שיעור פתיחה - יצר ויצירה

פתיחה

תהילים ק"ז

לא יוֹדוּ לַד' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. לב וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ. לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן. לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ. לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם. לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב. לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה. לח וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט. לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן. מ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ. מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת. מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. מג מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ד'.

מה זה בית?

מקום שמגן מפני הסערות שבחוץ

מפלט, מקלט

כשחיפשתי חומרים לשיעור, הקשתי בגוגל "לבנות בית בישראל" – וקיבלתי רשימה ארוכה ארוכה של אדריכלים, חומרי בניין וכו' וכו' ואולי איזה קישור אחד למאמר תורני. זה לא במקרה.

אנחנו חיים בעידן שבו המילה בית מתפקדת כמו המילה "house" ולא כמו המילה "home" וזה הדבר הראשון שאני חושבת שנכון לפתוח בו את לימודי "אישות ומשפחה". מה זה בכלל בית?

התא המשפחתי בעם ישראל:

במדבר כ"ד, ה'-ז':

ה מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.  ו כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ד', כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם.  ז יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. 

כשבלעם רוצה לקלל את ישראל הוא מכוון לשם – לבית, למשפחה, לבסיס. בחסדי ד' הקללה הופכת לברכה אבל הוא התכוון לקלל. למה? למה דוקא לשם? הרי זה ברור... התא המשפחתי הוא הדבר הבסיסי ביותר בעם היהודי, אם אצליח לפורר את זה – הכל כבר יתפורר מעצמו (ואולי אתן זוכרות דיברנו על זה בשנה שעברה סביב פר' בלק על ה"טיפ" הגאוני שבלק נותן למואב עם השווקים... להקים שווקים ולשים בהם זונות וכו'...) – תפורר את הבית, משם הדרך קלה. אגב, בלעם היה הראשון אבל לא היחיד שהבין שקדושת הבית היהודי זה מה שמייחד את עם ישראל.

גזרות חנוכה

לכל אורך הדורות תמיד המלחמה הייתה על הבית – על הנידה, על נבעלת לטפסר תחילה – מלחמה אידיאולוגית על התפיסה של מה זה משפחה יהודית

זה הבסיס – משם הכל מתחיל

דימויי המשפחה הישראלית, תא בגוף:

המשפחה בישראל, הרבנית יהודית קוק מתוך "מחשבת יהודית"

הבית הוא תא היסוד של החברה, וכשם שברקמת גוף האדם תלויה הבריאות הכללית בשלמות תאי היסוד, כך בחברה. המשפחה היא נדבך בבניין העם, ולכך נתכוונו חז"ל באמרם שהמשמח חתן וכלה "כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים (ברכות ו'). כלומר, שבבניין הבתים הפרטיים יבנה העם ויגאל.

עוד דרך לנסות ולברר מה המשמעות של בית, נסתכל עכשיו גם על המילה עצמה. למה בית נקרא בית? בארמית – ביתא.

עין-איה שבת ב ח יח:

ביתא - בא ואיתיב בה. ההתיחדות הביתית אע"פ שהיא בשטחיותה מפרדת את האדם מן  הכללות ומיחדת אותו לעצמו, היא היא היסוד להתאגדות המשפחתית, שממנה תוצאות היותר חזקות לההתאחדות הכללית. על כן מהבית קול קורא אל האיגוד היותר שלם, בא ואיתיב בה, ישב והתישב עמי בבית... המותיב צריך להיות היחידי, הנותן רוח של חיי טוהר מוסר צדק ותום בכל בני המשפחה הביתית, שיהיו כולם מוכנים לבנות על ידם בנין יותר רחב יותר כללי, בנין בית ישראל ובית ד' לאדם הנברא בצלמו בכל פלוגותיו.

המבנה של הבית קורא למי שנמצא בחוץ ואומר לו בוא תכנס לתוכי ושב בי.

נראה שבית מפריד את האדם מהעולם הגדול, מצמצם אותו, מקטין אותו (רק איש אחד, אחריות... כלים), בטח שכנכנסים לכל הנושא של להחזיק בית גם מבחינה ככלית, ילדים משכנתא וכו' וכו'... הכניסה הביתה היא הפרדה וצמצום – כלפי חוץ. אבל באמת זה הבסיס עליו נבנה בניין רחב יותר, כללי יותר, משכנותיך ישראל – האומה כולה נבנית מהבתים הפרטיים שנבנים בה.

עוד על הגודל שבבית הישראלי, בעין אי"ה:

עין אי"ה שבת ב' על דף לב ע"א:

"ראשית קראתי אתכם, על עמקי ראשית הזהרתי אתכם". השלמת הבית בארחות צדק היא ההתחלה להצלחת החברה בכללה, וחיי המשפחה בהיותם מתרוממים למצב טוב, תוסד מזה ברבות הימים הצלחת האומה. ע"כ הקדושה הביתית היא ראשית לההצלחה הכללית שבכללות האומה...

בית – ראשית הצדק.

הבית הוא כלל ישראל הקטן ביותר, מציאות ראשונית, תמציתית, גרעינית של צדק.

זה מאד מרשים שהבית שלי הוא "ראשית לההצלחה הכללית שבכללות האומה" אבל בבית שלי יש כלים בכיור, בע"ה בקרוב ילדים צורחים, בקושי אני מספיקה לנשום... וחוץ מזה יש דברים שהם הרבה יותר גדולים מבית אחד של משפחת לוינשטרן ברחובות (עם כל הכבוד...)

משתמע שהבית זה הכוח הישראלי הבסיסי. אנחנו שואפים לתקן את העולם, אבל אפילו אריק אינשטיין יודע שלתקן את העולם זה מתחיל באני ואתה, זה התחיל בשני הורים עליזים וצעירים שהקימו בשבילי את המשפחה שלי. במקרה שלנו אברהם ושרה (שלא היו כ"כ צעירים אז אבל לא חשוב). התחלת תיקון הכלל זה בתיקון הכלל הקטן שהוא משפחה. אבאל'ה, אמאל'ה, ילדל'ה וכלים בכיוריל'ה.

עין אי"ה שבת א' רלא:

הכח הראשי הפועל בחיי הכלל לקבע להם צורתם הנאותה והמתאימה אל יסודות החיים הראויים להתכונן לאורך ימים ולהתעלות ביתר מעלה מדור לדור, היא קדושת המשפחה כבודה ושלומה, והשאיפה הפרטית העמוקה לראות חיים טובים כשרים שלוים ומלאים תם ויושר בחוג משפחתו. כשהיסוד הזה פורח יפה, הוא הולך ומתערה, ומתענף אח"כ לחיי עם שלם בתור משפחה אחת קדושה וטהורה, נאורה ומלאה עז של צדק.

הקמת בית זהו ציווי, אבל למה בכלל צריך לצוות על דבר כזה? הרי באופן פשוט אדם רוצה לאהוב ולהיות נאהב, להביא ילדים, לחיות בכבוד עם בת זוגו. המציאות הפשוטה היא איש ואישה במסגרת משפחתית. גם באופן "טכני" ביולוגי פשוט אנחנו רואים שכדי שהעולם ימשיך צריך אבאל'ה אמאל'ה. אנחנו בכזה שטף נוראי שמבלבל אותנו ואנחנו כבר בכלל לא בטוחים, יש כ"כ הרבה דיונים על התא המשפחתי – משפחה כזאת וכזאת וכל מיני דברים (וגם אליהם צריך להתייחס) אבל באופן פשוט – בית, אבא, אמא, ילדים.

התורה לא רוצה לשבור את האדם, לצמצם אותו ולדחוף אותו לתוך הקובייה הזאת שנקראת "בית"/ זוגיות/הורות וכו'. התורה רואה את האדם כמו שהוא עם הקשיים, היצרים, הרצונות, השאיפות וכו' וכו'. בניין בית זה הביטוי הכי אמיתי של הצורך שלי, נכון... יש בזה הרבה ויתור, וזאת עבודה קשה, זה לא כמו בסרט שראיתן שנגמר אחרי 90 דקות וכנראה שהכוכבים שלו הם בכלל גרושים שלש פעמים (במקרה הטוב). הבית הישראלי הוא גם מאד מציאותי ולכן התורה וההלכה מתעסקים גם בפרטים הכי הכי קטנים וטכניים ואולי "לא נעימים", כי התורה היא תורת חיים, לא פלקט ששמים על הקיר...

במהלך השיעורים ננסה לבנות בית, בהיבטים הטכניים, הלכתיים עם העומק ההלכתי, בהיבטים הרוחניים, הפיזיים, היסודות, איך ניגשים לבניין בית, איך בונים וכו'. מהתכנון אצל האדריכל ועד חנוכת הבית ועד בכלל.

לפני סיום...

ברור לנו שאם הקב"ה שם כזה תפקיד ענק בבית הישראלי הוא צריך גם לתת כוחות כדי שנהיה מסוגלים לעמוד במשימה הזאת, ובאמת ד' טבע בנו את הרצון הטבעי והפשוט להתחבר, להיות בקשר, "לא טוב היות האדם לבדו", האדם מטבעו שואף להתחבר לבן זוג. האדם לא שואף להתחבר לבן הזוג שלו רק כדי לשבת ולשתות איתו קולה ולדבר על סריגה... הקב"ה טבע בנו יצר המשכיות שבא לידי ביטוי ביצר המין. כגודל התפקיד – גודל היצר, וכגודל היצר – גודל הכוחות שבאים איתו.

אגב, יצר המין לא רק שהוא לא דבר רע או שגוי (בנצרות יצר המין הוא השטן, ולכן אנשי הקודש שלהם מתנזרים מיחסי אישות והקמת בית כדי שלא "ילכלכו את עצמם" בדבר הזה) הוא דבר מבורך, בזכותו העולם ממשיך.

מסכת יומא, דף נד ע"א:

בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה

אתן קולטות?! מה הביטוי העמוק ביותר של זה שישראל עושים רצונו של מקום? – כרובים מעורים זה בזה! זה מה זה לא צנוע.... להפך! טמטמו אותנו כבר.

לקחו אטום ובמקום לעשות ממנו מרפא לעולם עשו ממנו פצצת אטום שיכולה להחריב את כל העולם ברגע.

במקום לפתח את היחס הנכון והראוי ליצר המין, במקום לפגוש את זה במקום הראוי, הנכון, השלם – אתה כל היום רואה את זה בשלטי חוצות על אוטובוסים, ובסרטים מפוקפקים.

אנחנו נתייחס גם לכל נושא האישות, בע"ה בצניעות, בעדינות... אבל נתייחס לזה וניתן גם לזה מקום בשיעורים שלנו.

ואח"כ:

סקירה של הנושאים שנלמד – לעבור על תוכן העניינים.

הסבר על התוכנית החדשה – החוברת שבע"ה עוד תגיע וכו'

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל!