תפילה לפני מלך

ברכות דף לב ע"ב – לג ע"א

תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך.

בא שר אחד ונתן לו שלום,

ולא החזיר לו שלום.

המתין לו עד שסיים תפלתו. 

לאחר שסיים תפלתו אמר לו:

ריקא, והלא כתוב בתורתכם: "רק השמר לך ושמור נפשך" (דברים ד, ט), וכתיב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד, טו). כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף (=בחרב) מי היה תובע את דמך מידי?

אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים. (=אסביר לך)

אמר לו: אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית מחזיר לו?

אמר לו: לאו.

ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך?

אמר לו: היו חותכים את ראשי בסייף. (=בחרב)

אמר לו: והלא דברים קל וחומר. ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר, כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה?

מיד נתפייס אותו השר ונפטר (=והלך)  אותו חסיד לביתו לשלום.

• מה משמעותה הסמלית של התפילה בדרך?

• מהי קושייתו של השר על התנהגותו של החסיד?

• מה ההבדל בין האופן שבו מפרש ההגמון את הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" לבין האופן  בו מפרש אותו החסיד?

• איך ניתן להסביר את הפער בין הסיפור לבין דברי הרמב"ם בהלכות תפילה? (במקור הבא)

רמב"ם הלכות תפילה, פרק ו' הלכה ט'

אין המתפלל מפסיק תפלתו אלא מפני סכנת נפשות בלבד, ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו. אבל פוסק הוא למלך עובד כוכבים, שמא יהרגנו. היה עומד בתפלה וראה מלך עובדי כוכבים או אנס בא כנגדו - יקצר, ואם אינו יכול - יפסיק .

הרב יעקב רישר, עיון יעקב ברכות שם

החסיד סמך על הנס כיון שראה שהמתין לו עד שסיים כל תפילתו ולא רצה להזיק לו מיד, ידע בו שאינו רוצה רק פיוס להשיב על שאלתו, לכך המתין לו עד שסיים תפילתו. ...חסידים אלו שהיו יודעים בנפשם שהם חסידים גמורים וכל כוונתם לשמים, על כן: "שומר מצוה לא ידע דבר רע" (קהלת ח, ה). ומכל מקום עשו רק על ידי פיוס, שיראה שהוא דרך טבעי ולא דרך ניסי.

o       על איזו שאלה עונה העין יעקב?

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה הלכה א (מתורגם)

ר' יוחנן היה יושב וקורא (קריאת שמע?) לפני בית הכנסת של בבל בציפורי. עבר ארכונא (שר רומאי) ולא קם (ר' יוחנן) מלפניו. רצו (מלוויו של השר) להכות אותו. אמר להם (השר): הרפו ממנו, בנימוסיו של בוראו הוא עסוק

o       מה דעתך: האם רבי יוחנן ידע שהשר עובר, או שפשוט היה שקוע בקריאת שמע או בלימוד ולא הבחין בו?

o       איך ניתן להסביר את העובדה שדווקא השר הבין את התנהגותו של רבי יוחנן?

רבינו יעקב בן רבינו אשר, טור אורח חיים סימן צח

המתפלל צריך שיכין מקום לתפילתו ושיכין לה בגדיו ומחשבתו וגופו. מחשבתו כיצד? דתניא (ברכות לא ע"א): "המתפלל צריך שיכוון לבו, שנאמר: 'תכין לבם תקשיב אזנך' (תהילים י, יז)". פירוש שיכוון פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאילו שכינה כנגדו, שנאמר: "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים טז, ח) ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטרודות אותו עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו, ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ולמחר בקבר, היה מסדר דבריו ומכוון בהם יפה לבל יכשל. קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שצריך לכוון אף מחשבתו, כי לפניו המחשבה כדיבור. כי כל המחשבות הוא חוקר. וכן היו עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתן (משנה ברכות ה, א) עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה.

אברהם יהושע השל

מה משמע כוונה או השתתפות פנימית? האם זו שימת לב לתוכן של הטקסטים הקבועים? חשיבה? לא. תפילה איננה חשיבה. לחושב, האלוהים הוא מושא: למאמין, לאדם המתפלל, הוא נושא… אך תפילה חורגת מעבר לתחום הריגושי: זוהי התייחסותו של האדם למה שמעל לבינתו. התפילה עושה את האדם קרוב לנשגב, ומכניסה אותו למיסתורין… לא המלים שנבטא, עבודת השפתיים, אלא האופן בו מתאימה דביקות הלב לתוכנן של המלים, ההכרה שאנו מדברים בנוכחותו הוא - הם עיקר התפילה.

יצחק למדן, אנוש כי יתפלל

כֵן יֵשׁ וְגַם בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה

יַעֲמֹד פִּתְאֹם אֱנוֹשׁ וְיִתְפַּלֵּל,

וְהָאִישׁ לֹא בְּטַלִּית עָטוּף הוּא-

עֲנִיבָתוֹ עֲשׂוּיָה וּמְצֻחְצָחוֹת נְעָלָיו,

וְהוּא לֹא בְּמִקְדָּשׁ כּוֹרֵעַ, לֹא בְּבֵית תְּפִלָּה-

בְּאֶמְצַע הַכְּרָךְ לְיַד תַּחֲנַת הַטְּרָם,

בְּחַכּוֹתוֹ לְקָרוֹן מִסְפָּר פְּלוֹנִי וְאַלְמוֹנִי

יַעֲמֹד וְיִתְפַּלֵּל לְאֶחָד אֲשֶׁר יַרְגִּישׁ:

יֶשְׁנוֹ.

o       במה באה לידי ביטוי הכוונה בתפילה?

o       נסי לנסח עצות מעשיות לכוונה בתפילה בימינו

משפטים להשלמה

התפילה בשבילי היא...

החלק שאני הכי אוהבת בתפילה...

תפילה חזקה שפעם חוויתי...

כשאני מתפללת אני...

כשקשה לי להתכוון אני...

מהלך השיעור:

א. כפתיחה כללית לנושא התפילה נחלק את הדף עם המשפטים להשלמה, כל אחת יושבת עם עצמה, לא חייבים להשלים הכל רק מה שמתחשק. מי שרוצה משתפת במשפט אחד.

ב. הנושא החדש שלנו הוא תפילה וננסה מתוך לימוד המדרשים להתבונן גם בתפילה שלנו וללמוד מתוך המדרשים לחיינו ולתפילתנו. נפתח בקריאת השיר של יצחק למדן ובשמיעת תגובות- מה מביע השיר? מה הוא מעורר בהן? (השיר מתכתב עם התפילה דווקא בדרך. התפילה כפנייה אל האלוקים מתוך החיים. תפילה כהרגשת נוכחות אלוקית- נושאים שנפגש אחר כך במדרשים )

ג. קריאת המדרש על החסיד. מה דעתכן על ההכרעה שלו? נשמע כמה תשובות

ד. עבודה בזוגות על השאלות שאחריו. (כולל הרמב"ם והעין יעקב)

ה. הסיפור על רבי יוחנן. אולי מבטא כיוון אחר. של תפילה שהאדם שקוע בה כולו.

ו. דברי הטור על הכוונה.  הדגשת המודעות של העמידה לפני מלך. של "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" הצעות לתפילה בכוונה.

ז. נדון בשונה ובדומה בשני הסיפורים:

בסיפור הראשון על החסיד ישנה מודעות של עמידה לפני מלך. סדר עדיפויות ברור של מורא שמיים מול מורא בשר ודם. החולף מול הנצחי. דרך- מקום של סכנה, מקום של מפגש עם הסביבה, של עימות לעיתים (לעומת תפילה במקום מוגן ומכונס) אמירת השלום- הארת הפנים לברואיו של הקב"ה. 

בסיפור השני, על רבי יוחנן מתוארת שקיעה וריכוז בתוך התפילה עד כדי שיכחה עצמית וחוסר תשומת לב לסכנות מסביב

זו וגם זו- דרכם של חסידים ולא דרך המלך לרבים, הבאה לידי ביטוי במה שנפסק להלכה.

ההקשר בו מופיעים הסיפורים:

משנה ברכות, פרק ה', משנה א':

אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.

חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכונו את לבם למקום.

אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.

סדר הפרקים ביחידה זו:

א.      תפילה לפני מלך

ב.       למי נועדה התפילה?

ג.        תפילתו של מי מתקבלת?

ד.       תפילה ארוכה ותפילה קצרה

ה.      תפילת יחיד ותפילת ציבור