בין אדם לחברו - על הזהירות

רקע: 

כבר מגיל אפס מחניכם אותנו ההורים להיות זהירים: לשמור על החיים שלנו ולהישמר מלהיפגע בזולת. אחת ההלכות המעניינות בהקשר למידה זו היא מצוות מעקה שמצווה עלינו לדאוג שהבית שלנו והאזורים שברשותנו יהיו בנויים ועשויים באופן כזה שהזהירות תהיה ניכרת בהם ובנויה בתוכם. 

קישור לחומר הלימוד:

הלכות מעקה מתוך הספר "ילקוט יוסף" שכתב הרב יצחק יוסף. נלמד את ההלכות אך משם נצא לדיון נוסף שעוסק בשאלה האם זהירות בחיים צריכה להיות קשורה רק להיבטים הפיזיים של החיים או שצריך גם זהירות בעולם הרוח שלנו.. שיעור זה יוצא מתוך החומר אך ממריא אל על.. ההלכות עצמן לא מסובכות ללמידה ואנחנו מציעים בשיעור זה אופן לפגוש אותם בסקירה טובה, אשר על כן אפשר וכדאי לנצל את השיעור לעיסוק ודיון בשאלות עומק נוספות.

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: נבקש מכל אחת מהתלמידים  לומר בסבב קצר האם זהירות היא בעיני מידה טובה או רעה. נשתדל לא לתת לתלמידים לברוח לכותרת שאומרת: "הכל במידה" ו"תלוי מתי ובאיזה הקשר" וכו'.. אלא לנסות לתת עקרונות מנחים לכותרת שהם נותנים. לחילופין, אפשר לבקש מהתלמידים לומר היכן הם פוגשים את הקשר בין המילה "זהירות" למילה "הלכה", כאשר סביר להניח שרוב התלמידים ידברו על הצורך להיזהר מלחטוא ופחות על החובה להיזהר בשמירת החיים.

ב. לימוד בחברותות: נבקש מהתלמידים ללמוד בחברותות את הפרק בחוברת הלימוד העוסק בהלכות בניית מעקה. מעבר ללימוד פרטי ההלכות, נבקש מהתלמידים ולבחור הלכה או שתיים שהיוו עבורם חידוש או שהפתיעו אותם וכן להגדיר את העקרונות העומדים בבסיסי ההלכות

ג. אסיף: לאחר שהתלמידים למדו בחברותות את ההלכות, נארגן בפורום הכיתתי, בעזרת התלמידים, את העקרונות העולים מן הפרק ונוודא שכולם הבינו את הפרטים של ההלכות. לאחר מכן נערוך סבב בין התלמידים ונבקש מכל אחד לשתף בקול אחת מההלכות שהתחדשה לו או שהפתיעה אותו ואם הוא מוכן להסביר קצת את המחשבות וההרגשות שההלכה שבחר לציין פתחה בו.

ד. לימוד בקבוצות: נשאל את התלמידים מה הפסוק ממנו בדרך כלל רגילים ללמוד ולדון על המצווה להיזהר ולשמור על החיים? הפסוק המפורסם המצוטט בהקשר זה מופיע גם בהלכות אותן למדו התלמידים במהלך שיעור זה והוא בוודאי ידוע ומוכר לתלמידים: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". נבקש מהתלמידים לחפש ולאתר את מקורו של הפסוק כמה שיותר מהר ובמהרה התלמידים יגלו את ההקשר שלו המופיע בדברים פרק ד'. להלן המקור מהתורה ואגדה ממסכת ברכות העושה שימוש בפסוק להקשר ממנו בדרך כלל אנחנו רגילים לצטט את הפסוק. ניתן לכל קבוצה של תלמידים את דף המקורות ללמוד ובו שאלות הנחייה לחשיבה ודיון.

[הצעה חלופית: במידה והלימוד של הפסוק במקורו נראה לכם מורכב עבור התלמידים שלכם, ניתן להציע לימוד פשוט יותר בו התלמידים יקבלו את המילים המפורסמות מתוך הפסוק ויצטרכו לנסח את ההלכות הנובעות ממנו בתוך מרחב החיים המודרני שלנו על שלל הפיתויים והפיתוחים שהוא מציע, לדוגמא: אילו הלכות לנהג, להולך ברחוב, לחייל, למשתמש בפלאפון, לעובד בניין וכדומה ניתן להוציא מתוך המילים שבפסוק. לאחר הדיבור שיעלה מתוך דברי התלמידים אפשר לעבור ליצירה המוצעת בסוף השיעור]

ה. אסיף ודיון: לאחר כמה דקות של לימוד נאסוף את הכיתה ונלמד יחד את המקורות. נשמע מהתלמידים האם הופתעו לגלות את הקשרו של הפסוק המצוטט כל כך בפי כל ואת התובנות שעלו מהם בהקשר לכך. נקודות שכדאי לעלות בדיון הם היחס בין החיים כשלעצמם לבין המשמעות וחיי הרוח שאנחנו מעניקים לחיים, היכולת שלנו ללמוד לפעמים משהו פשוט דווקא מגוי או להבדיל מאדם שאיננו שומר תורה ומצוות ואולי לא מכיר את התורה לעומקה אבל מצליח לחדד ולהדגיש משהו פושט בסיסי כל כך. מה עושים כשיש מתח בין שמירת הגוף לשמירת הנפש כפי שעולה מהסיפור בגמרא? וכן הלאה..

ו. יצירה: כסיכום לשיעור זה, נביא לכיתה חומרי יצירה ונבקש מכל אחד מהתלמידים ליצור תמרור אזהרה שאיתו היה מסמל את הפסוק "ונשמרתם מאד לנפשותכם" כפי שהתחדש והתחדד לנו דרך הלימוד בשיעור זה.

תשומת לב:

שיעור זה מכיל קטע ארוך של למידה שאיננה קשורה באופן ישיר לחומר הלימודים לקראת הבגרות, אך הלימוד שלה פותח פתחים למחשבה גם על חומר הלימודים שלנו. בכיתות בהם ניתן לפתח הזמנה ללימוד מעבר לנדרש, כדאי להשתמש בשיעור זה ולעבוד דרכו על השאלה איך ניגשים ללימוד ואיך בוחנים נושא שמעניין אותנו באופן כללי (חיפוש המקור בתורה, בחינת השימוש של חז"ל במקור וכדומה).