הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבשיעור זה נדון על הנסים שנעשו לבני ישראל במדבר ובמצרים. נעלה את השאלות: מהי השפעת הנסים על בני ישראל? האם הנסים הם טובים או רעים? והאם אני צריך ביום יום להסתמך על נס? בנוסף, בשיעור ניתנת אופציה ללימוד בחברותות על הנסים המיוחדים שנעשו לבני ישראל בערב שבת בין השמשות - (אבות, ה, ו) ואשר מופיעים בספרי שמות ובמדבר.
דיון בכיתה:
נס המן: נקרא בספר שמות פרק טז' פס' ד- כיצד משפיע נס המן על בני ישראל? על האדם הפרטי? (מצד אחד- מורגשת התפעלות בכתוב: "ויאמר איש אל אחיו מן הוא- כי לא ידעו מה הוא" פס' טו', מהצד השני בני ישראל מפקפקים בקיומו של הנס- מותירים מהמן עד הבוקר בניגוד להוראתו של משה רבנו, (פס' יט- כ) יצאו ללקוט ביום השביעי , בניגוד להוראת משה שלא יימצא בשבת (פס' כו-כז).
נס רעידת האדמה של קורח: נקרא בספר במדבר פרק טז' פס' לד, פרק יז' פס' ו. נשאל: כיצד משפיעים נס בליעת האדמה של קורח ועדתו על בני ישראל?
נשיב: הנס גורם לחרדה מצד בנ"י - " וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ" (במדבר, טז', לג).
בנ"י מתלוננים על משה ואהרון שבליעת האדמה היא בגללם - "וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרון לאמור אתם המתם את עם ד' " (במדבר, יז' ,ו).
קטע אומנותי - דמיוני: קוראים לתלמידים קטע מיומן שכתב יוצא מצרים, על מנת להמחיש להם את תחושת הנסים.
הנה דוגמא לקטע כזה:
באחד הימים, בעודי תועה בנתיבות ספר במדבר, בין מדבר סין להר ההר , הזזתי מבטי הצידה והנה לימיני היה מונח דף ישן ומקומט, עמדתי לזרוק אותו לפח, אך המשפט הראשון משך אותי לקריאה. התפלאתי! אין זאת כי היד הנעלמה שהביאה את הדף לכאן! דף אפור, ישן, רטוב, הייתי רוצה לקרוא לכם קטע ממנו:
" ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה, ובבוקר היתה שכבת הטל סביב למחנה, ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר, דק, מחוספס, דק ככפור על הארץ" אני נזכר בנס המופלא שהתרחש לנגד עינינו ביום בו התוודענו להמצאה החדשנית ששמה "מן" , והוא כזרע גד לבן , וטעמו כצפיחית בדבש. היום הראשון, אכן, היה מרגש ביותר, כצמר גפן, מחוספס, חלק, מהו הדבר הזה? "זה הדבר אשר ציווה ה' ליקטו ממנו איש לפי אוכלו עומר לגולגולת" אמר משה, לא האמנו , האם המן הוא אשר יספק לנו אוכל? הוא שיספק לנו את המאכלים הכל כך נפלאים האלו, והכל בשכבת טל אחת?
הטל, המן, המאכלים, הניחוחות, נהפכו לחלק מחיי, כמו נסים גדולים אחרים שחלפו על פני כשגרה חולפת, התרגלתי לשכב על מיטתי בלילות עייף ורגוע. "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים", ברוך ד' יום יום, בורא עולם שהוציאנו ממצרים , ביד חזקה ובמופתים גדולים, שהעביר אותנו בים סוף, ופתח לנו את הים, בעוד המצרים עומדים מנגד, הוא לא ינטוש את עמו הצדיק בעת משבר, הוא יצילנו מצרה וצוקה, מנגע וממחלה, נותר לי ברוך ד', לשבת תחת גפני ותאנתי, לא עוד שעבוד מצרים, לא עוד עבודה קשה בחומר ובלבנים ".
עד כאן הקטע הראשון, ובכן, ממקור ראשון של אחד משישים אלף ריבוא יוצאי מצרים, הייתי רוצה לשאול אתכם, מה עובר על הכותב? כיצד הנסים משפיעים עליו? מה המסקנות שלו מהנסים? מה המטרה של נס המן?
[ הנסים גורמים לו לנוח, להיות פאסיבי, לא לקום וליזום משהו בצד עצמו ].
טוב, אני חייבת להמשיך ולהקריא לכם את יומנו:
"ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאולה , וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ד' ".
האדמה רועדת! האדמה בולעת! האדמה אוכלת בתאבון , אנשים חיים, ילדים ומשפחות! מי יודע מה יוליד יום?! אנו גועשים כהר געש בתוך לבה נוראה, מערבולת של חיים ומציאות, הקרקע רועדת תחתינו ורבים נסחפים לתוכה.
היה חלום ונשאר לנו החלום, חלמנו על נס של גאולה, על יציאה מעבדות לחרות, שחרור עבדים לחופשי לארץ מופלאה. העתיד נראה קוסם ומבטיח. עשר המכות הנפלאות, קריעת ים סוף המהממת, המן הקסום, יצאנו שיכורים ומהופנטים, התמכרנו לטעם השכינה המדבק והמשכר, לאט, לאט, תחת השגחתו הצמודה של בורא העולם , תחת נסיו וכנפי השכינה הרגשנו חנוקים מעודף של קרבה ונס, חל בנו רצון להתפרק, לפרוק עול, חטא העגל היווה פורקן נפשי מהלחץ העודף, מההשגחה, מהתלאות... אנו מלאים בתורה , בחוקים, במצוות, אנשים נהרגים, מתים, לא יודעים מה ילד יום...
נסכם עד כה ונאמר שהנסים משפיעים באופן חיובי ושלילי.
השפעות חיוביות:
השפעות שליליות:
מה מטרת הנס? כיצד השאלה האם הנס קדם לעולם, משפיעה על האופן בו אנחנו מסתכלים עליו?
פירוש המשנה: בערב שבת בין השמשות, כשאנו עומדים לפני סיום יום שישי, גמר המלאכה וכניסה לשבת שכולה מנוחה, בורא עולם נזכר ויודע שהמלאכה עוד לא תמה. יש ליצור נסים חדשים, נסים מופלאים , נסים שלא היו קודם לכן, נסים מיוחדים, נסים שישפיעו על גורל עם ישראל לעתיד לבוא.
הרמב"ם טוען שלא יכול להיות שאין חוקיות בעולם, הנסים המיוחדים אינם מוכיחים את המצאות בורא העולם. לכן לא צריך לבסס את האמונה רק על נסים.
לעומתו, סובר הרמב"ן כי קיימים שני מישורים , שתי קטגוריות של מאורעות: נסים גלויים המפרים את חוקי הטבע מצד אחד, ומצד שני תופעות טבעיות שאינם אלא נסים נסתרים.
וכפי שהוא כותב על פירושו בספר דברים:
"בכל לבבכם ובכל נפשכם - והלא כבר הזכיר בכל לבבך ובכל נפשך, אלא אזהרה ליחיד ואזהרה לצבור, לשון רש"י מספרי (עקב יג) ובאור העניין, כי ד' לא יעשה הנסים תמיד , לתת מטר הארץ בכל עת... רק על מעשה רוב העם, אבל היחיד הוא בזכותו יחיה והוא בעונו ימות. והנה אמר כי בעשותם כל המצוות מאהבה שלמה יעשה עמהם את כל הנסים האלו לטובה, ואמר כי בעבדם ע"ז יעשה עמהם אות לרעה. ודע כי הנסים לא יעשה בהם טובה או רעה כדרכם, כעלילותם" (רמב"ן, דברים יא', כג').
הרמב"ן סובר אפוא, שבורא עולם מחולל נסים, אבל יחד עם זאת הוא יצר חוקי טבע תקפים כל עוד אין סיבה מוצדקת להפר אותם: מצד אחד, הכל נס, במובן זה שהכל בא מבורא העולם ברצונו החופשי, ובכל זאת ישנם מעשים טבעיים, כאשר אין הצדקה להפעיל את מנגנון הנסים [1].
מה אתם חושבים? כיצד הנס מסתדר עם מושג הטבע?
סיכום ביניים: ראינו בהתחלה את תגובות בני ישראל לנסים, כדוגמא מנס המן ונס בליעת האדמה של קורח ועדתו: מצד אחד, הנסים מחזקים את האמונה בכך שיש יוצר לעולם. מצד שני הם גורמים לבני ישראל גם לפאסיביות (בנס המן) וגם לחרדה (בנס בליעת האדמה של קורח ועדתו). ראינו את דעת הרמב"ם שכל הנסים נוצרו מראש, ואי אפשר לבסס את האמונה רק ע"י נסים. לעומתו, ראינו את הרמב"ן שטוען שמלבד הנסים הטבעיים הרגילים (שמש וגשם) יוצר הקב"ה נסים מיוחדים בהתאם להתנהגותם של בני ישראל.
אדם שנעשו לו נסים - האם זה טוב או רע? האם יש לסמוך על הנס? לצפות לנס שיבוא?
הרב יובל שרלו מתייחס לשאלות אלו בעזרת ההתייחסות המורכבת לחג החנוכה. אנו יודעים מסיפורי יוסף בן מתתיהו שהחג הוא בגלל נצחון המכבים על היוונים בדרך הטבע ולא בעזרת נסים, ואילו רק בגמרא מסופר לנו על נס פח השמן הפלאי, הנסי, מידי רבונו של עולם שהספיק לשמונה ימים. כל שנה אנו דנים בחג החנוכה בשאלה מהו באמת הנס האמיתי? אך שאלות אלו יכולות להתוות לנו מבט על עולמו של האדם: היכן לשים את מוקד התנהלותו בעולם דווקא לאור חיי האמונה- בסיפור הנס הגלוי או בהתנהלות הדברים בעולמנו הטבעי?
מההתייחסות האמוראים אל האדם שהצליח להניק את בנו, אנו רואים שתי התייחסויות שונות לנסים: ר' יוסף ביטא את העליונות המיוחדת של הנזקק לנס והזוכה בו. אביי הדגיש את ההיבט ההפוך של סיפור זה , עצם העובדה של הזדקקות לנס גלוי ואי היכולת להתקיים במסגרת רגילה בה מופיע בורא העולם בעולמו של האדם מדברת על נכות רוחנית (זה מעניין שבני ישראל בהיותם במדבר קיבלו הרבה נסים (נס המן, קריעת ים סוף ועוד). עם בואם לארץ ישראל בספר יהושע לאט לאט מתמעטים הנסים - בנס יריחו נופלת החומה עם השופרות, ואילו בנס מלחמת מלכי הצפון בפרק יא' בה יש הוראה רבה לעם ישראל להלחם לבד ולא לסמוך על נסים.
משעה שנוצר האדם בצלם אלוקים ונאמר לו כי ייעודו הוא לפרות, לרבות ולרדות בדגת הים ובעוף השמיים , כביכול צמצם בורא עולם את עצמו ואת נסיו ופינה חלל למאמצי האדם. מצד שני יש כאן שבח לבורא עולם, שמדי פעם מראה את השגחתו בתוך עולם נסתר. יש במדרש חילוקי דעות - מצד אחד שבח לאדם הזוכה בהתגלות נסית ומהצד השני ביקורת על כך שאינו יכול להתנהל בעולמו של בורא עולם בדרכים הרגילות.
אז איך אנחנו צריכים להתנהג בעולם? האם לסמוך על הנס?
נראה שבשעה שאנו זוכים לנס אנו צריכים לנהוג כדברי ר' יוסף - להתפעל בענווה בזכות לחזות בהופעתו של רבונו של עולם על עולמנו, אך בשעה שאנו מתנהלים בחיי היום יום נכונים דברי אביי: אין אנו יכולים לסמוך על הנס, אלא להתנהל בתוך המציאות על מנת לגלות את צלם האלוקים שבתוכנו [2].
הצעה לדפי לימוד בחברותות בעקבות נסים מיוחדים.
[1] להרחבה ניתו לעיין במאמרו של אלכסנדר קליין - בעיית הנס בהגות היהודית.
[2] מבוסס על מאמרו של הרב יובל שרלו - הסתמכות על נס, נכות או עליונות רוחנית?
שיתוף
הדפסה
ייצוא