מבוא למסכת יומא

מבוא

בפתיחת השיעור ברצוני להתחבר לחווית יום הכיפורים של הבנות

אפשרויות – דמיון מודרך לשנה חדשה, שמהותו הוא הרגשת הנקיון והטהרה (דבר אליו נגיע בסופו של השיעור)

לאחר מכן או במקום - משחק אסוציאציות: לעצום עיניים ולהכין אותן לכך שתאמר מילה ושיכתבו את הדבר הראשון שעולה להן בראש

המילה היא יום כיפור – סבב של מה שעלה להן ,שבעצם מבטא מהו יו"כ בשביל כל אחת

אפשר כאן לדבר על עניין השליטה ביו"כ לפי מאמרה של הרבנית נריה זצ"ל מתוך הספר אמונות הכחול – על המטרה להרגילנו לשלוט על עצמנו – בני מלכים....

ויו"כ כשיא של התהליך הזה.

וכך ע"י הנקיון שלנו אנו מגלים את עצמנו את כוחותינו ואת האפשרויות שלנו לעמוד באתגרים ולעלות מעלה מעלה בסולם המצוות המידות והטהרה.

נראה איך אומר לנו את זה הפרק אותו אנו לומדים (תמיד הייתי לומדת את הפרק כולו במהירות – כי זו יחידת היסוד של המשנה  (החלוקה למשניות אינה זהה בין התלמודים וכו' אך הפרק תמיד זהה)

1.      – קריאה מהירה עם הסברים הכרחיים להבנה ראשונית של הפרק כולו – 5-7 דק' מקס'

תוך כדי התלמידים מנסים לחלק את הפרק לנושאים

2.      ציור הפרק לפי נושאיו

מה אפשר ללמוד מכך? 1. מרכז הפרק הוא האדם – שלא יסחף אחרי דקדוקי העינוי וישכח את המטרה לחיות – העינוי הוא כלי בלבד להביא אותי לכפרה ולמטרה הסופית לטהרה.

כאן יהיה יפה ללמוד את הדברים הבאים -

הרב סולובייציק ב'על התשובה' על כפרה וטהרה

"יום הכיפורים, כמו לתשובה, יש שני אספקטים. ראשית, יום הכיפורים מכפר... ושנית יום הכיפורים מטהר... שני אלמנטים אלה של כפרה וטהרה הם תוצאה ישירה של החטא, ולעומתם אף בחטא עצמו שני אלמנטים אלה: א) החטא מחייב; ב) החטא מטמא...

אבל החטא עצמו גם מטמא. יש מושג של טומאת החטא... ברגע שאדם חוטא הוא נפסד, נשחת, הוא נטמא, הוא ירד ממעמדו. החטא מפקיעו... מסגולותיו האנושיות. הוא משתנה לגמרי. אישיותו אחת מסתלקת ואחרת באה במקומה. אין בכך משום עונש או קנס, אף לא זעם חרון ונקמה, זאת היא פגימה "מטאפיזית" באישיותו, בקדושתו של האדם... התשובה האמיתית היא איפוא לא רק מכפרת (מחיית העונש), אלא גם מטהרת (מן הטומאה), משחררת את האדם מטמטום הלב, מאטימות החושים, מחזירה לאדם חיותו, נותנת לו מחדש את דמותו המקורית. ויש... שהיא אף מעלה אותו לגבהים חדשים שטרם ידע כמותם (עמ' 17).

... ברייתא היא במסכת סנהדרין (כה, ע"ב) וכן הובאה להלכה ברמב"ם... על עוברי עבירה שנפסלו לעדות. ביניהם מונה הברייתא את המשחק בקוביא, המלווה בריבית, את מפריחי היונים ועוד. 'המשחק בקוביא, אלו הן המשחקין בפספסין... ואימתי חזרתן? משישברו את פספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו בחינם לא עבדי. מלוה בריבית, אחד המלווה ואחד הלווה, ואימתי חזרתן? משיקרעו את שטריהן ויחזרו בהן חזרה גמורה ואפילו לעכו"ם לא מוזפי... מפריחי יונים וכו' דאפילו במדבר נמי לא עבדי'. התשובה של אלה הרי אינה אלא על איסור גזל, ולמה אין תשובתם תשובה ברגע שהם מתחרטים על העבר ואינם עוסקים יותר בדברים אלו שיש בהם גזל? והרי משחק בקוביא בחינם, הלוואה בריבית לעכו"ם והפרחת יונים במדבר הם דברים שבהיתר, ולמה אין חזרתם "חזרה גמורה" עד שישברו פספסיהם, יקרעו שטרותיהם ויהרסו את מצודותיהם?

...בתשובה של טהרה לא מספיק לפרוש מן החטא, אלא צריך לפרוש פרישה גמורה מכל האוירה, הסביבה, הגורמים, התנאים והכוחות שסיבבו את האדם והביאוהו לידי חטא. תשובה של טהרה, המחזירה את האדם לכשרותו הראשונית, מחייבת אותו לשבור את הפספסין, לקרוע את השטרות, להרוס את כל הגשרים המוליכים ממנו ולעולם החטא שמשם יצא... לכפרה מספיקה חרטה... אבל לא כן במה שנוגע לטהרה. כאן לא מספיק לפרוש מן החטא. כאן לא מספיק לא לבצע את החטא עצמו לפי פרטיו שנאסרו עלינו במפורש, אלא צריך לפרוש מדרך חטאים."

אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל. לפני מי אתם מטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים... מה מִקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל. (משנה יומא, ח, ט)

המטרה של העינוי היא להביא בסופו של דבר לטהרה, התרחקות מכל מה שמושך ורגיל וידוע, מאפשר לנו להגיע אל המטרה.

מה שמתקשר ישירות לבעל ספר החינוך במשנה א' , שליטה עצמית – שמביאה לידי נקיות שמאפשרת לעמוד בדין ולהגיע לכפרה ואח"כ לטהרה.