שבת - גרמא וטכנולוגיה

רקע: 

העולם המודרני בו אנחנו חיים הציב לא מעט שאלות ואתגרים לעולם המסורתי של עבודת ה' וקיום מצוות. אחד מנקודות החידוש הינם הפיתוחים הטכנולוגיים שצומחים חדשים לבקרים. בהקשר זה אחד המושגים המשמעותיים הוא "גרמא", דהיינו היכולת ליצור פעולה מסוימת תוך ניתוק בין מבצע הפעולה לבין הפעולה עצמה. בהלכות שבת, ניתוק זה מתיר במצבים מסוימים את המלאכה מבחינה הלכתית. 

קישור לחומר הלימוד:

פרק כ"א בהלכות בישול של הרב אליעזר מלמד בספר "פניני הלכה". פרק זה עוסק במפורש בשימוש בשעון שבת, אך למעשה כל הפרקים העוסקים בהחזרה והנחה בשבת עוסקים ביחס שלנו לטכנולוגיה המודרנית ולחידושים שהיא מאתגרת את העולם ההלכתי. נושא זה הינו נושא שאולי נראה רחוק מחומר הלימודים עצמו, אך העיסוק בו חשוב שכן הוא שואל את השאלה החשובה של היחס בין ההלכה העתיקה שנוצרה אי שם בעולם אחר לגמרי לבין העולם שלנו..

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיח: נביא איתנו לכיתה שעון שבת קטן ונעביר אותו בין התלמידים. כל תלמיד יצטרך לכתוב לעצמו על נייר קטן ואח"כ לומר בקול מחשבה שמעלה בו המכשיר הקטן, הפשוט והמתוחכם שבידיו. הדיבור יכול להיות סביב השימוש שעושים בבית שלו בשעון שבת ועל ההשלכות שיש לשימוש זה או סביב שאלות עומק של מהות השימוש בשעון שבת והשינויים שהוא יצר לאופי השבת לפי דעתו. בכל מקרה אין מטרתו של שלב זה פתיחת דיון, אלא פתיחה של מחשבות על הנושא בעזרת מגע ומישוש של המכשיר עצמו. כדאי בסופו של הסבב לנצל את המעמד וללמד את התלמידים כיצד משתמשים טכנית בשעון שבת.. 

ב. לימוד: לפנייך תוספתא ממסכת שבת (פרק א' הלכה ט') ובה מחלוקת בית הלל ובית שמאי לגבי שביתת כלים:

נקרא ביחד עם התלמידים את התוספתא וננסה להבין מה המחלוקת שמוצגת בה? מה ההבדל בין הקביעה שאדם צריך להתייחס לכך שיום שבת איננו יום עבודה וכל מלאכתו גמורה ועשויה כמו שטוענים בית שמאי לקביעה שלאדם עצמו אסור לעשות מלאכה ביום השבת?. במידה ובמסגרת הכיתה שלך אפשרי להעמיק עוד קצת בלימוד מקורות, כדאי להביא את המשניות מפרק ראשון במסכת שבת המביאות את הדוגמאות המעשיות  למחלוקת עקרונית זו:

ג. דיון: נחלק את הכיתה לשתי קבוצות, כאשר כל אחת מהקבוצות תצטרך לייצג את אחת מהשיטות שפגשנו במשנה ובתוספתא. כל קבוצה תקבל מספר דקות לדיון פנימי בינה לבין עצמה ולגיבוש עקרונות והגנות על השיטה שהיא מייצגת. לאחר מכן נערוך הצגת עמדות במליאת הכיתה ודרך העמדות השונות נפתח את הדיונים שיכולים לעלות ממחלוקת זו: האם השבת הינה שבת של האדם או שבת של העולם? מה היחס בין האדם לבין החפצים שלו? מה עושה לאדם הידיעה שהכלים שלו ממשיכים לעבוד גם בשבת? וכו'

ד. כניסה לדמות:  נבקש מהתלמידים לדמיין את הלל ושמאי נכנסים לבית מודרני קלאסי באחת משבתות הקיץ של השנה. נתאר בקול רם תמונות שונות אותן רואים הלל ושמאי – בכניסה לבניין יש מעלית, כמובן עם פיקוד שבת, שבעזרתה עולים לדירה שנמצאת נניח בקומה עליונה של בניין גבוה. במהלך הביקור נדלק האור בעזרת שעון שבת ולאחר מכן כאשר מתחמם גם המזגנים נדלקים בעזרת שעון השבת. לארוחת הצהריים של שבת מגישים אוכל חם שחומם בפלטה שגם היא מכוונת ע"י שעון שבת וכן הלאה.. (תוכלו להוסיף דוגמאות נוספות כיד הדמיון הטובה עליכם). כל אחד מהתלמידים יתבקש לבחור את אחת מהדמויות: הלל או שמאי ולכתוב את המחשבות שעוברות בראשו כאשר הוא רואה את התנהלות השבת בבית. לחילופין: אפשר להציע לתלמידים לכתוב דו שיח בין הלל לשמאי לאחר שהם יוצאים החוצה מהביקור.

ה. אסיף: נבקש ממי שמוכן להקריא בקול את שכתב ומכאן נפתח דיון על השימוש בשעון שבת ובכלל בהיתר של "גרמא" בשבת. על מנת להעמיק את הדיון, מצורף קישור לאתר של מכון צומת שעובד הרבה עם היתרי גרמא ומפתח מכשירים שונים שעושים בו שימוש. כדאי לקרוא יחד עם התלמידים את ההסבר להיתר של גרמא ועל השימוש בשעון שבת

(בעמוד הבית של האתר יש גם סרטון קצר שמבהיר את העניין):

ו. תרגיל סיכום: כמובן שאחת השאלות הקריטיות הנגזרות מההיתר לשימוש בשעון שבת, היא השאלה באיזה מקרה ובאיזה מכשירים ניתן להשתמש בשעון שבת והיכן זה למעשה חילול שבת בהכשר.. נבקש מכל תלמיד לחשוב על שתי שאלות שהוא יכול לעלות על דעתו שקשורות למרחב דיון זה ולנסח אותן על הדף. ניתן לבקש מהתלמידים להקריא בקול את השאלות שכתבו ולערוך דיון על העולה מהן בכיתה, או (ואולי בנוסף) לבקש מהתלמידים לחפש תשובות הלכתיות שניתנו לשאלות ששאלו (בעזרת האינטרנט, ספרי הלכה או פוסקים שהם מכירים). כפתח לשלב זה אפשר לקרוא ת ההקדמה לתשובה שכתב הרב פיינשטיין כאשר נשאל על השימוש בשעון שבת:

תשומת לב:

השימוש במושג גרמא והשאלות שהוא מעלה מעלות באופן כללי את היחס לטכנולוגיה ואת האפשרויות החדשות שהחידושים הטכנולוגיים יצרו בעולם וההשלכות שלהם על החיים הדתיים שלנו. כדאי במידת האפשר לדון או לפתוח פתחים למחשבה גם בהקשר רחב זה. נקודה נוספת שצריך לבחון ולדייק היא השימושים השונים בגרמא ומתי הם מותרים רק במצבי קיצון של פיקוח נפש, כאשר שם הם למעשה מונעים ומצמצמים את חילול השבת שהיה נעשה בכל מקרה ולבין השימוש העממי של כולנו בהקשרים אחרים בהיתר של גרמא.

הרחבה:

להלן קישור לשיעור של הרב יהודה ברנדס בעניין מחלוקת ב"ה וב"ש באיסור שביתת כלים. בסופו של השיעור ישנה התייחסות מעמיקה למשמעויות של התפתחות הטכנולוגיה בימינו.

להלן קישור לאתר של מכון צומת העוסק הרבה בשאלות בהן דנו בשיעור זה. האתר מכיל בתוכו חומר רב טכנולוגי והלכתי בנושא למעוניינים בהרחבה