רגשות תחושת תאוות

א.כל תלמיד מקבל דף עם פרצופים של רגשות (קובץ מצורף)

כל תלמיד כותב לעצמו איזה פרצוף הוא מרגיש עכשיו ומה ההסבר להרגשתו זו.

לאחר מכן כל תלמיד כותב איזה פרצוף (רגש) הוא היה רוצה להרגיש עכשיו ואיך היה באפשרותו לעשות זאת

ב.שאלה לדיון: האם אני יכול לבקש/ לצוות/ לומר למישהו לעבור מהרגש בו הוא נמצא לרגש אחר? האם אותו אדם יכול לעשות זאת? האם זה תלוי בו?

[דיון מרתק: יש תלמידים שסוברים שכיוון שרגש נגרם מסיבה כלשהי, ממילא עד שלא ישתנה דבר מהותי לא ניתן לשנות את הרגש, יש תלמידים שטוענים שהכול תלוי בהחלטתו של האדם ועוד ועוד.

ג.דף ציוויים על רגשות (מצורף)

שאלה לדיון איך התורה מצווה על רגש? כיצד זה יתכן?

ד. התורה מלמדת אותנו שניתן לעצב רגשות -פירוט והדגמות תוך כדי לימוד המקורות מהכוזרי ומהרמב"ם (מצורף)

ציוויים על רגשות:

"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט ח)

"לא תחמד בית רעך, לא תחמד אשת רעך, ועבדו ואמתו ושורו וחמרו, וכל אשר לרעך" (שמות כ, יג).

ושמחת בחגך... והיית אך שמח (דברים טז פס' יד-טו)

ואהבת את ה' אלוקיך (דברים ו ה)

כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם  כִּי-ה אֱלֹקיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (דברים כ, א)

תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל

 (דברים כח,מז)

ואהבתם את הגר (דברים י, יט)

משנה תורה לרמב"ם הלכות לולב פרק ח

"שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא; וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להיפרע ממנו, שנאמר "תחת, אשר לא עבדת את ה' אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב" (דברים כח,מז).

משנה תורה לרמב"ם הלכות אבל פרק יג

"אל יתקשה אדם על מתו יתר מדיי--שנאמר "אל תבכו למת, ואל תנודו לו" (ירמיהו כב,י), כלומר יתר מדיי:  שזה הוא מנהגו של עולם; והמצער עצמו על מנהג העולם, הרי זה טיפש.  אלא כיצד יעשה--שלושה לבכי, שבעה להספד, שלושים יום לתספורת ולשאר החמישה..."

משנה תורה לרמב"ם הלכות אבל פרק א

ח- " כל הפורשין מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארן, ואינן נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות וכבוד המועדות, וישיבת בתי כנסייות ובתי מדרשות, אלא הרי הן כך בני חורין לעצמן, כשאר האומות, וכן המינים והמשומדים והמוסרין--כל אלו אין מתאבלין עליהן; אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים:  שאבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא, ועליהם הכתוב אומר "הלוא משנאיך ה', אשנא" (תהילים קלט,כא)