ציפור / יונה וולך

 

לב השיעור:

מהו הקול האישי שלי?

 

אפשרות א' - בלמידה מרחוק: מצלמות כבויות. נזמין את התלמידים לכתוב במקום שמם בפלטפורמה המקוונת (זום, טימס וכו') משהו שמייחד אותם (לדוגמה: מאכל, תחביב וספר אהוב). כולם ינסו לזהות במי מדובר. אחרי שהתלמיד/ה זוהו - הם מדליקים מצלמה.

 

אפשרות ב'- האזנה למוסיקה ווקאלית: האזנה לכך שיש ריבוי קולות. נאזין בלי לראות: כמה קולות אתם שומעים? מה היה קורה אם היינו מערבבים ביניהם? אם מישהו היה שר את התפקיד של מישהו אחר?

 

מפגש:

 

ציפור / יונה וולך

צִפּוֹר אַחַת שָׂרָה

אֲבָל לֹא אֶת הַשִּׁיר שֶׁלָּהּ

צִפּוֹר אַחֶרֶת שָׂרָה מִגְּרוֹנָהּ

זִמְּרָה זֶמֶר שׁוֹנֶה

הַצִּפּוֹר לֹא הִכִּירָה

לֹא יָדְעָה שֶׁזֶּה זֶמֶר אַחֵר

מִישֶׁהוּ אַחֵר מְדַבֵּר מִגְּרוֹנָהּ

תָּמִיד הִיא חָשְׁבָה שֶׁזֶּה הִיא

בַּהַתְחָלָה פָּחֲדָה קְצָת

אַחַר כָּך גַּם זֶה לֹא

נֶעֶשְׂתָה לֹא אִכְפַּתִּית

קַלַּת דַּעַת וְלֹא רְצִינִית

כַּמָּה? כְּאִלּו שֶׁזֶּה הִיא

עָשְׂתָה עֵינַיִם לְכָל עוֹבֵר וְשָׁב

בְּלִי זֶהוּת לְגַמְרֵי

אֲבָל לֹא הִתְקַשְּׁרָה לְאַף אֶחָד

כִּי לֹא הָיָה לָהּ קוֹל שְׁלֵה

קוֹלָהּ עוֹפֵף לוֹ

וְדִבֵּר מִגָּרוֹן אַחֵר

שֶׁגַּם הוּא לֹא יָדַע

כִּי מִי שֶׁהוּא דִּבֵּר מִגְּרוֹנוֹ

אַחֵר

וְגַם לוֹ לֹא הָיָה אִכְפַּת

נַעֲשָׂה לֹא רְצִינִי

וְקוֹלוֹ גַּם הוּא הִתְעוֹפֵף

וְדִבֵּר מִגָּרוֹן אַחֵר

וְכָךְ הָלְאָה

וְכָךְ הָלְאָה

כָּל קוֹל

דִּבֵּר מִכָּל גָּרוֹן

אַחֵר

וְאַף אֶחָד

לֹא יָדַע מִיהוּ

 

אפשרות א' - בלמידה פנים אל פנים:

• קריאה ראשונה: המורה.
• קריאה שניה: בסבב, כל תלמיד/ה קורא/ת שורה כך שנשמעים קולות רבים.
• קריאה שלישית: כל הכיתה קוראת במקהלה תוך ניסיון לשמור על קצב אחד.

ננחה את התלמידים להטות אוזן לקריאות השונות ולהשתמעויות חדשות של השיר שהם שומעים בכל פעם. נשאל:

האם שמעתם הבדל מפעם לפעם? מה שמעתם בכל קריאה?

אפשרות ב'- בלמידה מרחוק: הקראה של השיר בפעם הראשונה. הקראה שניה עם ציוץ ציפורים ברקע (שימו לב: יש להשמיע אותו כרקע חלש, על מנת שלא יסיט את תשומת הלב).

 

אפשרות א':

נקרא את פתיחת השיר ונשאל:

• למה הכוונה: "ציפור אחת שרה אבל לא את השיר שלה"? (היא מוציאה מגרונה קול, היא מבטאת את עצמה, אבל זה לא הקול המיוחד שלה).
• למה היא לא הכירה וידעה ש"זמר אחר מדבר מגרונה"? (היא לא מודעת לכך שהיא משמיעה זמר שהוא לא שלה).
• נסמן על השיר מהם הרגשות והתחושות של הציפור (פחדה, נעשתה לא אכפתית, קלת דעת ולא רצינית, לא התקשרה לאף אחד).
• נשאל שוב: למה לדעתכם היא מפחדת ואחכ נעשית לא אכפתית ואדישה? (נראה שהיא נבהלת כשהיא מגלה שהיא לא שרה את השיר שלה, ושהיא למעשה משמיעה קולות של אחרים. אולי אח"כ היא מתרגלת לזה ומוותרת על הקול שלה).
• מה קרה לקול שלה? מהי התמונה שמצוירת במילים? (הקול שלה התעופף ודיבר מגרון אחר וגם הוא לא ידע שאין הוא משמיע את קולו).
• מה מייצגת הציפור, לדעתכם? (הציפור היא מטאפורה לאדם שמגבש את זהותו. השיר שלה הוא מטאפורה לייחוד שלה, לאני האמיתי שלה, הקול הוא מיטונימיה לייחודיות שלה. כגון: קול בבחירות הוא ייצוג של האזרח כולו, כשאומרים על מישהו שהוא מזייף בדבריו, מתכוונים שהוא חוטא לאמת שלו)
• מהי נקודת מבטה של הציפור על העולם לפי סוף השיר? (היא חושבת שכולם לא משמיעים את הקול האמיתי שלהם).
• הסתכלו על מבנה השיר ועל סימני הפיסוק - מה הם מבטאים לדעתכם? (השיר הוא כמשפט אחד נטול פיסוק עם נקודה אחת בסופו...).

בזוגות:

• היכן השיר פוגש אותנו?
• האם אנחנו מרגישים כמו הציפור לפעמים?
• האם קרה לנו שהשמענו "לא את הקול שלנו"? למה?

 

אפשרות ב' - בלמידה מרחוק:

נפתח מסמך משותף של גוגל דוקס ועליו טקסט השיר.

נשאל מהי הכוונה במשפט: "ציפור אחת שרה אבל לא את השיר שלה"? התלמידים יכתבו כהערות על המסמך את ההסבר שלהם.

נסמן יחד על השיר את הרגשות והתחושות שעולות אצל הציפור בשיר.

נשאל את התלמידים: האם יש רגש או תחושה שהפתיעו אתכם. חלוקה לחדרים -

התלמידים ידונו בקבוצה:

• ממה הציפור פוחדת?
• מה גרם לה להיות לא אכפתית?
• מדוע היא לא התקשרה לאף אחד?.

נבקש מכל חדר לכתוב את 'הסיפור' של הרגשות של הסיפור ולהציג אותו לשאר הכיתה.

כשנחזור למליאה נשים לב להדרגה ולסיפור שעולה דרך המעבר, בין הרגשות והתחושות האלה.

נשאל: מה קרה לקול שלה? מה התמונה שמצוירת במילים?

[ ניתן להקרין את הסרטון על ציפור הלייר האוסטרלית שמחקה כל קול שהיא שומעת כולל ציוץ של ציפור אחרת, אזעקה של רכב, מצלמה או מסור ]..

נשאל:

• מהי התחושה שלנו כשאנחנו רואים ציפור שמשמיעה לא את הקול שלה?
• איפה הקול שלה?
• אלו תחושות עלו בכם? האם צחקתם? הזדעזעתם? למה?

נציג לכיתה תמונות מתוך הגדת ראשי הציפורים - זהו כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה בגרמניה בסוף המאה ה-13. שמה נובע מהאיורים המעטרים אותה, בהם מופיעות דמויות אדם ולהן ראשים של ציפורים. ישנן דעות שונות במחקר מדוע צוירו כך בני האדם (איסור פסל ותמונה, ישראל נמשלו לנשר, או שאולי כוונת הצייר היתה ללעוג למראה היהודים).

ניתן גם להשמיע את השיר: "מקהלה עליזה" של לאה נאור. 

אפשר לראות שגם כאן ישנו שימוש בציפורים כמבטאות בני אדם.

נחשוב יחד:

• מהן ההקבלות בין ציפור לאדם? במה הם דומים? (חשבו גם על ציפורים נודדות).
• איפה נמצא את הדמיון בין הציפור לאדם בשיר?

כעת נראה כי הציפור בשיר היא מטאפורית לאדם. נזכיר כי מטאפורה היא השאלה, ביטוי המערב, באמצעות השפה, בין תחומים שונים של המציאות. כך הציפור היא מטאפורית לאדם שמחפש את זהותו, מתבלבל בדרך ולא תמיד יודע מה הוא באמת ומה הוא חיקוי של אחרים.

השיר והקול של הציפור הן מיטונימיה לציפור.

נזכיר כי מיטונימיה היא מבע לשוני שנוצר תוך כדי החלפה של מילה אחת במילה אחרת השייכת לאותו הקשר. כך קולה של הציפור מייצג את הייחוד שלה, האותנטיות שלה (כפי שקולו של הבוחר מייצג אותו, או כאשר נאמר לאדם: השמע את קולך - הכוונה היא שיביע את עצמו).

