תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > שבת - מיחזי כמבשל

שבת - מיחזי כמבשל

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: שבת - מיחזי כמבשל

בשיעור זה נבקש לדון ולהעמיק במושגים של 'מיחזי כמבשל' ו'משום מראית עין' ולבחון את האמירה המתחבאת בתוכם הדורשת מאיתנו להימנע מדברים מסוימים מסיבות 'חיצוניות - חברתיות'.

 

 

רקע: 

אחד המושגים המאתגרים את העולם המחשבתי שלנו הוא המושג "מיחזי כמבשל" או בלבוש אחר שלו "מראית עין" (וכבר נעיר שבמסגרת שיעור זה לא ניצור הבחנה שאולי קיימת בין שני המושגים הללו). מושגים אלו מאתגרים את המחשבה שכן הם מניחים כובד משקל על השאלה החברתית בעולם קיום המצוות שלי ועשויים לאסור עלי מעשים רק מפאת העובדה שאולי הם יראו בחוץ לא טוב.. 

 

קישור לחומר הלימוד:

פרקים יח-כ"א בספר "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד על הלכות בישול בשבת. הרעיון שאנחנו מבקשים לפתח בשיעור הוא הוא השאלה המהותית שעולה מהאיסורים שההיסוד העומד ביסודם הוא כיצד המעשה שלי ייראה בחוץ.

 

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: כפתיחה לשיעור זה, נבקש מהתלמידים לדמיין שהם חיים על אי בודד ונבקש מהם לחשוב מה בהתנהגות שלהם: זו המוסרית או ההלכתית, היה משתנה אצלם לו היו חיים בסיטואציה כזו תקופה מסוימת? לאחר שניתן לתלמידים כמה רגעים לחשוב, נעבור לשלב הבא (שאלה מסוג זה לא כדאי לפתוח לדיבור גלוי, אלא להשאיר אותה לפתחים של מחשבה בתוך התלמידים עצמם על השפעתה של החברה על ההתנהלות הערכית שלהם)

ב. לימוד: ניתן לתלמידים מתוך ספר הלימוד את ההלכות הנוגעות בטעם "מיחזי כמבשל" ("פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד המצולם בתוך חוברת הלימודים, סעיפים י"ח-כ"א) ונחלק אותם לחברותות של למידת ההלכות. נבקש מכל חברותא להבין היטב את ההלכות שלמדו ולנסות לנסח את השאלות שההלכות הללו מעלות בהם (כמובן שלא כדאי להגדיר מראש את נושא הלימוד, כדי לתת לתלמידים להרגיש ללא הנחייה מה הביטוי הזה מציף בתוכם). במידה ונראה לכם שלמידה עצמאית תהיה קצת מורכבת לתלמידים שלכם, ניתן לתת שאלות מנחות שיסייעו בלימוד. לאחר הלימוד בחברותות כדאי לאסוף את הכיתה על מנת לוודא את ההבנה של החומר הנלמד ולאחר מכן לתת לתלמידים שיהיו מעוניינים לשתף בשאלות שעלו בהם בעקבות הלימוד.

ג. דיון: נקריא לתלמידים את המכתב הבא שזועק את מה שסביר להניח שצף גם מתוך התלמידים עצמם בקושי שלהם עם המושג "מיחזי כמבשל".

לא שאין לי שאלות על כל מיני עניינים בהלכה, אבל סה"כ אני מבין ואומר לעצמי שחלק מעבודת ה' שלי היא הקבלה והענווה שלי אל מול העולם ההלכתי שאני צריך לקיים. ובכ"ז יש מושג אחד שאני משתגע ממנו, קוראים לו "מראית עין" (או ראיתי שבהלכות בישול הוא נקרא "מיחזי כמבשל"). למה שאני אצטרך להימנע ממעשה מסוים בגלל השאלה: מה יחשבו עלי? או מה אפשר להבין ולראות ממה שאני עושה? כשמשהו אסור בגלל שהוא אסור, אני מקבל את זה גם כשאני לא ממש מבין את הפרטים של ההלכות, אבל כשאומרים לי שכל הבעיה היא "מה יחשבו עלי?" זה נראה לי לא הגיוני, ואיך לומר בעדינות: אבל קצת לא מסתדר לי שבעוד אני שומע הרבה פעמים ממחנכים שלי שלא צריך להיות מושפע מלחץ חברתי וצריך לבחור בחיים מה נכון לעזות בלי קשר לשאלה מה יחשבו על מה שאני בוחר – פתאום בנושאים האלה השאלה של "מראית עין" מקבלת מקום של כבוד ואוסרת עלי כל מיני פעולות שבעצם היו יכולות להיות מותרות.. 

 

נדון עם התלמידים בטענה שבמכתב ונפתח את שאלת מקומה של החברה שסביבנו ואת הכוח שיש לה עלינו בהכרעות שאנחנו מקבלים. כמובן שמידת העומק של הדיון, תלויה בסגנון התלמידים שלך ובמצב רוח שאיתו הגיע לשיעור, אך כדאי לנסות ולבחון את הסוגיה הזו מהפנים השונים שקיימים בה: לחץ חברתי חיובי ושלילי, עין טובה או עין רעה על מי שאני מסתכל, ההשלכות שיש למעשים שלי על אחרים וכו..  

ד. כתיבת מענה: לאחר שצדדי הדיון עלו בכיתה תוך כדי הדיון, נשים מוזיקה נעימה בכיתה ונבקש מכל אחד מהתלמידים לנסות ולכתוב מענה למכתב שקראנו בכיתה. כתיבת המענה לאחר הדיון, תאפשר לכל תלמיד לעכל את הצדדים השונים שהעלינו בכיתה ולבחור את הקולות שיותר נגעו בו ושדרכם הוא רוצה להשיב על הטענות שבמכתב. נבקש מתלמידים שמוכנים לשתף בקול במה שכתבו – לקרוא את המענה שלהם.

ה. יצירה: נביא לכיתה חומרי יצירה שונים ונבקש מכל אחד ליצור את העין מהמושג "מראית עין" כפי שהוא רואה אותה. מעניין לראות האם בעקבות השיעור העין תהיה עין רעה או עין טובה, עין חשדנית או עין מחזקת.. לאחר שהתלמידים יוצרים את העיניים, נבקש מכל אחד להראות את העין שיצר ולנסות להסביר מה היא מתארת בעיניו ומה היא רואה כאשר היא מתבוננת בעולם..

ו. כתיבה אישית: אפשר להוסיף לשיעור חלק נוסף (אולי כהצעה לכתיבת בית, במידה והשיעור כבר ארוך מידי) ולבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו מה העין שיצר רואה אצלו ובחזרה לתרגיל בו פתחנו את השיעור, מה העין הזו עוזרת לו לשמור ולעשות טוב יותר. לחילופין, אפשר להציע לתלמידים לנהל דו שיח עם העין שרואה אותם ודרכו לבחון את היחסים שלהם עם המבט הצופה עליהם מבחוץ..

 

תשומת לב:

הנושא שאנחנו פותחים בשיעור זה הוא נושא רגיש אצל בני נוער (ואולי גם אצלנו כמבוגרים). השאלה מה חושבים עלי וההשלכות שיש לשאלה זו על הבחירות שלנו בחיים היא נקודה לא פשוטה ועל כן כדאי לעסוק בה בעדינות ולבחון את הצדדים השונים שהיא מעלה, ולא לומר שום דבר נחרץ מידי שעשוי להיות הרסני לנפשות שלפנינו. נקודה נוספת שחשוב שתהיה במודעות ורמזנו עליה במבוא לשיעור היא שמיחזי כמבשל שייך גם לתפיסה של האדם את עצמו ולא רק לאופן בו החברה מסתכלת עליו. במסגרת שיעור זה בחרנו להתמקד בפן החיצוני של הדברים, ובכ"ז חשוב לזכור ואולי גם להזכיר את העניין.

 

הרחבה:

מצורף קישור למאמר הלכתי קצר הסוקר את היסודות של המושג "מראית עין"

 

מצורף קישור לדיון שהתקיים באתר "חדרי חרדים" ועוסק בהיבטים הרעיוניים ובשאלות העולות מתוך איסורים הנובעים בגלל "מראית עין". מטבע הדברים, לא כל דובר בדיון הוא תלמיד חכם וידען, אבל הדיון עצמו מעניין ושווה הצצה.

 

 

 

חדש באתר

משנכנס אדר
שיעורים לחודש אדר

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן