במדבר י"ג - י"ד

לב השיעור:

שיעור בסובייקטיביות - מה מאפשרת ראייה של המציאות מזויות שונות?

נפתח בסרטון - מה אתם שומעים?

כדי לגרום להבנה ראשונית של הפרק, נעסוק תחילה בפסוק הראשון שבו ה' מצוה על שליחת המרגלים. נעסוק בשאלה - של מי היוזמה לשלוח מרגלים? ניתן לעשות זאת בעזרת דף עבודה (בקישור זה) .

בשלב זה נלמד את  הפרקים ברצף תוך שימת דגש על כמה מיומנויות, למשל: קריאה רציפה כדי להבין את העלילה.

תוך כדי, נפנה את תשומת הלב לנקודות חריגות כמו: "אפס", "ונהי בעינינו כחגבים", "ערים בצורות גדולות מאד" ועוד. כל אלו הם ביטויים המובילים את העם לפחד ובעצם – הוצאת דיבה על הארץ (נערוך השוואה בין הוראות משה למרגלים לבין הביצוע שלהם. מידה כנגד מידה - זמן ימי הריגול לעומת ימי שנות מדבר).

לאור כל מה שלמדנו, נדון בקשר של הדברים לפתיחת השיעור. ננסה לחשוב על מקרים בהם האופן בו אנחנו ראינו את המציאות היתה שונה מצורה בה ראו אחרים את המקרה. נחשוב מה אפשרה לנו ההבנה (שייתכן שישנו סיפור נוסף למציאות הזו).

בשלב זה נסקור את כל מהלך השיעור: ראינו תמונות שנראות דו משמעיות, עסקנו בשאלת היוזמה, והבנו (באמצעות רש"י) שה' ציפה שהעם יסמוך עליו, וזה לא קרה. למדנו מה קרה שם בדיוק: ראינו שהמרגלים הגזימו בתיאור המצב בארץ דבר שנבע מחוסר האמונה שלהם בה' (המבט סובייקטיבי). ראינו שה' כעס והעניש את העם מידה כנגד מידה. הבנו שאם נהיה סובייקטיביים, המחשבה שלנו יכולה להשפיע גם על ניתוח של עובדות. המרגלים טעו מאד, הוציאו דיבה על הארץ ולכן נענשו בעונש כל כך חמור.