מאי חנוכה

לב השיעור:

מהו נס?

אפשרות א:

נשיר יחד עם התלמידים את השיר "ימי החנוכה" (בלי לחלק או להקרין לתלמידים את המילים). נשים לב מה המילים ששרים התלמידים בפזמון (האם הם שרים "אשר חוללו המכבים" או "אשר חולל ה' למכבים"). במידה שאין נציגות של אחת מהאפשרויות בכיתה - נספר כי ישנם מקומות ששרים כך, וישנם מקומות ששרים אחרת.

נדון: מה מביע לדעתכם ההבדל בין אופני השיר השונים (לשיר את השיר עם המילים 'כאשר חוללו המכבים' לעומת 'אשר חולל ה' למכבים')?

אפשרות ב:

נשמיע או נקרין מילים של שני שירים ילדים, ונשאל:

לפי כל שיר - מה חוגגים בחג החנוכה?

כד קטן

מילים: אהרון אשמן, לחן:יואל ולבה

כַּד קָטָן, כַּד קָטָן,
שְׁמוֹנָה יָמִים שַׁמְנוֹ נָתַן.
כָּל הָעָם הִתְפַּלֵּא,
מֵאֵלָיו הוּא מִתְמַלֵּא.

כָּל הָעָם אָז הִתְכַּנֵּס
וְהִכְרִיז: אַךְ, זֶהוּ נֵס!
אִלּוּלֵא כַּד זֶה נִשְׁאַר
מִקְדָּשֵׁנוּ לֹא הוּאַר.

מי ימלל

מילים: מנשה רבינא, לחן: עממי

מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל,
אוֹתָן מִי יִמְנֶה?
הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר
גּוֹאֵל הָעָם.

שְׁמַע!
בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה
מַכַּבִּי מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה,
וּבְיָמֵינוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל
יִתְאַחֵד, יָקוּם וְיִגָּאֵל.

נספר כי הגמרא במסכת שבת פותחת את הדיון במהות חג החנוכה בשאלה - "מאי חנוכה?" (מהי חנוכה?), ונשאל:

• במה שונה חנוכה משאר החגים שאנו מכירים שהגמרא שואלת עליו - מהי חנוכה?
• האם היא שואלת את זה על יום כיפור או סוכות לדעתכם? [חנוכה הוא חג מאוחר ואינו מופיע בתורה, ואף לא בכתובים כמו מגילת אסתר המשויכת לפורים, כך שלא ברור כיצד ומדוע לחגוג אותו. תחילת הברייתא נוגעת בשאלה כיצד לחגוג, והמשכה בשאלה מדוע לחגוג].

כעת נחלק את הכיתה לרביעיות, כשבתוכן כל זוג מקבל מקור איתו הוא עובד. מקור א - המשך הגמרא בשבת, מקור ב - תפילת "על הניסים". בתום הלימוד כל זוג מספר לזוג השני את סיפור חנוכה על פי המקור שלו.

שבת כא עמוד ב:

מאי חנוכה?  דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון.  שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. 

תרגום שטיינזלץ: ושואלים: מאי [מה היא]  חנוכה? ומה טעם מדליקים בחנוכה נרות דווקא? ומשיבים, דתנו רבנן [ששנו חכמים] במגילת תענית:  בכ"ה בכסליו יומי [ימי] החנוכה תמניא אינון [שמונה הם] שלא למספד בהון [לספוד בהם] ושלא להתענות בהון [בהם]. ומה טעם הדבר? — שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו במגעם את כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח סגור בחותמו של כהן גדול ולא פתחוהו היוונים. ולא היה בו שיעור אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים באמירת הלל והודאה מיוחדת, בתפילה ובברכות.

המקור בגמרא בנוי משני חלקים, האחד כתוב ארמית והשני עברית. סמנו במרקרים שונים את שני החלקים.

חלק ראשון:

1. במה עוסק חלק זה? כתבו במילים שלכם את המשפט.
2. מהו עיקר חג החנוכה על פי משפט זה?

חלק שני:

1. במה עוסק חלק זה?
2. מה היה נס חנוכה על פי מקור זה?
3. איך הייתם מגדירים את סוג הנס הזה?

ספרו לחבריכם את סיפור החג של חנוכה על פי מקור זה.

[לכיתות שמתאים ניתן להרחיב במורכבות של המקור מהגמרא הבנוי משני מקורות: החלק הראשון הוא ברייתא שמקורה במגילת תענית וכתוב בארמית, ומתייחס רק לזמן המועד ודין המספד שבו ולא לטעם המועד. החלק השני כתוב עברית  והוא פירוש לברייתא מתענית, ומקורו אינו מוחלט. ייתכן שנוצר כאן בתלמוד הבבלי, אף שהכתיבה בעברית מטה לכיוון שאינו בבלי].

