תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מחשבת ישראל > אלוקי נשמה

אלוקי נשמה

שרהלה מסינג
הדפסה
מקצוע: מחשבת ישראל
נושא: אני עצמי, מי אני ומה שמי

 

פתיחה 

1.שמתי מוזיקה מרגיעה התחלתי כמו בדמיון מודרך: לעצום עיניים ידיים על הברכיים

את מרגישה את כל הכובד שיש לך בראש, הלימודים, המבחנים , החניכים הדאגות

הכל יורד אל הכתפיים הן כבדות ונשמטות

משם הכל יורד אל הבטן ומצטרף ללחצים והרגשות שאנו שומרות שם

משם ... עד לאצבעות הרגליים והחוצה עכשיו את רפויה ומשוחררת.

והקראתי את ההקדמה לפרק הראשון, ולאחר מכן ישר מבקשים להקשיב למילים וברקע שמים את שיר הפתיחה- אי שם עמוק...

 

שיעור ראשון: אלוקי נשמה

 

2. מיד אח"כ את השיר little neshamale  עם המילים לכל אחד וחשיבה על הקטע המוזיקלי

3. דמיון מודרך: שוב עם מוזיקה ברקע חזרה אל הרחם

    את הולכת למקום שאת הכי אוהבת הפעם את רואה מערה, היא כאילו קוראת לך מזמינה אותך

הכנסי, כשאת נכנסת את מגלה שזו בעצם מנהרה ארוכה שבכל צעד שלך קדימה את צועדת צעד אחורה בזמן.  את הולכת שני צעדים והנה את ביום הראשון באולפנית איך ההרגשה? וכו' כף עוברים תחנות אחורה כמו מסיבת סידור כניסה לסניף לכיתה א, הצעדים הראשונים הבכי בניתוק חבל הטבור – וברחם איך הרגשה המים החמים אילו קולות את שומעת, דפיקות הלב של אמא, מה את רואה.

לידך שימי לב יושב מלאך יש הילה של אור סביבו הקשיבי לו מה הוא אומר לך? מה הוא מלמד? מה את עונה לו מה את מבקשת? מבטיחה?

מגיעים לרגע הלידה ומחזירים אחורה עד שמגיעים חזרה לחדר בבי"ס.

4. כל אחת כותבת את הדו שיח שהיה לה עם המלאך.

5. לומדים את הגמרא על ר' שמלאי.

לומדים את המדרש רבה על חלקי הנפש עם פרוש של הרב פינקוס שסיכומו נמצא לפניכם הפרוש מכוון ומסביר על מה מודים באלוקי נשמה .

הפרוט של חלקי הנשמה עוזר בעבודה הניתנת – בהצעתו של איתן . כמו כן ביקשתי שכל אחת תכתוב במשך השבוע את תפילת אלוקי נשמה הפרטית שלה.

 

לא ביקשתי במקרה זה לפרט וגם השאלה ששאלתי היתה מאוד כללית – איזו הרגשה נתן לך השיעור? כי הרגשתי שיותר מזה א"א בשלב כ"כ מוקדם.

על התובנה אני אשאל בשיעור הבא.

 

ולסיכום: נפש רוח נשמה יחידה חיה

 

ניסינו לבאר על מה אנו מודים ב'אלוקי נשמה' ולשם כך הסברנו את חמשת דרגות הנשמה:

נשמה היא שם כללי לחמש דרגות רוחניות אפשריות בעולם הרוח, ואנו רוצות להבינם כי יש הבדל בין להגיד תודה על משהו באופן כללי (נשמה) לבין להגיד תודה על כל דבר ודבר (אכילה שתיה וכו) כי אז אני מרגישה את הקב"ה בכל צעד.

  1. נפש – אלו הם עצם החיים הטבעיים. שהגוף החומר מסוגל לתפקד – שומע רואה רוצה אוהב.

זו מתנה עצומה שהנפש יכולה להפעיל את הגוף.

תודה על כל הנאה שאני נהנית, שח"ו לא ננתק את ההנאות מהקב"ה כי אז נוכל להגיע לבהמיות והעונג של 'עם מדושני ענג' יהפוך לנגע ח"ו

מי שמודה על כל דבר העולם עבורו הוא בית מקדש אחד גדול הוא יכול כל הזמן לחיות את הקב"ה.

  1. רוח – זוהי מדרגה המיוחדת לאדם – נפש יש גם לבהמה. זהו המצפון, המוסר של האדם לאדם יש שאיפה לגדלות לקדושה, זוהי עיקר נק' האדם " כי רוח היא באנוש"
  2. נשמה – רוח הקודש . בדרגת הרוח יש שאיפות עצומות להתקרב לקב"ה אך יש פסגה מסוימת שמעבר לה א"א להגיע באופן טבעי. אך מי שעושה כל שביכולתו מצדו – הקב"ה נותן לו דרגה מעבר לכוחותיו וזוהי הנשמה – נשימה של הקב"ה שהוא מכניס באדם. נתנו דוג' שההבדל בין רוח ונשמה הוא כמו ההבדל בין לתאר מה יש בחדר מסוים לבין לראות ולחוש באופן עצמאי.
  3. חיה – השייכות לאלוקות – משה רבינו זכה והיתה בו ה'חיה' לכן הוא נקרא איש האלוקים ששכינה דברה מגרונו, הסברנו שלכל אחד יש שייכות לזה כמו בת קול שצריך לדעת לקלוט (דברנו על גלי רדיו).
  4. יחידה – זו השתקפות של הקב"ה שהיתה רק באדם הראשון לפני החטא, עד שטעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש. והסברנו שזהו מצב בו הגוף הוא משרת הנשמה ולא להפך האדם הוא השתקפותה וזאת ע"י התבטלות גמורה לה' יתברך. והסברנו את ענין הבגדים ע"י זה, שכאשר הגוף הוא שיקוף הנשמה אין צורך להסתירו כדי שתתבלט הנשמה.

ר' שלמה קרליבך שאל מהי הנק' בה תינוקות וילדים קטנים שהם הדבר הכי מתוק בעולם מפסיקים להיות כאלה? והוא עונה וזה נכון בשטח ממש- ברגע שהם מתחילים לשקר, בגיל הזה אין בהם כבר את המתיקות הזאת שכל היום אתה רוצה לנשק אותם, וזה מתקשר לענין הבגדים – אז זה כבר לא צנוע כי אז מתחיל הנתק בין הנשמה לגוף.

 

באלוקי נשמה אומרת תודה על נשמה שנתת בי טהורה היא – על החיה והיחידה שהם לא מעצמי אלא מתנה מיוחדת מה'.

אתה בראתה –על הנשמה זו בריאה יש מאין.

אתה יצרתה -  על הרוח שהוא ציור של הדבר שנראה.

אתה נפחתה בי – זוהי הנפש מה שנמצא בתוכי ומחיה אותי.

אתה משמרה בקרבי -  אתה שומר אותה בתוכי כל רגע שהרי מצד עצמה הטהורה היא רוצה לצאת מהגוף כל רגע. וכך הקב"ה מחיה אותנו כל רגע.

ואתה עתיד ליטלה ממני -  כל אחד הרי ימות בסוף וצריך כל יום להתכונן לכך מבחינת מעשינו.

ולהחזירה בי לעתיד לבוא – את כל מה שאמרנו על הנשמה אנו מוסרים לקב"ה ובטוחים בו שיחזיר אותה לנו לעתיד לבוא.

כל זמן שהנשמה בקרבי- אני מודה לקב"ה בהודאה כללית על חסדיו אלו איתי.

 

חדש באתר

מורים עושים רוח
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו- מורים עושים רוח- לקבל השראה, למצוא רעיונות, להתייעץ, לשתף ולשאול שאלות.

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן