עלינו לזהות את התכונות החזקות בכל אדם כדי לעזור לו להגיע למקומות טובים יותר.
מהי הדרך הטובה ביותר לעזור למישהו אחר?
אפשרות א - משחק חפצים:
נביא מספר חפצים לחדר: מטאטא, חישוק, כדור וכדו', ונבקש ממתנדבים להגיע לקדמת הכיתה (אפשר ב"פופקורן" - כל פעם תלמיד אחר), ולהציג משהו יצירתי שאפשר לעשות עם הדברים האלו. אלו לא צריכים להיות שימושים "אמיתיים", אלא יותר שימושים שמראים הסתכלות יצירתית על החפץ. למשל, חישוק יכול להיות הילה של מלאך, שרשרת, חלון של צוללת ועוד.
נשאל את התלמידים: מה עשינו פה? התבוננו על החפץ הסתמי הזה, וזיהינו כמה דברים אפשר לעשות איתו.
אפשרות ב - מוזיקה :
נשמיע בכיתה מוזיקה מסוגים שונים. נבקש מהתלמידים לחשוב תוך כדי השמיעה של המוזיקה, לחשוב מה הם יכולים לעשות במקביל לשמיעת המוזיקה והאם יש הבדל במה שהם יכולים לעשות עם הסוגים השונים (למשל - לשמוע את המוזיקה הזו ולעשות שיעורי בית).
[דוגמאות לסוגים שונים: מוזיקת רקע של סרטים, אביתר בנאי ותמיר מוסקט ומוזיקת חזנות].
נדון: מהו השוני בין המוזיקות? איך הן משפיעות עלינו? האם יש מוזיקה שהיא יכולה להיות לנו יותר 'רקע' ואחרת מוזיקה שנקשיב לה יותר בתשומת לב? מה גורם למשהו להיות רקע או במרכז?
נקרא יחד עם התלמידים את הסיפור:
חכם יעקב דוברשווילי עשה את דרכו ברכבת מן העיר צחינוואלי שבגיאורגיה לעיר השכנה כותאיסי, כאשר שמע לפתע קול עָרֵב המזמר שירי עם יפים. לא עברו אלא כמה רגעים ואל הקרון נכנס רוכל ולו ארגז מלא מיני סידקית, ובעודו שר הציע את מרכולתו לנוסעים. פנה הרוכל לרבי יעקב ואמר לו: "רבי יהודי, רחם על ילדי וקנה ממני משהו." הזמין חכם יעקב את הרוכל לשבת עימו, ושאלו כיצד התגלגל יהודי להיות רוכל נע ונד, ומדוע הוא שר ומזמר.
השיב לו הרוכל: "אין בביתי פרוטה, ועל כן אני יוצא לדרכים כדי לפרנס את בני ביתי, וקול השירה פותח את ליבם ואת כיסם של הקונים." קנה חכם יעקב דבר מה מן הרוכל, והלה המשיך לקרון הבא למכור את מרכולתו.
לקראת סיומה של הנסיעה הארוכה חש רבי יעקב שהרוכל מבקש את קרבתו, ופנה אליו בהצעה מפתיעה: "בוא עם משפחתך לגור בעירי." "אבל כיצד אתפרנס?" שאל האיש. השיב לו חכם יעקב: "אלמד אותך להיות חזן, ובקולך היפה תפתח את שערי שמיים."
עבר הרוכל לגור בשכנות לחכם יעקב דוברשווילי, ובמהרה היה לאחד מגדולי החזנים בגיאורגיה, והרטיט את לבבות המתפללים בקולו הערב.
מומלץ לספר בכיתה קצת על הרב דוברשווילי, מי הוא היה ובאיזו תקופה חי:
חכם יעקב דוברשווילי (1904-1988) שהיה הרב הראשי ליהודי גיאורגיה (גרוזיה). כבר מילדותו בכותאיסי התגלה כבעל יכולת קליטה מהירה וזיכרון חריף, ולימים היתה שליטתו בש"ס ובפוסקים לשם דבר. חכם יעקב למד ברוסטוב ונקשר מאוד לאדמו"ר הריי"צ (האדמו"ר השישי מחב"ד). בתום לימודיו חזר לכותאיסי, שימש רב ודיין והיה דרשן מופלא. הוא סבל מאוד מן השלטון הקומוניסטי ועבר עינויים קשים אך לא פסק מללמד תורה. לאחר מאמץ רב עלה לארץ, והרב גץ סיפר "כשעלה הרב דוברשווילי לארץ הוא הגיע לכותל וקרא בבכי ובהתרגשות 'שמע ישראל'. כששמעתי אותו כמעט ויצאה נפשי שלי ב'אחד'" (מתוך אתר צמת כאן).
