גאוותנות ורכות - תענית, דף כ' ע"א

נקרא את המקור הבא בחברותות:

מסכת תענית דף כ' ע"א - כ' ע"ב

תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.

מעשה שבא רבי אלעזר (בן רבי) שמעון ממגדל גדור מבית רבו,

והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר,

ושמח שמחה גדולה,

והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.

נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.

אמר לו: שלום עליך רבי!

ולא החזיר לו.

אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?

אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.

כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי! –

אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.

היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.

יצאו בני עירו לקראתו,

והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי!

אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי? –

אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.

אמר להם: אם זה רבי - אל ירבו כמותו בישראל. –

אמרו לו: מפני מה? –

אמר להם: כך וכך עשה לי. –

אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.

אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.

מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות.

שאלות לדיון בין החברותות:

• מה הביא לדעתכן את רבי אליעזר להתגאות כל כך?
• מדוע האיש 'המכוער' בסיפור לא מוכן לסלוח לרבי אליעזר?
• מה גורם לו בסוף להתרצות?
• אם הייתן צריכות להמשיך את הסיפור, מה לדעתכן היה עונה האיש "המכוער" על דרשתו של רבי אליעזר?

נאסוף את הלימוד בחברותות על ידי מעבר על השאלות יחד. ניתן דגש לשאלה האחרונה - איך הם, התלמידים, היו ממשיכים את הסיפור (בכדי להבין את המסר שהבינו מהסיפור) ?

• נבקש מהתלמידים לכתוב שאלה אחת לאיש המכוער או לרבי אליעזר. את השאלות נכניס לקערה ונערבב.
• נבחר כמה נציגים [לפחות 4] שיבחרו שאלה ויבחרו בשם מי לענות (בשם רבי אליעזר או בשם המכוער).
• לאחר שיענו, נבקש שיתייחסו לשאלה - כיצד הרגישו כשענו בתור הדמות שבחרו ?

נצפה בסרטון:

נשאל את התלמידים:

• מהי דעתכם, האם האבא היה רך כקנה או קשה כארז?
• מה מלמדת אותו הבת על עצמו?
• כיצד הדברים נקשרים למה שלמדנו?