חיי אדם וספר תורה - מי קודם?

השיעור נכתב בשיתוף עם אתר חכימא.

לב השיעור :

מהי הדרך לעורר אנשים למען האחר?

אפשרות א - גלעד שליט :

נפתח בצפיה בסרטון על החזרה של גלעד שליט מהשבי. נשלים את פרטי הסיפור על השבי והשחרור ממנו בעל פה בכיתה. נספר שעברו חמש שנים בערך מחיטפתו של גלעד עד שחרורו. במהלך השנים האלה היה דיון ער בארץ לגבי שחרורו - האם יש לשחרר את גלעד שליט בכל מחיר מהכלא?

אפשר לקרוא את הכתבה המצורפת, שמכנסת בתוכה דעות שונות מהדיון שהתחולל באותה תקופה בארץ בנוגע לעסקת שליט.

אפשרות ב - חולה, עני ושבוי :

נדון בכיתה: מה המצב הכי קשה לדעתכם - חולה, עני או שבוי (ניתן לנהל את הדיון ככסא חם בו כל פעם אחד מהתלמידים צריך להגן על עמדה מסויימת) ?

נקרא את דברי הרמב"ם:

"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על "לא תעמוד על דם רעיך" ועל "ואהבת לרעך כמוך" ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים".  

נשאל: מה המחיר של פדיון שבוי יהודי? כמה צריך להשקיע ביהודי ששבוי ואילו סיכונים צריך לקחת בשביל להצילו?

רקע

לפני שנספר את הסיפור חשוב לדעת שלפני מאות שנים קהילות יהודיות רבות בעולם סבלו מתופעה קשה של שבויים - השלטונות הגויים היו עוצרים וכולאים יהודים על לא עוול בכפם, כדי לקבל עבורם כסף. הם ידעו שבקהילה היהודית לא ישאירו אף יהודי שבוי בכלא, ויעשו הכל כדי לפדות אותו. הם ידעו שעל כל שבוי יהודי הם יוכלו להרוויח הרבה כסף, כי יהודים ממהרים לפדות שבויים, אפילו במחיר של סכנת נפשות.

נקרא את הסיפור :

הסיפור הבא קרה לפני 200 שנה בעיר סיליסטרה שבבולגריה, ומסופר על הרב אליעזר פאפו , המכונה "הפלא יועץ" שנולד לפני יותר ממאתיים שנה בסרייבו, ושימש כרב הקהילה היהודית בסיליסטרה שבבבולגריה:

הידיעה על מאסרו של אחד מבני הקהילה בעיר סיליסטרה שבבולגריה על לא עוול בכפו היכתה את הרב אליעזר פאפו בתדהמה. התנאים בכלא היו קשים מאוד, וחייו של היהודי היו בסכנה. על ראשו הושת קנס גדול, שרק אם ישולם יצא האסיר לחופשי.

הרב פאפו, שחרד לגורלו של בן קהילתו, כיתת את רגליו בין בתי הכנסיות ובתי העשירים, הסביר, ביקש ותבע מכולם לסייע בשחרור האסיר - אך ללא הועיל.

מדוע לדעתכם התקשה הרב פאפו לאסוף את הסכום הנדרש? האם אתם יכולים להבין את הקושי של האנשים לתרום?

משהבין שמאמציו אינם נושאים פרי, הודיע שבשבת הבאה ימסור הודעה חשובה בדרשתו.

בבוקר השבת עצר הרב פאפו את התפילה לפני קריאת התורה, והחל לדבר על מצבו הנואש של הכלוא. כשגם דבריו הנרגשים לא עשו כל רושם על בני הקהילה הכריז הרב פאפו: "איני יכול להכריח איש לתרום מכספו להצלת האסיר, אך חובתי היא להצילו. לכן  החלטתי שעלינו למכור את ספרי התורה שבבית הכנסת על מנת להציל את האסיר המסכן. התורה ניתנה לעם ישראל ואם אין עם ישראל אין תורה". לשמע הדברים נרעשו בני קהילתו, ואספו את הכסף במהירות.

• בשביל מה כינס הרב פאפו את כל הקהילה?
• מה גרם לבני הקהילה לאסוף בסוף את הסכום הנדרש? מה הם הבינו?
• מה היה קורה אילו הרב פאפו היה מוכר את ספרי התורה?
• נסו להבין מהמילים בהם השתלמש הרב פאפו - האם הוא ניסה לשכנע אותם בדרכי נועם, או שהוא האשים אותם וכעס עליהם? מה זה אומר עליו?

הסיפור הזה מזכיר סיפור דומה על הרב שלמה אויירבעך, שהתפלל בבית הכנסת שלו בשמחת תורה. כל אנשי הקהילה רקדו במעגל סביב ספר התורה והשמחה היתה גדולה.

את ספר התורה שבמרכז המעגל החזיק אדם מבוגר מוותיקי הקהילה. לפתע, באמצע הריקוד, התמוטט האדם המבוגר ונפל. ספר התורה נפל גם הוא על הריצפה.

האנשים הנדהמים רצו מהר לספר התורה להרימו, ואף אחד לא ניגש אל האדם שהתמוטט.

ראה זאת הרב אויירבעך, רץ אל האדם המבוגר וטיפל בו. לאחר שעזר לו להתיישב ונתן לו מים שיחיו את נפשו, עמד הרב מול אנשי בית הכנסת וזעק:  "יש כאן אדם חי שכולו מלא מלימוד תורה, לעומתו- ספר התורה הוא רק חפץ, דיו על קלף. צריכים הייתם לרוץ להרים קודם את האדם החי ורק אחר-כך את החפץ!"

מהו העיקרון הדומה שעולה משני הסיפורים?             

לפעמים קשה לאנשים להתמסר לגמרי למצוות פדיון שבויים, למרות שבלי תרומתם השבוי יישאר בכלא. סיפורים אלו מדגימים לנו כיצד ניתן לשכנע את הסביבה להירתם למצווה העיקרית - הצלת חיים אדם.

גם אנחנו עלולים לפספס דברים חשובים ולא לשים אליהם לב, ובמקום זאת להעניק חשיבות לדברים פחותים מהם. נסו לחשוב על עוול חברתי שלדעתכם לא נותנים לו מספיק תשומת לב והציעו כיצד ניתן לגייס אנשים להתייחסות אליו.