מר עוקבא - מערך בינתחומי בנושא נתינה

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

תחום הדעת: ספרות בשילוב פסיכולוגיה
מדרש החובה ליחידה הבסיסית בספרות תשע"ה בחמ"ד

מטרות השיעור:
1. התלמיד יכיר צורות צדקה שונות(מתן בסתר, מתן ארוחות מוכנות וכד') וילמד להבחין ביניהן.
2. התלמיד יבחין במעלת דרך הצדקה של אשת מר עוקבא.
3. התלמיד ילמד את הביטוי "נוח לו לאדם שיפיל את עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" ואת משמעותו.
4. התלמיד יכיר  את מעלות הצדקה של הרמב"ם.
5. התלמיד יפנים את חשיבות מצוות הצדקה בכלל ואת מעלת הצדקה האישית בפרט.

מערך השיעור:

1. המורה תקרא את המדרש:

תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ז, עמוד ב' :
1. מַר עֻקְבָּא – הָיָה עָנִי בִּשְׁכוּנָתוֹ,
2. וְהָיָה רָגִיל בְּכָל יוֹם לִזְרֹק לוֹ אַרְבָּעָה זוּזִים בְּצִנּוֹר הַדֶּלֶת.
3. פַּעַם אַחַת אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה מִי עוֹשֶׂה עִמִּי טוֹבָה זוֹ.
4 אוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁהָה מַר עֻקְבָּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַרְבֵּה וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.
5 כֵּיוָן שֶׁרָאָה אותם הֶעָנִי שֶׁהִטּוּ עַצְמָם לַדֶּלֶת – יָצָא אַחֲרֵיהֶם.
6 בָּרְחוּ וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְתַנּוּר גָּרוּף.
 7 נִכְווּ רַגְלָיו שֶׁל מַר עֻקְבָּא.
8 אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: תֵּן רַגְלֶיךָ עַל רַגְלַי.
9 חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ.
10 אָמְרָה לוֹ: אֲנִי מְצוּיָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת וַהֲנָאָתִי קְרוֹבָה.

הסברי מילים:
צִנּוֹר הַדֶּלֶת - חור שבציר הדלת
תַנּוּר גָּרוּף - תנור (גדול) שגרפו את הגחלים שהיו בו.(אך כנראה היה עדיין לוהט)

2. איך נותן צדקה מר עוקבא? הבא הוכחות מן המדרש.

מר עוקבא נותן צדקה בסתר.
הוכחות:
א. שם ארבעה זוזים בצינור הדלת.
ב.  העני יוצא אחריהם לראות "מי עושה עמי טובה זו" כלומר שהוא לא יודע זאת קודם.
ג. מר עוקבא ואשתו אינם רוצים שהדבר יתגלה, ולכן הם בורחים ומוכנים אפילו להכנס לתנור עם גחלים, ובלבד שהעני לא יראה להיכן הם הולכים.

3. המורה תשאל מה דעתם על מצוות צדקה זו והם כמובן יתפעלו ממנה מאוד, המורה תמשיך ותשאל אז מדוע אם כן רגליו נכוות ורגלי אשתו לא נכוות? והרי מי שנכנס לתנור חם ולא ניזוק, נחשב לצדיק גדול ביותר, ואילו לכוויות בתוך התנור יש משמעות מובהקת של עונש?
התשובה לכך ניתנת בסוף המדרש: אשת מר עוקבא אומרת: "אני מצויה בתוך הבית והנאתי קרובה".
"אני מצויה בתוך הבית" -  היא נותנת בעצמה את האוכל בסבר פנים יפות, וכפי הנראה גם עם התעניינות בעני ובצרכיו, שלא כמו אצל מר עוקבא שהעני אינו רואה אותו.
וכן "הנאתי קרובה" - היא נותנת לעניים אוכל מוכן (ובכך מקרבת את הנאתם, לעומת מר עוקבא שנותן כסף ובו הם צריכים לקנות אוכל ולהכינו).
מתגלה כאן בצורה קצת אירונית, כי מר עוקבא שהיה בטוח שהוא נותן את הצדקה בצורה הטובה ביותר, הפסיד כאן ענין מאוד חשוב בנושא הצדקה והוא היחס לעני, תשומת הלב, האמפתיה. כל זה גם חסר מאוד בצורת נתינת הצדקה הרווחת היום שהיא בדרך כלל אנונימית.
(סיוע לדרך זו ניתן אולי למצוא בדברי חז"ל: "כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות")

4. כיצד אפשר לראות כבר בתחילת המדרש שיש בעיה עם צורת נתינת הצדקה של מר עוקבא?
א. כתוב "והיה רגיל בכל יום" משפט זה נותן לנו הרגשה של "מצוות אנשים מלומדה".
ב. כתוב שהוא "זורק" את הזוזים. מילה זו מראה על מידה מסוימת של חוסר כבוד.

5. כיצד אפשר להבין את הביטוי: "נוח לו לאדם שיפיל את עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים"? כיצד הוא מתקשר למדרש שלנו?
ביטוי זה נלמד מהסיפור על תמר ויהודה., כאשר שלחה לו את חפציו ואמרה "הכר נא", אך נתנה בידיו את ההחלטה האם לגלות מה שעשה, או להסתיר, כלומר היא העדיפה להישרף (זה העונש שניתן לה) ולא להלבין את פניו של יהודה ברבים.
במדרש שלנו מתגלה הדבר בכך שהם מעדיפים להיכנס לתנור הגרוף ובלבד שלא להיפגש פנים מול פנים עם העני ולבייש אותו, בכך שיראה מי נותן לו את הצדקה.

 

מבנה המדרש:

מבנה רגיל של סיפור קצר, למרות שמדובר כמובן בסיפור קצרצר (מיניאטורי).

אקספוזיציה – (שורות 1-3)
רקע: תקופת האמוראים, מקום: שכונתו של מר עוקבא
גיבורים: מר עוקבא והעני. בצורה אירונית מתגלה לבסוף שהגיבורה הראשית היא דווקא האישה, שאינה מופיעה באקספוזיציה.
בעיה: ההרגל הקבוע: מתן צדקה בסתר.

הסתבכות הבעיה: (שורות 4-5)
"פעם אחת" – העני משנה את כללי המתן בסתר ורוצה לראות מי נותן את הצדקה.

נקודת מפנה: (שורה 6)
מר עוקבא ואשתו בורחים מפני העני ונכנסים לכבשן האש.

נק' שיא: (שורות 7-9)
רגליו של מר עוקבא נכוות ושל אשתו לא, חלשה דעתו של מר עוקבא.

פתרון, התרה: (שורה 10)
דבריה של אשת מר עוקבא.

 

אמצעים אומנותיים:

1. סמל: תנור האש: מי שנשרף יש לו בעיה (הרן), הצדיק הגמור ניצל (אברהם) , יש להתייחס גם לביטוי "נוח לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים", המופיע בגמרא מיד לאחר הסיפור על מר עוקבא.
2. מוטיב העקב: שם הגיבור מר עוקבא, העני עוקב אחריהם, עקביו של מר עוקבא נשרפים, עקביה של אשתו אינם נשרפים. משמעותו: העקב הוא מקום נסתר ובמדרש מובא הרעיון של מתן בסתר, וכן שהגיבורה האמיתית ומעשיה נסתרים מאתנו בתחילת המדרש.

 

אפשרות להעשרה:

(אפשר לבצע פעילות זו לפני לימוד המדרש)

שמונה מעלות בצדקה / הרמב"ם (ראה נספח)
המורה תגזור את שמונה המעלות ותיתן לתלמידים בקבוצות לסדר אותם לפי סדר עדיפות. התלמידים יציעו כמה אפשרויות ויתפתח דיון לגבי צורת מתן הצדקה העדיף.

האם קביעה זו של המדרש תואמת לתפיסתו של הרמב"ם כאשר הוא מונה שמונה מעלות בצדקה?

נראה שלא. הרמב"ם מונה את מציאת העבודה או ההלוואה כמעלה ראשונה, את המתן בסתר השלם כמעלה שניה ואת דרך הצדקה של מר עוקבא "שיודע הנותן למי נותן ולא ידע העני ממי מקבל" כמעלה שלישית.
את דרכה של מרת עוקבא הוא מציין בדרגות האחרונות: יתן לו בידו.. בסבר פנים יפות...), אולי כי לא מדובר במתן כסף, אלא במתן אוכל מוכן שהוא אולי בבחינת גמילות חסדים שהיא בגופו ולא רק בממונו.

הפנמה:

(אפשר לערוך דיון זה לפני לימוד המדרש, ואז לקשר את המסקנות למדרש עצמו)

א.  למי נותנים צדקה בביתכם וכיצד? האם יש לך סיפור אישי על מתן צדקה?
ב. מה ההבדל בין מוסדות הצדקה להם הוריכם  תורמים בצ'ק או אפילו בטלפון ובין הצדקה הניתנת ישירות פנים מול פנים?
ג. תפתח דיון בשתי צורות מתן הצדקה, ביתרונותיהם ובחסרונותיהם.
ד. איזו צורה של מתן צדקה אתה מעדיף? מדוע?
ה. מה למדת מהמדרש לגבי התנדבות שלך עם אדם נצרך?

 

הרחבה:

קישורים לאתרים ברשת –

1. הסבר המדרש מתוך "נשים וצדקה" לקט מקורות/ יעל ולפרנד.

2. אתר כיפה מאמר של הרב ליאור אנגלמן
3. יחסים: צדקה וצדק חברתי
4. מעשי-הצדקה של נשים כאירועים מכוננים בשלוש אגדות תלמודיות / אריאלה קרסנטי
(מתוך עלון מכללת שאנן)

5. הרבנית קפאח מספרת על מעשי חסד (מעשים שמזכירים את מעשיה של אשת מר עוקבא):

 

 

נספחים:

1. שמונה מעלות בצדקה / הרמב"ם (יורה דעה רמ"ט, ו')
" שְׁמוֹנֶה מַעֲלוֹת בִּצְדָקָה זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ:

הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה בְּמַעֲלוֹת הַצְּדָקָה, הִיא הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל הַמָּךְ וּמָטָה יָדוֹ קֹדֶם שֶׁהֶעֱנִי לְגַמְרֵי, שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה הֲגוּנָה בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד, אוֹ שֶׁיַּלְוֵהוּ מָעוֹת, אוֹ יַעֲשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת, אוֹ יַמְצִיא לוֹ אֵיזֶה עֵסֶק אוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ", כְּלוֹמַר הַחֲזֵק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִפּוֹל.

פָּחוֹת מִזֶּה, הַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי וְלֹא יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתֵן וְלֹא יֵדַע הֶעָנִי מִמִּי מְקַבֵּל. וְקָרוֹב לָזֶה הַנּוֹתֵן לְקֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. וְלֹא יִתֵּן אָדָם לְקֻפָּה שֶׁל צְדָקָה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁמְּמֻנֶּה עָלֶיהָ נֶאֱמָן וְיוֹדֵעַ לִנְהֹג כַּשּׁוּרָה.

פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיּוֹדֵעַ הַנּוֹתֵן לְמִי נוֹתֵן וְלֹא יוֹדֵעַ הֶעָנִי מִמִּי לוֹקֵחַ. כְּגוֹן גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים מָעוֹת בַּסֵּתֶר וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם בְּפִתְחֵי הָעֲנִיִּים. וְכָךְ רָאוּי לַעֲשׂוֹת אִם אֵין הַמְּמֻנִּים נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה.

פָּחוּת מִזֶּה, שֶׁיּוֹדֵעַ הֶעָנִי מִמִּי נוֹטֵל וְלֹא יוֹדֵעַ הַנּוֹתֵן לְמִי נוֹתֵן, כְּגוֹן הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ צוֹרְרִים מָעוֹת בִּסְדִינֵיהֶם וּמַשְׁלִיכִים אוֹתָם לַאֲחוֹרֵיהֶם וּבָאִים הָעֲנִיִּים וְנוֹטְלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם בּוּשָׁה.

פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיִּתֵּן לֶעָנִי בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁאַל.

פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ כָּרָאוּי אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל.

פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ פָּחוֹת מֵהָרָאוּי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּעֶצֶב. (יו"ד רמ"ט ו(

2. המאמר "בלש תלמודי" של אדמיאל קוסמן. מופיע בחוברת "ספרות אגדה" של המרכז להוראת אגדה במכללת אפרתה עמ' 132-135, הופיע גם במוסף הארץ לתרבות ולספרות (1.8.97).

 

הצעה לחלופות בהערכה:

במקום מבחן על מדרש זה או בתוספת למבחן, אפשר לארגן עם התלמידים אירוע התנדבות, אריזת מצרכים לעמותת חסד, או ראיון עם איש הקשור לעמותת חסד.
הם ודאי יפיקו תועלת רבה מהתנסות זו.

לסיכום:
מבנה השיעור שנתתי הוא רק הצעה וכמובן כל מורה מוזמן להשתמש בחומרים ולבנות את השיעור כרצונו.

 

ערך הנתינה במקצוע פסיכולוגיה

מטרות בתחום התוכן:
• חזרה על המושג  אלטרואיזם
• זיהוי המאפיינים  האישיותיים הקשורים  להתנהגות אלטרואיסטית

מטרות בתחום החינוך לערכים:
• פיתוח שיח ערכי תוך שימוש במושגים מתחום הדעת הפסיכולוגי והספרותי
• זיהוי הערכים העומדים מאחורי התנהגות אלטרואיסטית
• חיזוק ערך הנתינה

פתיחה- חזרה על המושג אלטרואיזם (10 דק.)
המורה תפתח את השיעור בהצגת מקרה 

"השעה 14:45  סוף סוף  הסתיימו הלימודים אתם יוצאים מהכיתה בריצה להספיק את האוטובוס , בכיסכם נמצאים כרטיסים  למשחק כדורגל היום בערב. בשער של בית הספר עומד אדם מבוגר ומבקש את עזרתכם לסחוב סל כבד מאד לבניין הסמוך בו הוא גר, האוטובוס  בו אתם נוסעים מגיע פעם בחצי שעה אם תעזרו לקשיש תפסידו את האוטובוס ואולי גם תאחרו למשחק...."

 

בסיום המקרה המורה תערוך משאל קצר בהצבעה כמה מבין התלמידים יתעכבו לעזור לקשיש?
כפי שבוודאי יראה המשאל הכיתתי  לא כל התלמידים יסכימו להישאר לעזור לקשיש ואילו אחרים כן יסכימו

מתוך תוצאות המשאל המורה תחזור על המושג אלטרואיזם-פעולה או התנהגות שמכוונת לרווחת הזולת מבלי לצפות לתגמול מידי או מוחשי, ותברר עם התלמידים מדוע אנשים אלטרואיסטיים?
סיפוק, מעשה מוסרי טוב, תרומה, הערכה חברתית

חלק שני- מאפיינים של אנשים אלטרואיסטים(30 דק.)

המורה תציין בפני התלמידים שהספרות המקצועית מצאה כמה תכונות אישיות הקשורות בהתנהגות אלטרואיסטית .
הכתה תתחלק לקבוצות, כל קבוצה תקבל כרטיסיה עם אחת מהתכונות הקשורות להתנהגות אלטרואיסטית (מצורף בנספח מס.1) תקרא ביחד ותדווח  על כך לכתה.
ניתן לגוון ולבקש לדווח בצורה מקורית ומעניינת (פירסומת ,חידה, חמשיר ועוד..)
המורה תסכם את המאפיינים האישיותיים שדווחו (מתוך הספר מפגשים עם הפסיכולוגיה-פסיכולוגיה חברתית עמ. 278-281)
אמפתיה, רמה מוסרית, צורך באישור חברתי, מצב רוח, מיקום שליטה, דמיון

המורה תשאל: בנוסף לתכונות אישיות מהם  לדעתכם הערכים המנחים התנהגות אלטרואיסטית?
אכפתיות, מעורבות חברתית, עזרה לזולת

ערכים אלה ביחד עם תכונות אופי מניעים אנשים לפעול למען אנשים אחרים גם ברמת הפרט וגם ברמת הסביבה. הדוגמאות הבאות ימחישו זאת.

אפשר לשאול מה מהתכונות הנ"ל, לפי דעתך מצויות אצל מר עוקבא ואשתו? הוכח!

 

נספח:

כרטיסיות עם תכונות אישיות הקשורות באלטרואיזם:

• רמה מוסרית

הפסיכולוג קולברג זיהה שישה שלבים בהתפתחות המוסרית התלויה בהתפתחות הקוגניטיבית של האדם.
בשלבים הגבוהים של התפתחות מוסרית הנער מסוגל לפעול על פי כללי מוסר אוניברסליים.
תנאי הכרחי להתנהגות פרו חברתית הוא חשיבה מוסרית גבוהה.

 

 

• אמפתיה

זוהי היכולת לראות את העולם מנקודת מבטו של הזולת, ולחוש אליו חמלה ,סימפטיה ואכפתיות.
תחושת הסימפטיה והחמלה מתגלות אצל ילדים כבר בגיל שנה, ואילו היכול לראות את העולם מנקודת המבט של האחר מתגלה בשלב מאוחר יותר.
האמפתיה נוצרת כאשר אדם מדמיין כיצד הזולת תופס אירוע מסוים וכיצד היה מרגיש  במצב דומה.

 

• צורך באישור חברתי

הרצון לזכות בשבחים ובקבלה חברתית ידוע בצורך באישור. התנהגות פרו חברתית מעוררת בדרך כלל תגובות של קבלה ואהדה ולכן נטייתם של אנשים להתנהגות פרו חברתית עולה אם זבו בעבר בשבחים על התנהגות כזו. וכאשר אנשים אחרים יכולים לצפות בה.

makor1-3