הלל על גג בית המדרש

הימצאות על הגג:

נשאל: מי נמצא על הגג? מתי אנשים נמצאים על הגג? כשרואים מישהו על הגג, מה לרוב חושבים שהוא עושה שם? 

מהו היחס בין הגג לבין מה שמתחתיו?

(במידה וגג בית הספר בטוח, ניתן ללמוד את השיעור על הגג).

מפגש עם המקור - רקע:

• מה אתם יודעים על הלל?
• מהיכן הלל הגיע?

ספרי, וזאת הברכה, פסיקה שנז:

" ומשה בן מאה ועשרים שנה, זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים שנה ואלו הם משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכיי ורבי עקיבה. משה היה במצרים ארבעים שנה במדין ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. הילל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה.. ".

הלל מגיע מבלל לא"י, כדי לשאול שאלות הלכתיות, לברר שמועות (עוברות במסורת) שאינן ידועות בבבל. בארץ ישראל הלל מתקיים בצמצום, בעוני.

נקרא יחד את האגדה על הלל בבית המדרש:

יומא ל"ה.

תנו רבנן: עני ועשיר [ו]רשע באין לדין,
לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בתורה?
אם אומר: עני הייתי וטרוד במזונותי
אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל?

אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק,
חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.
פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס.
עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון.
אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים.
כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון:
אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא?
הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה,
עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג.
פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה.
אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.

נבקש מכל התלמידים לבחור את אחת מהדמויות באגדה ולכתוב את הסיפור מנקודת מבטה (ניתן גם לכתוב מנקודת מבט לא אנושית - שלג, בית המדרש וכו').

נשמע תלמידים שמוכנים לקרוא.

לכאורה הסיפור אינו סיפור יוצא דופן - בית המדרש בימי שמעיה ואבטליון שמר על צביון מסויים כנראה בשל התפתחות היחס לתורה עד אותה תקופה (לאורך תקופת בית שני, נצרכו לא פעם החכמים להגן על מעמד התורה ולומדיה בפני מנהיגים תקיפים ומושחתים. להרחבה ניתן לעיין בספרו של הרב בני לאו - חכמים) והלל, שהיה עני, לא היה יכול להכנס אליו. הלל מצידו עשה מאמץ נרחב לשמוע את התורה בכל זאת. על אף רגילותו של המקרה, הסיפור האגדי מדגיש את ייחודו של הלל וייחודו של המקרה.

לימוד מונחה של האגדה בחברותות ואיסוף:

• מצאו מילים מנחות, ביטויים חוזרים, נסו למצוא מבנה באגדה.
• שימו לב מה ההקשר של האגדה?
• מה לכאורה מיותר במה שכתוב - איך היה אפשר לכתוב אחרת? ובכל זאת, למה זה כתוב מה זה מלמד?עיינו בישעיה נה פסוקים ו-יא. כיצד הפסוקים מאירים את האגדה?
• כיצד לדעתכם הזמן שבו הסיפור קורה משפיע? מה הוא מבקש ללמד אותנו?

נאסוף את הדברים שעלו בלימוד החברותות.

לאגדה מבנה כיאסטי [לצפייה בתרשים המציג את מבנה האגדה, לחץ כאן].

מבנה זה מדגיש את ההשוואה בין הלל לבין שמעיה ואבטליון, בין הנמצאים בבית המדרש לנמצא מחוצה לו. אמצעו של המבנה, מדגיש את השלג שיורד משמיים על הלל. כפי שניתן לראות מהפסוקים בישעיה, שלג שיורד משמיים מסמל את דבר ה'. בניגוד למצופה, השלג לא יורד על שמעיה ואבטליון מנהיגי אותה התקופה, אלא על הלל, העני, שנמצא מחוץ לבית המדרש.

שמעיה ואבטליון רואים שהבית אפל (אולי שאין התגלות בבית המדרש, דבר ה' לא מגיע), מוצאים את הלל ומבינים ש'ראוי זה לחלל עליו את השבת'. הם מבינים את ההיפוך - דבר ה' אצל הלל.

הלל מוצג כדמות מעבר שמסוגלת לפתוח את שערי בית המדרש לרוצים ללמוד, רצון כנה ללימוד שמביא את דבר ה' לתוך בית המדרש עצמו.

אבות דרבי נתן ב, ט

והעמידו תלמידים הרבה שבית שמאי אומרים, אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר. ובית הלל אומרים, לכל אדם ישנה. שהרבה פושעים היו בהם בישראל, ונתקרבו לתלמוד תורה, ויצאו מהם צדיקים וחסידים וכשרים:

הלל זימן כל אדם ללמוד תורה, וקירב בין האנשים לבין התורה.

אפשרות א - ננסה להקביל את סיפור הלל לחיים שלנו, מיהו הלל היום? מיהו השומר? ומי הם שמעיה ואבטליון?

אפשרות ב - מה יאפשר לנו להיות במקום של הלל - ללמוד תורה מתוך רצון ואהבה ללימוד?

הרחבה:

1. אפשר לשים לב לשמם של שמעיה ואבטליון - שמיעה ולב.
2. ניתן להתייחס למקורות נוספים בהם יש קשר בין הלל לבין ערב שבת.