הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבשיעור זה נעסוק בסוגיית "שלוחו של אדם כמותו" ובסוגיית "אין שליח לדבר עבירה".
הגמרא שלנו דנה בדברי המשנה: "האיש מקדש בו ובשלוחו, האשה מתקדשת בה ובשלוחה" (מא ע"א).
בתוך הדיון התלמודי על קידושי אישה הגמרא דנה ב"כוחו" של השליח לבצע את הקידושין עבור המשלח ומרחיבה את הדיון על שליח ושליחות לעניינים נוספים. הגמרא מתבססת על הכלל "שלוחו של אדם כמותו", ומסבירה מי יכול להיות שליח ואיזה שליחויות יכול/ לא יכול השליח לעשות.
ניתן לסכם שבהקשר של שליחות הגמרא דנה במספר נושאים:
לאחר לימוד הסוגיה המתחילה בדף מא ע"א, נרחיב את הלימוד בהקשר של דין שליח ומשלח ונלמד את המקורות הבאים:
שאלות לעיון:
תורף החידוש הלמדני:
הדגש בסוגיה הוא על "הכלל שלוחו של אדם כמותו". הדיון הוא עד איזה גבול השליח הוא כמו המשלח. החידוש הוא שברור שהשליח הוא לא האדם (המשלח) אלא רק כמותו, לכן במצבים שונים עלול להיווצר מצב של היעדר תוקף לשליחות או שהשליח מוגבל בשליחותו. זאת, החל ממצוות מסוימות ששליח לא יכול להוציא לפועל עבור שולחו, דרך שליחות שנהנה ממנה השליח ובכך מבטל את השליחות (הכוונה לא לתשלום עבור שליחות אלא למשל לאכילת קדשים בשם המשלח) וכלה בשליחות לדבר עבירה שעוקרת את הזיקה שבין השליח למשלח מעיקרה.
המהלך ההפנמתי על הסוגיא יעסוק בנושא האחריות. במקור בגמרא וודאי כיום בחיינו, ניתן לראות שתי זוויות להסתכלות על הקשר שבין משלח לשליח בתוך ההקשר של אחריות.
בזווית אחת, נבחן את האחריות של המשלח לבצע משימה כלשהי, ומתוך כך את המידה שבה הוא רשאי להעביר את האחריות לשליח. נדון בשאלה האם מינוי שליח הוא באמת העברת אחריות, האם זו חלוקת אחריות, או שהאחריות נשארת בידי המשלח והשליח נטול אחריות לחלוטין לשליחותו.
מן הזווית השנייה, נברר מהי מידת האחריות של השליח למעשיו? נעלה דוגמאות למצבים שבהם השליח נשלח למשימה כלשהיא ונשאל האם יש לו אחריות, האם כל האחריות מוטלת על המשלח, או שהיא מתחלקת בינהם.
ניתן לכל תלמידי הכיתה לקרוא כתבה זו, מתוך חדשות עשר.
לאחר מכן ניתן לתלמידים לצפות בקטע קצר מתוך המשפט של אדולף איכמן. בקטע (מתוך ישיבה מספר 100 של המשפט) מגיב איכמן לטענות לאחריותו לאירועים בהם נהרגו מאות אלפי יהודים. תגובתו היא שאין לו אחריות כיוון שהוא רק מילא את הפקודות של היטלר שנחשבו כחוק, לא הפעיל את שיקול דעתו האישית ולא נתן כלל את הדעת למה שהוא מבצע [הקטע הרלוונטי מופיע מדקה 19:00 עד דקה 24:00 לערך].
לאחר קריאת הקטע והצפייה של כל הכיתה בסרטון, יחולקו התלמידים לשתי קבוצות.
קבוצה אחת תעסוק במקרה המתואר בכתבה והשניה תעסוק בטיעונו של אייכמן. כדי שהמצבים יהיו חד משמעיים הכיתה תקבל הנחיה לקבל את טענת האם בכתבה שמצבה הכלכלי קשה, וחברי הקבוצה יניחו שבאמת מצוקת המשפחה גדולה אפילו עד כדי מחסור במזון. הקבוצה שתדון במשפט איכמן תקבל הנחיה להניח שאיכמן דובר אמת ובאמת קיבל הוראות מפורשות לפעול כפי שפעל.
שתי הקבוצות יקבלו רבע שעה להכין הצגה של בית משפט שבו הם ממלאים את כל התפקידים (שופטים, סנגור, קטגור, עדים וקהל. אפשר להוסיף תפקידים כמו כתבנית, עיתונאי, מאבטח וכו'). התלמידים יטענו לפחות שתי טענות לחפותו של הנאשם ולפחות שתי טענות נגד הנאשם. על הטענות להיות מבוססות על דעות וטיעונים שפגשנו בלימוד הסוגיא. לבסוף, יצטרכו השופטים להכריע את פסק דינם ולנמק את פסיקתם בטיעונים מתוך הסוגיא.
המטרה של הפעילות היא לתרגם את הטיעונים שראינו בסוגיא בהקשר של הזיקה בין המשלח לשליח, למושגים של אחריות שיכולים לבוא לידי ביטוי במציאות העכשווית.
לתשומת לב :
לפעמים מוטלת עלינו אחריות ואנו מבצעים את המוטל עלינו לכאורה בלי לשאול שאלות. נשים לב מתי אנחנו הופכים למוציאים לפועל של משימה נכונה וראויה ותפקידנו לגרום לה לקרות (כי מי שנותן לנו את האחריות לא יכול לעשות את הפעולה בעצמו או צריך עזרה בביצועה), ומתי אנחנו עושים מעשה בשם ובשליחות אדם אחר כי הוא לא רוצה לעשות את אותה פעולה בעצמו (ואז חובה להפעיל שיקול דעת ולשאול את עצמינו כשליחים מה מידת האחריות שלי למעשה והאם הוא ראוי - או שנשלחתי כדי שהאחריות השלילית תיפול על כתפי ולא על כתפי המשלח).
עוד נשים לב שלמרות שלרוב נהיה בצד של ה"שליח" כתלמידים/בנים/חיילים/חניכים, ובעיקר בצד זה עוסק השיעור, פעמים רבות שנהיה גם הצד ה"משלח" - ובצד זה חשוב עוד יותר לשאול את עצמינו שאלות שמטרתן בירור עצמי בנוגע לטיב השליחות.
על מילוי פקודות בצבא, הבחנה בין פקודה בלתי חוקית לפקודה בלתי חוקית בעליל - לשון השופט בנימין הלוי בפס"ד של מבצעי טבח כפר קאסם 1957:
"סימן היכרה של פקודה "בלתי חוקית בעליל" - מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: "אסור!". לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת - זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו."
למידת המחקר של מיליגרם על ציות (1962). הניסוי נערך בעקבות משפטו של אייכמן ופרסום פשעי הנאצים פסיכולוגים רבים וביניהם סטנלי מיליגרם באותה תקופה שאלו את עצמם כיצד אפשר לגרום לבני אדם למלא פקודות כל כך חסרות אנושיות, אכזריות ורצחניות. עד היכן צריך לציית להוראות? ומה המשמעות שאדם אחר מוכן ליטול על עצמו את האחריות למעשים שלך.
נפנה את תשומת לב התלמידים לניסוי של מיליגרם (מתורגם לעברית).
ניתן לפתוח דיון בעקבות הניסוי – נשאל את התלמידים מי חושב שהיה נוהג כמו רוב המשתתפים ומדוע?
שיתוף
הדפסה
ייצוא