שמואל א' פרק יג': מלכות שאול - החולשה שבכח, הכח שבחולשה

תלמוד בבלי מסכת יומא דף כב עמוד ב

שמואל א' יג: בן שנה שאול במלכו.

 אמר רב הונא: כבן שנה, שלא טעם טעם חטא. [...]

 אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול - מפני שלא היה בו שום דופי.

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק:

 אין מעמידין פרנס על הציבור

אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו.

 בתחילת השיעור נבקש מכל תלמיד/ה לכתוב על דף חולשה אחת וחוזקה אחת המאפיינות אותו/ה.

נשאל האם יתכן שיהיה אדם ללא חולשות ונציג את תיאורו של שאול כמי "שלא היה בו דופי".

נשלח את התלמידים למצוא בפסוקים תיאורים של שאול ומעשיו המהווים תשתית לדברים אלה.

(בכתות חזקות יותר נתן לתלמידים למצוא בעצמם את המקורות הרלוונטיים כאשר כל חברותא מקבלת פרק, לקבוצות אחרות ניתן את דף המקורות ובו פסוקים המתארים את היותו של שאול אדם ללא דופי )

בשלב הבא נתכנס לאסיף ובו יציגו התלמידים את מסקנותיהם.

עתה נפגיש את התלמידים עם האימרה השלמה

"מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול? מפני שלא היה בו שום דופי. "

נדון בשאלה כיצד יתכן שמעלה כל כך גדולה היתה מכשלה להמשך המלוכה.

את הדיון נעשיר בעזרת המשך דברי הגמרא "אין מעמידים פרנס על הצבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח דעתו עליו – אומרים לו – חזור לאחוריך".והמקורות שבהרחבה ובעזרת השאלות לעיון.

נראה כי לעיתים יש " עושר השמור לבעליו לרעתו" – כלומר מה שנראה לנו שהוא חולשה מתגלה כחוזק, ואלו מה שנראה לנו בחוזק עומד לנו למכשלה.

נחזור לדף ובו כתבנו חוזקה וחולשה.

נבקש מכל תלמיד להתבונן בחולשה ולחשוב אילו כוחות היא מקנה לו, ולהתבונן בחוזקה ולחשוב באילו מצבים היא עומדת לו לרועץ.

שאלות לעיון

האם אפשר שיהיה אדם ללא דופי?
מהי חווית החיים של אדם ללא דופי?
האם טוב לנו יותר לחשוב שהמנהיגים שלנו מושלמים או בעלי חסרונות? מדוע?

הערה:

השיעור יצא מן המקום האישי, אבל אפשר לקחת אותו לשאלה לגבי מנהיגות ולפתוח בתרגיל אחר: לבקש מהתלמידים לתאר את המנהיג האידיאלי ותכונותיו.

תוספות יצירתיות:

אפשר לבקש מהתלמידים להציג את מסקנותיהם מתיאורי שאול כתשדיר בחירות בסרט, בשלטים או בנאום חוצב להבות .

להרחבה

ניתן לבחון את האופן בו מודה דוד "חטאתי לה'" מיד לאחר שנתן הנביא מוכיחו, לאופן בו מתקשה שאול לקבל על עצמו את האחריות למעשיו בפרק י"ג (העלאת העולה) ופרק טו (אחרי הריגת אגג), ולדון בקושי של שאול להודות בכשליו לאור היותו איש ללא דופי.

אפשר להעמיק את הדיון בשאלה מה פרוש "להיות מושלם" באמצעות דבריו של הרב קוק באורות התשובה:

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות התשובה ה,ו

ו. מבלעדי מחשבת התשובה, מנוחתה ובטחונה,

לא יוכל האדם למצוא מנוח,

והחיים הרוחניים לא יוכלו להתפתח בעולם.

החוש המוסרי תובע מהאדם את הצדק והטוב,

את השלמות,

 והשלמות המוסרית - כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל,

 וכמה כחו חלש לכון מעשיו אל הטוהר של אידיאל הצדק הגמור!

ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכלתו כלל?

לזאת התשובה היא טבעית לאדם, והיא משלימתו.

אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר - אין זה פוגם את שלמותו,

מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות.

והחפץ הזה הוא יסוד התשובה,

שהיא מנצחת תמיד על דרכו בחיים ומשלימתו באמת.