שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

יחסי הורים ילדים- בדמי ימיה

רקע:

רק בסיומה של  הנובלה המופתית "בדמי ימיה", מגלה עגנון את אזניי הקוראים לכך שלמעשה, כל הקריאה בסיפור היתה מעין הצצה ליומנה של תרצה מינץ- מזל, גיבורת הסיפור, אשר חותמת את דבריה בהסבר הבא: " "בחדרי בלילות בעשות אישי את מלאכתו ואירא פן אפריע אותו ממעשהו ואשב בדד ואכתוב את זכרונותי. יש אשר אמרתי על מה כתבתי את זכרונותי, מה החדשות אשר ראיתי ומה הדברים אשר יש עמי להודיע אחרי? ואומר על אשר אמצא מרגוע בכתבי, ואכתוב ככל הכתוב בספר הזה." הנימוק לכתיבת זכרונותיה הוא נימוק פסיכולוגי, תירפואטי מובהק, המבקש למצוא מזור ומרגוע נפשי בתהליך הכתיבה. בנימוק זה  נראה שגם גלומה ההזמנה של עגנון לקוראיו, למצוא בדברים הללו מרגוע ופשר גם לקורותיהם ולזכרונותיהם, שבשל הציר האנושי והבסיסי כל כך אשר סביבו הם מתוחים בסיפור,  ימצאו עמו נקודות שיתוף והזדהות רבות. כשאנחנו מבקשים לדון עם התלמידים באחת הנקודות המרכזיות בסיפור:  היחס הבין דורי, והקשר בין הורים לילדיהם וילדים להוריהם, נזכור כי בדברים יש כח להנהיר להם פשר והבנה מחודשת של המתרחש אצלם, בבית, בנפש, במערכת הציפיות וכו', וגם מבלי להגיד דברים באופן מפורש, אפשר לכוון לכך שהדברים ידברו אל ליבם, יעוררו הזדהות או התנגדות, ובכך לקרב את הסיפור עד פתח ביתם ממש. מאידך, חשוב לזכור, כי אין כמעט נושא רגיש ונפיץ מזה, ודאי וודאי כשמדובר בפניה  אל בני נוער. דרושה כאן רגישות יתירה, ועדינות רבה. התלמידים יכולים בנקל להיחסם ולא לשתף פעולה עם דיבור קרוב וישיר מדי, או לחילופין, להציף נקודות ודברים טעונים ואישיים מאד בתגובה לטריגר המובנה בשיעור. תפקיד המורה הוא לדעת לווסת ולהגיב כאן בחכמה וברגישות לכל תרחיש..

מהלך שיעור:

1.     פתיחה

נתלה בכתה תמונות אשר בכל אחת מהן מתוארות שתי צורות גיאומטריות, באופני יחס שונים (הכלה, מרחק, שיתוף, היפוך, שיקוף, זהות ועוד ועוד.

נבקש מהתלמידים להסתובב בכתה, ולהיעצר ליד התמונה שלדעתם מבטאת במובהק יחסי הורה וילד. (לאו דווקא את שלהם, ולאו דווקא את היחסים האידאליים, אלא דווקא התמונה שמבטאת את המצוי, לדעתם)

2. דיון

בתום השיטוט והבחירה, נעבור בין הציורים השונים ונעורר את הדיון הבא, תוך הפניית שאלות באופן המקיף תלמידים העומדים ליד שרטוטים שונים:

מה מבטא השרטוט הזה לדעתך?

מבין הצורות המופיעות בו מי ההורה ומי הילד, ומדוע?

באיזו מילה היית מכנה את הקשר בין ההורה והילד בציור שלך?

האם זהו קשר חיובי בעיניך?

ניתן גם להתעכב ולשאול לגבי שרטוטים שאף תלמיד לא עמד לידם- מה הם מבטאים, האם הם חיוביים/שליליים? האם אתם מכירים משפחה אשר הקשר הזה המבוטא בהם מאפיין אותה? וכו'.

בתום הדיון, נחזור על נקודות ותיאורים שונים של קשר שהעלו התלמידים במהלכו, ונקשור בין הדברים למערכת היחסים הייחודית המתוארת בין ההורים וילדתם בסיפור "בדמי ימיה".

הערה למורה: נכון לציין כאן  שכדרכו של סיפור, מערכת יחסים זו יש בה מופעים קיצוניים, לא שכיחים ודרמטיים מאד, אשר משרתים איזו רוח, מסר או תמונה שמבקש הסופר לצייר לעינינו. אבל למרות היות הסיפור ייחודי ונדיר במופעים שונים שלו, ננסה במהלך השיעור לעשות יחד את מה שעגנון מצפה מאיתנו שנעשה, ונקשור מתוך ההתבוננות בו חוטים דקים בין המתרחש שם לבין מה שאנחנו מכירים במציאות הסובבת אותנו.

3.     עיון בסיפור:

נעבור לעיון בדוגמאות מתוך המתרחש בסיפור עצמו:

 אחד הצירים המשמעותיים ביותר בסיפור הוא הציר הבין דורי. הסיפור כולו מתואר בקולה של תרצה הכותבת יומן על חייה, ונפתח בתיאור מלא הוד של אמה החולה. מכאן ואילך מופיעות ביומנה התייחסויות שונות לאביה ולאמה ההולכות ומתפתחות לאורך הסיפור.

 נבקש מהתלמידים, תוך כדי קריאת ציטוטים שונים מתוך הסיפור, לצייר על דף שרטוטים חדשים, כדוגמת אלה שתלינו בכתה, המתארים לדעתם את הקשר בין תרצה ואמה/אביה כפי שמשתקף בכל אחד מהציטוטים שנקרא. (למתקשים, או לתלמידים מילוליים יותר, ניתן להציע לכתוב מילה אחת בכל פעם העולה על דעתם שמתארת היטב את הקשר המשתקף מהציטוט (אפשר להציע מחסן מילים לדוגמא: הכלה, הידמות, כפיה, התעלמות, אהבה, חום, אדישות, קושי, מרחק, קרבה, שכפול, תיקון ועוד ועוד) )

מאגר ציטוטים לדוגמא:

א.  פתיחת הסיפור: "דומם עמד ביתנו ביגונו. דלתיו לזר לא נפתחו. על מטתה שכבה אמי ודבריה היו מעטים. ובדברה כמו נפרשו כנפים זכות ויובילוני אל היכל הברכה. מה אהבתי את קולה. פעמים הרבה פתחתי את הדלת למען תשאל מי בא. ילדות היתה בי..." (עמ' ה')

ב.   "ימי אבל אמי עברו ושנת האבלות כמעט חלפה. יגון קודר רבץ עלינו ולא מש כל השנה ההיא. אבי שב אל עבודתו, ובשובו מן מעשהו מן החנות אכל בדממה לחמו. ואני אמרתי ביגוני שכוח שכחני אבי. נשכחתי כי היה אני.." (עמ' ח')

ג.    "ויאמר הרופא אלי מה גדלת. עוד חודשים אחדים ולא יאמר לך "את". וישאל כמה ימי שני חייך? ואומר אל הרופא ימי שני חיי ארבע עשרה שנה. וירא את הבגדים ויאמר, גם מלאכת תפירה ידעת? יהללך זר ולא פיך עניתי. והרופא החליק את שפמו בשתי אצבעותיו ויצחק ויאמר בת חיל.ואת חפצת כי יהללוך. ובדברו פנה אל אבי ויאמר פניה כפני אמה עליה השלום. ויסב אבי פניו אלי ויראני." (עמ' י"ג)

ד.  "על משכבי בלילות שאלתי בלבי לו נשאה אמי למזל כי עתה מה היה? ומה הייתי אני? ידעתי כי מחשבות שוא הן ובכל זאת לא עזבתי אותן. ובהאלם הרטט אשר בא עם הרהורי אמרתי, עול נעשה למזל. ויהי מזל בעיני כאיש אשר מתה עליו אשתו והיא איננה אשתו."  (עמ' ט"ז)

ה. "כתועבה הייתי לנפשי. בושתי ולא ידעתי מה, יש אשר רחמתי על אבי ויש אשר כעסתי עליו בלבבי. גם במזל חרה אפי... יש אשר אמרתי בלבי מדוע הרגיזתני מרת מינטשי גוטליב בזכרונות ימי קדם? אב ואם איש ואשה המה איש ואשה בשר אחד. ולמה אהגה בצפונותיהם מטרם ילדתי ? ובכל זאת צמאה נפשי לדעת עוד." (עמ' טז)

דוגמאות אלה ועוד רבות משרטטות את הקשר והיחס המתקיים בין תרצה והוריה. בראשית העלילה מתה לאה אמה של תרצה, ואט אט מגלה תרצה את סיפור האהבה של אמה ומר עקביה מזל, שקדם לנישואיה לאביה, ונגדע לטובת שידוך לאביה, שהיה אדם אמיד ונתלו בו תקוות שכספו יועיל לרפואתה של לאה. נעבור עם התלמידים על הדוגמאות שהבאנו. נבקש מהם לשתף בשרטוטים שציירו או במילים שהעלו בעקבות הקריאה.

המרכיבים הדומיננטיים ביותר במערכת היחסים של תרצה ואמה הוא מצד אחד (של תרצה כלפי אמה) הערצה גורפת, אהבה עמוקה ורצון חזק לקרבה , ואילו מצד אמה ישנה התעלמות מוחלטת מקיומה של בתה. אף לא פעם אחת לאורך הסיפור כולו מוזכרת התייחסות שלה אליה, בדיבור, במעשה או בדאגה לאשר יקרה לה אחרי מותה, כפי שהיה סביר לצפות מאם. נראה כי התעלמות זו לא גוררת שום יחס עוין או פגוע מצדה של תרצה, אלא להיפך, הרצון שלה לקרבה רק מתגבר, עד כדי כך שבסופו של דבר היא מנסה להידבק בדמותה, והפוך למעין המשך ישיר שלה, תוך ביטול עצמיותה ורצונותיה כליל .

