מה נכנס לפה?

רקע: 

הלכות כשרות עשויות לפעמים להחוות אצלנו כהלכות שאנחנו עושים כחוק, ללא היגיון אנושי אלא כהיענות והקשבה לצו ה'. נקודת מבט זו יוצרת באופן טבעי אצל רבים מאיתנו חוסר חיבור רגשי ומהותי למערכת ההלכתית הזו. בשיעור זה נבקש לפתח במשהו את הרגישות הרוחנית שיכולה להתפתח דרך הלכות כשרות, רגישות שהיא אמנם רחבה יותר מהלכות כשרות עצמם, אך היא מזמינה את חיי האכילה שלנו למחשבה והתבוננות ורגישות: מה אנחנו מכניסים אל הפה שלנו? האם אנחנו שמחים במה שאנחנו מכניסים אל הפה שלנו? וכן הלאה.. 

הצעה למהלך שיעור:

א. סבב: נכתוב על הלוח את המושגים: קדושה וטהרה. נקדים שאלו מושגים גדולים שזוקקים עוד הרבה ביאור ולימוד בכדי לדון ולהבין אותם, ובכל זאת, אנחנו מבקשים מכל אחד מהתלמידים להציף לתוך חלל האוויר מצווה או סוג של מצוות שהוא מרגיש וחושב שקשורות לשתי המילים הגדולות שהזכרנו. סביר להניח שבחדר יזרקו מושגים הקשורים לצניעות, לשבת, לתפילה לבית מקדש וכדומה.. והלכות כשרות תידחקנה לסוף הרשימה, אם בכלל.

ב. תרגיל פותח: נבקש מכל אחד מהתלמידים לערוך רשימה מדוקדקת של כל דבר שנכנס לפה שלהם בעשרים וארבע שעות האחרונות. ההנחיה תהיה להשתדל לא לפספס שום טעימה ושום שלוק, אלא לכתוב ביחס לכל אכילה ואכילה: מה הכנסנו וכמה. אפשר לשים כרקע מנגינה נחמדה שקשורה לאוכל כדי לעורר אווירה נעימה בכיתה. לאחר שניתן לכל תלמיד כמה דקות של כתיבה, נערוך סבב קצר בו נבקש מכל תלמיד להגיד כמה "אירועי אכילה ושתייה" היו לו ביממה האחרונה ועל כמה מהם הוא היה שמח לוותר למפרע.  

ג. צפייה בסרט: נצפה יחד בסרטון קצר ונחמד של "אנדרדוס".

הסרטון עוסק באדם האוכל במסעדה ומרגיש שמה שהוא אוכל לא כשר. הוא פונה למלצר ולשף בתלונה ואלו טועמים את המאכל וטוענים בתוקף שהמאכל כשר. לאחר מספר ניסיונות מתברר שהמאכל כשר אבל חלבי בעוד הסועד בשרי. . (ניתן לבקש מהתלמידים לצפות בסרטון בבית כהכנה לשיעור, אם אין ברקו בכיתה, ואפילו להתקבץ סביב בעלי האייפונים בכיתות שיש כאלו....)

ד. תרגיל כתיבה: נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור נקודת מבט שצופה על הסרטון: הסועד, המלצר, השף, אדם שמתבונן מהצד, העוגה, רכיבי העוגה, האוכל הבשרי שבבטן של הסועד וכן הלאה.. ולנסות לתאר מנקודת מבטה והרגשתה את הסיטואציה שתוארה בתסריט. נבקש מהתלמידים שמוכנים לשתף את הכיתה במה שכתבו לקרוא בקול את שכתבו.

ה. לימוד: נקרא יחד עם התלמידים את הפסוקים החותמים את פרק י"א בחומש ויקרא, הפרק שמגדיר את הלכות החיות הכשרות. נחדד לתלמידים שהתורה משתמשת בביטויים חריפים ביחס לתחום הלכתי זה: שיקוץ וטומאה מחד גיסא וטהרה וקדושה מאידך גיסא. נחזור לתחילת השיעור: שם ראינו שאצלנו הלכות כשרות לא בדיוק נכנסות לקטגוריה הזו ונבחן כיצד אפשר, כמו בסרטון הקצר שראינו, לפתח רגישות כזו שמרגישה את הקדושה והטהרה שיש בשמירת על הלכות כשרות

ו. תרגיל מסכם: נבקש מכל תלמיד לשבת ולכתוב לבטן שלו מספר חוקים וצורת התנהלות באכילה שהיה שמח להשתדל להקפיד עליהם. כמובן שהלכות של התורה אינם שווי ערך להתנהלות בריאה וטבעית שלנו עם הגוף, אך בכ"ז יש משהו בהקפדה על הלכות כשרות שיכול לפתוח את הרגישות להקפדה בכלל על אכילה בריאה ונכונה.  

תשומת לב:

שיעור זה יוצר ערבוב מסוים בין הלכות כשרות לבין מאכלות שאינם בריאים וטובים לבטן של כל אחד מאיתנו. ערבוב זה נוצר מתך רצון לפתח בנו תחושה ורגישות לגבי הכנסת אוכל לא כשר לבטן, רגישות שהברה יותר ברורה ומובנת לנו כאשר אנחנו עוסקים במאכלים לא בריאים. כמובן שצריך להקפיד שיש הבחנה בין שני התחומים: אוכל לא כשר אסור לאכול גם אם מתחשק נורא וגם כאשר הטעם שלו לא מובן או לא מורגש כמשהו בעייתי אצלנו.

הרחבה:

מצורף קישור למאמר שכתב הרב גבי קדוש ופורסם באתר "כושרות" על השפעת המאכלות האסורים על הנפש

מצורף קישור לשיר שכתב הרב יצחק באוור, מחנך באולפנת כפר פינס על האכילה והקדושה