ההסבר של מאי חנוכה לפי הגמרא כאן מתייחס לחנוכה כיום טוב שאין להתענות בו, ולא לעניין הדלקת נרות (הדיון על חנוכה מופיע בתוך סוגית הדלת נרות בשבת), כך שנס פך השמן משמש כאן לקביעת חנוכה כיום טוב, ולא כהסבר להדלקת נרות (בשונה מפירוש שטיינזלץ המובא כאן).

תפילת "על הניסים":

עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּימֵי מַתִּתְיָהו בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשׁכִּיחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
וְאַחַר כֵּן, בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. 

1. האם אתם יודעים היכן בתפילה אומרים תפילה זו?
2. באיזו תקופה מתרחש נס חנוכה?
3. מה מלכות יון רצתה לעשות לישראל?
4. מהי התשועה הגדולה של חנוכה? וכיצד הייתם מגדירים את סוג הישועה הזו?
5. מה חתם את תהליך הישועה? ומי עשה זאת?
6. מהו עיקר חג החנוכה על פי תפילה זו?

ספרו לחבריכם את סיפור החג של חנוכה על פי מקור זה.

נאסוף את שני הסיפורים מהתלמידים, ולאחר מכן נשאל:

איזה חלק היה חסר או שולי בכל אחד מהספורים? [נראה כי במקור מהגמרא עניין ניצחון מעטים מול רבים והניצחון במערכה הכללית, ולא רק על המקדש - כלל אינו מופיע. וכן, במקור של על הניסים, מציאת פך השמן שהספיק לשמונה ימים גם כלל אינו מופיע. נוסף לכך, ניתן לציין שעיקר חג החנוכה על פי שני מקורות אלו הוא הלל והודאה ולאו דווקא הדלקת נרות].

נסכם ונראה כי יש שתי סיבות מרכזיות לקביעת חג החנוכה - נס פך השמן (שהמקור בגמרא הוא היחיד שמעיד עליו) ונס ניצחון מעטים מול רבים [ניתן גם להראות את הסרטון של כאן - עד דקה 2:20, אחר כך הסרטון עוסק בסיפורים נוספים ויותר שוליים. כמו כן, ניתן לחזור לשירים איתם פתחנו את השיעור ולראות איזה שיר מתאים לאיזה מקור].

ראינו כי לפנינו שתי סיבות מרכזיות לקביעת חג החנוכה. נשאל:

• מה לדעתכם ההבדל העיקרי ביניהן? [נס פך השמן הוא נס מעל הטבע, בעוד נס ניצחון מעטים מול רבים הוא נס בתוך הטבע. יש לשים לב שגם נס בתוך הטבע הוא מאת ה', כפי שנאמר בתפילת על הניסים].
• איזה אופי לחג מקנה כל גישה? [ניצחון המכבים מקנה לחג אופי לאומי, ניצחון בית חשמונאי את מלכות יון . בעוד נס פך השמן מקנה לחג אופי רוחני-דתי, טיהור וחנוכת המקדש].
• מדוע לדעתכם יש שהבליטו את הגישה הזו ויש שהבליטו את הגישה השניה? [אפשר להסביר, על פי שביד (ראו בהרחבות), שגישה אחת טוענת כי חז"ל רצו להמעיט את ניצחון בית חשמונאי בגלל ירידתו הרוחנית בשנים שלאחר מכן, ועל כן הדגישו את נס פך השמן. גישה נוספת טוענת, כי התפיסה של הנהגה אלוקית דרך הטבע היתה פחות מוערכת באותה תקופה לעומת תפיסה של הנהגה אלוקית ניסית, ולכן הודגש נס פך השמן. מה שהתהפך עם תחילת הציונות שאימצה את סיפור ניצחון מעטים מול רבים בכדי לתמוך באתוס הציוני].

היכולת להבין ולחוות נס שמתרחש בדרך הטבע לא תמיד קלה. נבקש מהתלמידים לחשוב על "נס" שקרה להם, ושישתפו זה את זה בזוגות באותו ה"נס".

לאחר מכן נשאל: האם ההסתכלות על אותו אירוע כנס שינתה את ההתייחסות שלכם אליו?

פתחנו בשירי ילדים המתייחסים לפנים שונים של נס חנוכה. לאחר מכן, בלימוד בזוגות, למדנו והשווינו בין שני מקורות - סוגית "מאי חנוכה" ותפילת "על הניסים" . "מאי חנוכה" מתייחסת לנס פך השמן, ולהופעה האלוקית שהיא מעל הטבע, בעוד תפילת "על הניסים" מתייחסת לניצחון מעטים מול רבים, ולהופעה האלוקית שבתוך הטבע. לבסוף, בהפנמה, התייחסנו לנס שבתוך הטבע, וליכולת לזהות אותו ולהתייחס אליו באופן כזה.

הרחבות:

1. הרב יהודה ברנדס, שיעור י: מאי חנוכה.  
2. אליעזר שביד, ספר מחזור הזמנים.