לגבי אביה היחס הוא מורכב יותר, והתעלמותו, ושקיעתו כל כולו במחלת אשתו ולאחר מכן באבל עליה, גוררת לעיתים, כפי שראינו, אמירות של צער ואף מרירות קלה מצד תרצה. היא לפעמים כועסת עליו, על אף שעדיין צמאה מאד לקרבתו. חלק מובהק מבחירתה במזל נובע גם מהחוסר הגדול באהבת אב, והצורך הגדול שלה להיראות על ידי דמות מבוגרת וסמכותית.

השאלות שמעלה כאן עגנון הן שאלות הנוגעות לאפשרות ולמוסריות שבצפיה לתיקון קלקול שנעשה בדור קודם על ידי הדורות הבאים. הן גלומות בשמם של הגיבורים עקביה מזל "( עיקב ה' מזל), לאה (לאה מלתקן, בחרה להרפות ולוותר) וגם תרצה (אף כי בשם זה מובלעת גם אירוניה, כי היא מוותרת באופן מוחלט על רצונותיה של ומאמצת את רצון אמה כליל, ומאידך הרצון החזק שסיגלה לעצמה הוא שמנצח בסופו של דבר, והיא "מאלצת" את מזל להנשא לה ובכך כביכול לתקן את המעוות שנעשה בדור הקודם) .

זהו הציר המרכזי שסביבו מתרחשת העלילה בסיפור הקצר הזה, ולמעשה, עגנון מצביע כאן על תופעה שכיחה מאד, שגם עלתה בדיון הקודם בכתה, של השלכת ציפיות נכזבות של דור ההורים על ילדיהם, במודע ושלא במודע, ומן הצד השני, של התבטלות והידמות ילדים להוריהם, ונסיון למלא אחר משאלות התיקון שלהם  מתוך רצון להיראות, להיות אהובים על ידם, ולהרוות אותם נחת.

בשאיפה להמשכיות יש צדדים עמוקים וחיוביים ביותר. בקריאה בסיפור אנחנו נדרשים לשרטט את הגבול בין הטוב והרצוי שבדבר, ובין ההרס הגדול שעשוי להולד כאשר הוא מופיע בקיצוניותו.

4.     משימת כתיבה

כעת נפנה למשימת כתיבה. נבקש מהתלמידים לכתוב מכתב לתרצה, רגע לפני אירוסיה למזל ביער, ובו מחשבותיהם על רצונה להינשא לו.

נציע לתלמידים שאלות הנוגעות למידת ההזדהות/אי ההזדהות שלהם עם מעשיה, ולדעתם על טיב ועל הצדק או אי הצדק שגלומים בהם:

כשאתם כותבים לה, חשבו על הנקודות הבאות:

האם אתם רוצים לעודד אותה להמשיך בנסיונותיה, או להזהיר אותה?

האם לדעתכם טוב יהיה לה להינשא לעקביה?

האם אתם מכירים מחייכם או חיי הסובבים אתכם מצבים בהם ילדים רוצים כל כך לרצות את הוריהם עד שהם מחקים אותם בצורה מוחלטת, והאם זה חיובי או שלילי בעיניכם? נסו לספר לה מניסיונכם

5.  סיכום:

נחזור לשירטוטים עמם פתחנו את השיעור. נזכיר לתלמידים כי בדיון בראשית השיעור נשמעו קולות שונים על המאפיין את הקשר בין הורים וילדים, על המצוי, על הרצוי, על הבלתי רצוי ועוד. מתוך ההתבוננות בסיפור חייה של תרצה, ובבחירותיה, הנובעות בקשר ישיר מהאופן בו גידלו אותה הוריה, ממערכת היחסים שהתקיימה או לא התקיימה ביניהם, ומהאופן שבו היא פירשה את המצופה ממנה. בעקבות העיון המשותף והדיון בציטוטים שהבאנו מתוך הספר, התגבשו דעות שונות על בחירתה של תרצה להנשא לעקביה מזל. את המחשבות, ההתנגדויות והתמיכה במעשה ניסינו למקד תוך השוואה ליחסי הורים וילדים המוכרים לנו מסביבתנו הקרובה. נבקש מתלמידים המעוניינים בכך, לקרוא את המכתב שכתבו לתרצה, ולנסות להסביר בכתה מדוע בחרו בנימה הזאת בדבריהם אליה. ניתן גם להפנות את השאלה בתום הקריאה לכלל הכתה ולשאול, מה נאמר כאן לתרצה? האם אתם מסכימים עם הדעה שהוצגה במכתב הזה? האם בחרתם אתם לומר דברים אחרים? מה תקחו מכאן לחיי היומיום, אם בכלל? וכן הלאה.