בשיעור זה נבחן את מהותו של המושג "זכויות יוצרים" ואת האתגרים שהוא מציב לפתחנו.
רקע:
המושג "זכויות יוצרים" והסימון שמסמל אותו, הם משהו שכל אחד מאיתנו מכיר ושמע. ההתפתחויות הטכנולוגיות של העולם המודרני שמאפשרות להעתיק ולהשתמש בקניין רוחני של אדם אחר כמעט בלי להתאמץ – מאתגרות את המושג הזה ואת היכולת לשמור עליו, הן בהיבטים החוקיים והן בהיבטים ההלכתיים שלו.
הלכות גניבה וגזילה, סימן ש"ע סעיפים י"ג-י"ד בתוך "ילקוט יוסף" שכתב הרב יצחק יוסף. ההלכות בנושא זה קצרות בחומר הלימוד, אך הנושא הוא נושא בוער ואקטואלי בעולם המודרני שלנו ולכן חשוב לתת עליו את הדעת.
א. פתיח: נפתח את הסיבוב בסבב בו כל אחד מהתלמידים יגיד מה הוא יודע להגיד על המושג "זכויות יוצרים". נאסוף את תשובות התלמידים ונכתוב אותן על הלוח. כדאי מראש לכתוב על הלוח את הדברים בחלוקה מסדרת. לדוגמא: צד אחד של הלוח פרטים טכניים על הזכויות, צד שני של הלוח התמודדויות או מחשבות על טעמם של זכויות אלו וצד שלישי פרטים שאינם נכונים בהכרח.
ב. לימוד: נתחיל בלימוד ההלכות מתוך חוברת הלימודים, הלכות גניבה וגזילה, סימן ש"ע סעיפים י"ג-י"ד בתוך "ילקוט יוסף" שכתב הרב יצחק יוסף העוסקות בדיני זכויות יוצרים בעולם ההלכה, לכך נוסיף גם לימוד וקריאה של ההיבטים החוקיים בעניין זה.
מצורף קישור לחוק זכויות היוצרים של מדינת ישראל
החוק ארוך ומסועף וניתן להסתפק גם בערך של החוק בוויקיפדיה
אך אפשר גם לתת לתלמידים לקרוא את החוק בלשונו. נבקש מהתלמידים לקרוא את החוק ולסמן את המגבלות המעשיות לחיים שלנו הנובעות מחוק זה. לאחר שהתלמידים עורכים רשימות של המגבלות, נבקש מהם לומר את שחשבו בקול ונוסיף מעצמנו עוד כהנה וכהנה (צילום של ספר במקום לקנות, צפייה בסרט במסגרת "צפייה ישירה" באינטרנט, הורדה של מוזיקה מהאינטרנט, הורדה של תוכנות שונות ללא רישיון למחשב, הקלטה של דיסק וכו')
ג. דיון: נספר לתלמידים דיון שהתקיים באחד מחדרי המורים ודרכו ניתן לחדד את המורכבות שבאיסור זה: אחד מבתי הספר בארץ התנהל דיון על הקושי בלימוד גמרא לתלמידים צעירים: השפה זרה, אין פיסוק, הלוגיקה וגם התיאורים של ההתרחשויות רחוקות מהחיים שלנו וכדומה.. אחד המורים הציע לרכוש עבור התלמידים גמרות המכונות "שטיינזלץ" כלומר גמרות שהוציא הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) ובהן הוא מפסק, מתרגם ומבהיר הרבה מהמושגים שבגמרא. אחד הדיונים שעלו בחדר המורים בעקבות הצעה זו היתה שגמרא ממהדורה זו היא יקרה ולא הוגן לדרוש מהתלמידים לרכוש ספר יקר כל כך כשבסופו של דבר הם ילמדו ממנו מעט דפים. עלתה הצעה לצלם מתוך הספר את הדפים הנדרשים, אך מאידך היו שטענו שזו פגיעה בזכויות היוצרים
נשאל את התלמידים מה לדעתם יש להכריע בסיטואציה כזו? במידה והתלמידים לא מעלים מעצמם את הצדדים השונים שניתן לחשוב עליהם, נעזור להם אנחנו: האם בסופו של דבר הרב שטיינזלץ לא ישמח יותר שהגמרא תהיה יותר נגישה ונפוצה גם בלי שיקנו את הספרים שלו? האם בעניינים של קדושה ולימוד תורה בכלל שייך לדבר על זכויות יוצרים? האם השיקול הכלכלי של העומס בקניית ספר יקר לא עומד אל מול הזכות הבסיסית של היוצר? ואולי השאלה הכי טובה האם יש דבר זכות על קניין רוחני? דהיינו: האם יש למישהו בעולם זכויות על משהו שהוא יצר אבל אנחנו לא ממש גונבים ממנו כלום כאשר אנחנו עושים בו שימוש? ניתן לתלמידים לדון ולהתווכח ביניהם (כמובן שניתן לחשוב על סיטואציות נוספות, אולי מעשיות יותר מחיי התלמידים סביב צפייה בסרט טוב לצורך פעולה בתנועת נוער, הורדת שירים וסרטים מהאינטרנט לצורך שמיעה או משהו מעין זה). במהלך הדיון כדאי לבקש מהתלמידים לחשוב על קניינים רוחניים של עצמם שהיו שמחים שלא יהיה ניתן לגנוב ולעשות בהם שימוש ללא ידיעתם (שיר שכתבו, עבודה שהגישו, פעולה שהכינו וכו'..)
ד. יצירה: ניתן לכל אחד מהתלמידים דף ועליו הסימון המתאר את זכויות היוצרים. נוכל לפתוח במחשבה משותפת מדוע נבחר דווקא הסימון הזה לתיאור זכויות יוצרים? (ברמה הפשוטה האות c מסמלת את המילה Copyright אבל מעניין לחשוב מה הציור הזה פותח בתוכנו: ציור של עיגול כמעט סגור בתוך עיגול סגור לגמרי וכדומה..) לאחר דיון בסמל הנבחר בעולם לייצג את זכויות היוצרים, ניתן לתלמידים חומרי יצירה ונבקש מהם לעצב את הסמל שהיו נותנים הם לסימון זכויות יוצרים. לאחר זמן של עבודה נאסוף את התלמידים ונבקש מכל אחד להראות את הסמל שיצר ולהסביר מה הוא מסמל. לחילופין ניתן להניח את כל הסמלים החדשים במרכז הכיתה ולבקש מכל תלמיד לבחור סמל שיצר מישהו אחר ולנסות לתת לו הסבר מנקודת המבט שלו . לאחר שהתלמיד נותן את ההסבר שלו לסמל, בעל היצירה עצמו מסביר מה הוא ביקש לסמל בעיצוב שיצר ומה הרגיש וחשב בזמן שמישהו נתן הסבר אחר אולי ליצירה שלו (התהליך הזה עשוי לפתוח בתלמידים מקום של קשב ומפגש עם יצירות החברים שלהם וגם בהקשר שלנו לחדד עוד קצת את המושג של קניין רוחני ושאלת הבעלות שלנו על היצירות שאנחנו יוצרים). בכיתות בהם תהליך של יצירה מקורית יהיה מורכב יותר, ניתן להכין מראש אוסף של הצעות לסמלים ולתת לתלמידים לבחור את הסמל שנראה לכם מתאים לעניין ולהסביר את הבחירה שלו.
ה. כתיבה אישית: האתגר בעולם המודרני לא להשתמש בדרכים הפשוטות כ"כ לצלם, להקליט או להוריד במחשב סרט או מוזיקה - אלא לשלם טבין וטקילין עבור ההנאות שלנו הוא גדול ולא קל. כסיכום לשיעור זה, נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם מכתב שהקול של החוק, המוסר וההלכה יעלה בו ויחזק אותם ברגע של ההתמודדות עצמה: מכתב שרגע לפני שלוחצים על הכפתור במחשב או על הכפתור של המכונה יעזור להם להתגבר ולהחליט להוריד את האצבע וללכת לחנות ולשלם בכסף מלא על ההנאות.
למען האמת והדיוק צריך לדעת שישנה מחלקות הלכתית בין הפוסקים המודרניים בדבר קיומו של המושג "זכויות יוצרים" בהלכה. מחלקות זו מעניינת כשלעצמה ופותחת גם פתח למחשבה על המעמד ההלכתי של חוקי המדינה ועל היכולת לתת תוקף הלכתי לאיסור מכוח היותו דין המלכות בה אנחנו חיים. ובכל זאת אנחנו לא ניכנס לשאלות אלו ולמחלוקת עצמה במהלך הלמידה ונניח, כמו שהוכרע בספר הלימוד שלנוף שהשמירה על זכויות יוצרים היא דין הלכתי. נושא נוסף שכלל לא מצוי בחוברת הלימודים אך אקטואלי לא פחות הוא שאלת זכויות היוצרים על מידע הנמצא באינטרנט. חשוב לציין שלגבי דברים שמתפרסמים באינטרנט יש מחלוקת בין הפוסקים. יש המורים לאסור כי זה גזל, ויש המורים להיתר כי זה כמו 'זוטו של ים' וזה כדבר שיש בו יאוש, שהרי אי אפשר למנוע ולאכוף, ויש המורים לאסור כי 'ועשית הישר והטוב' ועוד.
מצורף קישור למאמר שכתב הרב חיים נבון בעניין מקורו של איסור זכויות יוצרים בהלכה
מצורף קישור למאמר שכתב הרב הרב ניר אביב בנושא "הלכות מעשיות בנושא זכויות יוצרים בעידן האינטרנט" שכדאי לתת לתלמידים לקרוא כסיכום לשיעור
מצורף קישור לפסק הלכה על הדיסק המזויף של אודי דוידי: