הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבשיעור זה נעמוד על הדמיון- האנלוגיה- בין הנשמה לבין מי שיצר אותה- הקב"ה. נראה כי מטרת האנלוגיה ומטרתם של אמצעי העיצוב הנוספים בפיוט היא לעודד את הנשמה לעבוד את ה'. מתוך כך ננסה להתעורר גם אנחנו לעבודת ה'.
שיעור זה הוא שיעור המשך לפיוט "שחי לאל".
בשיעור זה ניעזר באמצעי העיצוב "אנלוגיה" על מנת להמשיג את המושג "נשמה" שהוא מופשט. עזרים: אמצעי להשמעת שיר, פנקסים קטנים לכתיבה עצמית של התלמידים.
מהי המשמעות הטמונה באנלוגיה ובדמיון בין הנשמה לבין הקב"ה?
כפתיחה כדאי לשאול את התלמידים אחת משתי השאלות הבאות:
נפזר על הרצפה דימויים שונים אפשריים לנשמה, וכל תלמיד יבחר אחד שמתאים ביותר לאיך שהוא תופס את הנשמה. על מנת לפשט את המשימה נשאל את התלמידים - הנשמה היא כמו... (ציפור,רוח, אור, אש, עץ, שבת, מנגינה, חול, באר, הר, מפתח, שמש, ים, מים וכן על זו הדרך).
נערוך סבב שיתוף בו כל אחד יסביר את בחירתו.
נשמע את הפיוט בביצוע של מורין נהדר. נשאל את התלמידים איזה עומק או צבע מוסיף הלחן לדעתם?
נבחן את האנלוגיה בין הנשמה לקב"ה ע"י לימוד הטקסט הבא ממדרש תהילים (קג):
שאלות הבנה והנגשה של המדרש:
ניתן לתלמידים למצוא הקבלה והתאמה בין מילות הפיוט למילות המדרש:
|
"מה הנפש סובלת את הגוף כך הקב"ה סובל את העולם" |
|
|
|
"שחי לאל יחידה החכמה" |
|
" ומה הנפש טהורה כך הקב"ה טהור" |
|
|
|
"אשר נעלם כמו את נעלמה" |
|
|
|
נדון במליאה:
נראה כי הרעיון העומד מאחורי המדרש מקביל לאנלוגיה שבפיוט. מטרת ההשוואה הזו היא לדרבן את הנשמה לעבוד את הקב"ה שכן היא דומה לו וחוצבה ממנו. המחשבה של האדם כי נשמתו היא היא תאומתו של ריבונו של עולם מרוממת את האדם ואת הדימוי שלו בעיני עצמו, ומתוך כך יקל עליו לפעול.
התלמידים יתחלקו לקבוצות. כל קבוצה תקבל שם של אמצעי עיצוב והגדרה שלו, ותלמידיה ימצאו אותו בעצמם בטקסט של הפיוט. לאחר מכן יציגו את האמצעי שמצאו לכיתה.
האנשה – הנשמה משולה לאנוש חי שיכול לרוץ, לעבוד, לרדוף, לזמר – כל זאת כחלק מעבודת השם, וכחלק מהדמיון שלה לחיות האלוקית.
דימוי – "משולה את בחיותך לאל חי, / אשר נעלם כמו את נעלמה" – הנשמה דומה לאל בכך שכמוהו, גם היא נסתרת מעין. דימוי זה מעניק לנשמה איכות אלוהית.
מטאפורה – "חסין ישא שחקים על זרועו" – לשון ציורית המתארת את האל החזק, אשר בכוחו נושא בזרועותיו את העולם כולו.
ניגודים – "ורוצי לעבוד אותו באימה" / "ולמה תרדפי הבל ולמה" – ניגוד בין המהות הראויה של חיים רוחניים המושתתים על עבודת אלוהים, לעומת רדיפה אחר הבלי העולם הזה, שהוא העולם החומרי. על הנשמה להתרכז בדמיון שלה לאלוקים ולשאוב מכך כח ל"סור מרע ועשה טוב".
נאזין לשיר "שימו לב" של חנן בן ארי. במהלך ההאזנה התלמידים ימצאו משפט אחד שמתאים בעיניהם לפיוט "שחי לאל".
התלמידים ישתפו במשפט שמצאו שמתאים לפיוט "שחי לאל". מתוך השיתוף נראה כי גם השיר "שימו לב אל הנשמה" מתמקד בצורך שלנו לחיות חיים של משמעות , תוכן, עשייה. הנשמה שדומה לקב"ה נקראת לעשות טוב בעולם ולהשפיע שפע כמוהו בדיוק.
אפשרות א' - כתיבה:
נחזור לדיון שערכנו בפתיחת השיעור הראשון.הפיוט מציע לנשמה לחשוב על הדמיון בינה לבין הקב"ה על מנת לדרבן את עצמה לעבוד אותו. הפיוט מזמין את הנשמה להרחיב את נקודת מבטה : לראות עולם רחב יותר ולהבין שיש לה קשר הדוק עם ריבונו של עולם שיצר אותה. הדמיון ביניהם ידרבן אותה לטפח את הקשר הזה, לדבר איתו, לעבוד אותו מתוך שמחה והודיה.
נסו לחשוב:
כל תלמיד יכתוב לעצמו שתי דרכים שעוזרות לו, ונאסוף לאחר הכתיבה את הרעיונות השונים. כך התלמידים יקבלו השראה זה מזה.
אפשרות ב' - ניהול יומן:
התלמידים יכתבו מכתב לנשמה שלהם. במכתב יפנו אליה כאילו היתה אדם שניתן לשוחח אותו ולהפנות אליו שאלות. במכתב ניתן לספר לנשמה על ההתמודדות בעולם החומר.
"שתי לידות לו לאדם- אחת שלא מדעתו, ואחד מדעתו.
אחת על-ידי אחרים, ואחת - על-ידי עצמו.
ראשונה- לקתה בחבלי לידה,
שנייה - נתברכה בחבלי יצירה.
ראשונה - מאורע לשעתה,
שנייה - נמשכת כל ימי חייו של האדם.
ראשונה - לידת הגוף,
שנייה - לידת נשמה.
ראשונה - יציאתו מבטן אמו,
שנייה - התגלות מהותו."
שאלות להבנה:
שיתוף
הדפסה
ייצוא