל"ף. מה את למדה מכך על העניות?
6. הסבירי את הקשר בין המילים: עני, עין, אני, אין.
7. כתבי 2 הסברים שונים למילים: "ולך תהיה צדקה" בפסוק מדברים כד,יג.

לעיתים הכל תלוי בדרך ההסתכלות...