נשאל את התלמידים:
נתבונן בהתנהגות של הרב ונשים לב להנהגותיו המיוחדות ולדמותו המיוחדת של הרוכל:
נביא לתלמידים את 8 מעלות הצדקה של הרמב"ם. בתור התחלה, נגיש להם את המעלות בשמונה כרטיסים שונים, ונבקש מהם לדרג איזו מעלה טובה מחברתה. ייתכן שהתלמידים כבר יזהו בשלב זה כי המעלה הגבוהה מכולם היא נתינת הלוואה וסיוע ארוך טווח, אבל המטלה עדיין רלוונטית לשבע המדרגות האחרות. כדאי להדפיס את המעלות יחד עם ההסבר בסוגריים, שמפשט את ההבנה המילולית.
שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת יֵשׁ בַּצְּדָקָה זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ.
מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ (=שנהיה עני) וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת (=מכניס אותו כשותף לעסק) אוֹ מַמְצִיא (=מוצא) לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאל (=לבקש צדקה).
פָּחוֹת מִזֶּה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְלֹא יָדַע (=נותן הצדקה) לְמִי נָתַן וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח (=ממי קיבל צדקה).
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיֵּדַע הַנּוֹתֵן (=נותן הצדקה) לְמִי יִתֵּן וְלֹא יֵדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח (=ממי קיבל צדקה).
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיֵּדַע הֶעָנִי מִמִּי נָטַל (=ממי קיבל צדקה) וְלֹא יֵדַע הַנּוֹתֵן (=נותן הצדקה).
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁאַל (=נותן הצדקה מעניק את הצדקה ביד פנים אל פנים, אבל לפני שהעני מבקש אותה):
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל (נותן הצדקה מעניק את הצדקה ביד פנים אל פנים, אחרי שהעני ביקש אותה):
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ פָּחוֹת מִן הָרָאוּי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת (נותן הצדקה נותן מעט צדקה, אבל בסבר פנים יפות):
פָּחוֹת מִזֶּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּעֶצֶב (נותן הצדקה נותן צדקה פנים אל פנים, אבל לא בשמחה)
לאחר שסידרו התלמידים את המעלות לפי הבנתם (אפשר לתת זאת כמשימה בזוגות/ בקבוצות/ במליאה הכיתתית), נשאל אותם איך סידרו, ונפתח דיון על הסדר הנכון. בתום הדיון נחשוף את הסדר של הרמב"ם.
נשאל את התלמידים: אילו ממעלות הצדקה קיים הרב דוברשווילי?
נזהה איתם כי הוא פעל על פי מעלת הצדקה הגבוהה ביותר: הוא זיהה בחזן את הכישרון הייחודי לו, ופעל על מנת לספק לו עבודה בתחום זה. הוא ממש "עשה עימו בשותפות". אבל מעבר לכך הוא גם מימש את הנתינה בסבר פנים יפות (המעלה האחת לפני האחרונה), משום שפנה אל החזן והתעניין בו ובמשפחתו, ולא רק נתן לו כסף.
נשאל את התלמידים: מדוע חשוב כ"כ לתת את הצדקה בסבר פנים יפות?
נעזור להם להבין שגם דבר כזה גורם לעני להרגיש פחות נזקק, משום שהוא רואה שגם הנותן שמח בכך.
נסביר- כאשר אדם מזהה את התכונה החזקה באדם הנזקק, ועוזר לו דרך התכונה הזו, הוא מאפשר לו לממש את הפוטנציאל שלו וכך בעצם להפסיק להיות נזקק.
אפשרות א - תכונות חזקות:
כל תלמיד מקבל פתק עם שם של תלמיד אחר (באמצעות הגרלה), ועליו להצביע על תכונה חזקה של התלמיד הזה ומה יתרונותיה לטובת הכלל (למשל: הוא מצייר יפה, ולכן יוכל לקשט את הכיתה). כך נסייע לתלמידים להפנים כי לכל אדם יש יתרונות משלו, וכל יתרון יכול להתפתח לסיוע לכלל.
אופציה ב' - נקרין את הסרטון הזה:
(הערה: הרבה מהסרט מובן גם עם האנגלית שבו משום שהיא פשוטה, אבל בכל אופן ניתן להוסיף כתוביות ביוטיוב כך:
הגדרות [סמל גלגל השיניים]-> כתוביות-> עברית).
נשאל: אילו מעלות צדקה אנחנו מזהים פה? במבט ראשון יש כאן את המעלה השביעית, מתן בסתר. אך למעשה, במבט שני ניתן לראות שקיימת כאן גם המעלה הגבוהה ביותר, המעלה השמינית, משום שסח"י מסייע לנערים במצבי מצוקה להשתמש בחוזקות שלהם ולהצליח דרכן להשתקם ולעלות, מבלי להרגיש נזקקים.