 

אפשרות א': התלמידים יבחרו שורה שמצאה חן בעיניהם וימשכו לכתוב ממנה בכתיבה חופשית אישית, במשך כחמש דקות. לאחר מכן יסמנו שורות בהן יסכימו לשתף (בכיתה גדולה, התלמידים יקראו שורה או פסקה כדי שלא להאריך).

נקרא את השיר שוב לאט. כל תלמיד יצטרף ויקרא את הטקסט שלו כשהמורה יגיע לשורה ממנו יצא לכתיבה. באופן זה, נשמע קולות רבים ואישיים.

 

אפשרות ב' - בלמידה מרחוק:

נציג בפני התלמידים את המידע הבא על הציפורים הנודדות:

" נהוג לחלק את הציפורים הנודדות  למספר קטגוריות לפי זמן השהיה שלהן בארץ:

· ציפורים חולפות – ציפורים שחולפות בשמי  הארץ, בדרך כלל עם חניה קצרה באורך לילה או  יממה או מספר ימים ואז ממשיכות בדרכן לעבר יעדן באפריקה. למשל החסידה הלבנה והנחליאלי הצהוב.

 ציפורים חורפות – ציפורים שמגיעות לארץ בסתיו, בדרך כלל בספטמבר או אוקטובר    ( אם כי יש שמקדימות) ושוהות במהלך כל החורף בארץ. באביב הן עפות בחזרה לאירופה. למשל הנחליאלי הלבן, אדום החזה, הפרוש המצוי ודוחל שחור גרון.

ציפורים מקייצות  - ציפורים שמגיעות לישראל באביב, בערך בפברואר- מרץ ושוהות כל הקיץ בארץ ואף  מקננות בארץ. הן עוזבות את ישראל בסוף הקיץ, החל מסוף יולי ועפות דרומה, לאפריקה. למשל תור מצוי, סיס חומות, סנונית רפתות, שרקרק מצוי, בז אדום ועוד.

מלבד הציפורים הנודדות ישנן בארץ ציפורים שאינן נודדות,  המכונות ציפורים יציבות. ציפורים אלה מצויות בארץ כל השנה, מקננות בארץ וגם חורפות בה. למשל  הבולבול, הצופית, הפשוש, העורב, הצוצלת ועוד.

קבוצה נוספת של ציפורים הן הציפורים המזדמנות – אלה ציפורים נדירות בארץ, שמגיעות לארץ מידי פעם כנראה עקב סערות או על אניות ".

(מתוך: אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית ).

ננחה את התלמידים לחפש מידע ברשת על הציפורים שמוזכרות בקטע, ולבחור ציפור אחת שהם מזדהים איתה, ציפור שדומה להם בתכונות או במאפיינים. נפתח מצגת שיתופית אליה יעלו התלמידים את תמונת הציפור שבחרו ויסבירו מדוע בחרו דווקא בה. התלמידים יוזמנו להוסיף סרטון של הציפור או הקלטה של קולה. לאחר מכן, התלמידים יכתבו באופן שירי תיאור של עצמם באמצעות הציפור שבחרו.

דוגמה:

1. בחרתי בנחליאלי הלבן כי אחד ממאפייניו הוא ה...וגם אני...

2. אני הנחליאלי הלבן... או: קריאתי מסגירה את נוכחותי כפרוש מצוי...

 

נאסוף את השיר באמצעות סיכום. בשיר למדנו את השיר :"ציפור" של יונה וולך. ראינו כיצד הציפור היא מטאפורית לאדם ולחיפוש הזהות שלו. הציפור מייצגת אדם שמחפש את קולו האמיתי ולעיתים מוצא את עצמו כשהוא:"מדבר מגרון אחר", כלומר: מתוך רצון להשתייך לחברה, הוא מוותר על הקול שלו ומשמיע קולות ודעות של אנשים אחרים. התבוננו בדמיון שקיים בין בני אדם לציפורים וראינו כיצד האמצעים הספרותיים (האנשה, מטאפורה ומיטונימיה) מבטאים את חיפוש הזהות שבשיר.

 

הרחבה:

1. באתר זה ניתן לשמוע הקלטות של ציוצי הציפורים בארץ. ניתן לשמוע כמה הקול של כל ציפור מובחן ושונה מן האחרות.
2. נקרין קטע קטן ממלך האריות, ולאחריו נקיים דיון כיתתי:

• ​האם קורה לנו שאנחנו שוכחים מי אנחנו?
• איך זה בא לידי ביטוי? באילו הזדמנויות?
• מה מחזיר את סימבה אל עצמו?