הרשמה לרשימת תפוצה
הרשמה לרשימת תפוצהבשיעור נדון בשיר המדמה אנשים לפרחים יפים וענוגים, נתמקד באטד הקוצני והעלוב למראה שגם הוא בעצם פרח אם רק נבחין בכך. האטד משקף את השונה בחברה, שהחברה שמסביבו צריכה להתבונן היטב, להבחין כי גם הוא פורח, וכי יש לו סגולות מיוחדות משלו.
בס"ד
"כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט), אחד הפירושים לכך הוא שבמובנים רבים האדם דומה לצמח. לאדם כמו לצמח יש שורשים, של משפחה ועם. ולהם כמו לצמח יש ענפים שונים, שבטים וקבוצות. לאדם כמו לצמח יש בנים ובנות שהם בבחינת הפירות. האדם צריך לחם ומים ואהבה כמו הצמח כדי לגדול. האילן גדל לגובה ושואף למעלה אל האור ממש כמו האדם השואף לרוחניות. יש אנשים שהם כמו קנה גמישים ומתכופפים כשצריך, ויש זקופים כארז, עקשנים אבל נשברים ברוח. (דוגמת מעשה החכמים על ר' אלעזר והמכוער) ויש גם עצים שנכרתים, כמו אדם שמת (כמו בשירים כמו "אקליפטוס" של רחל ו"שני אלונים" של נתון יונתן).
שנת השמיטה מהווה הזדמנות להרחיב ביחס שבין האדם לצומח ובהסתכלות על הצמחים כמשקפים אנשים בצורות שונות.
בשני השירים הבאים מושווים האנשים לפרחים, אך גם לאטד, וכן לקוץ הפורח ביחידות בשממה. היחס בין האדם לאדמה בא לידי ביטוי בכך שהאדם מדומה לעץ או לפרח או לקוץ והדבר מדגיש את הקשר והזהות בינו לבין עולם הצומח.
תמונות של עצים ופרחים, ניר אפיה, קוצים, דפים , צבעים.
מהו הדמיון בין אדם לפרח? מה קורה כאשר הפרח הוא אטד?
ניתן לכל תלמיד דף וצבעים ונבקש לצייר את הביטוי "כי האדם עץ השדה", כלומר לקחת משהו משותף לאדם ולעץ ולהדגיש אותו בציור. נכתוב את כותרת השיר על הלוח ונבקש מהתלמידים לשער מה יהיה תוכנו של שיר שכותרתו: "אנשים פרחים". נכתוב את התשובות על הלוח. נדבר על כך שהפרחים בשיר הם מטפורה לאנשים.
מֵטָפוֹרָה - השאלה, ציור לשוני מרוכז המאחד שני דברים הבאים מעולמות שונים. לצירוף החדש יש יסוד מפתיע ומרענן. המטפורה מאפשרת לבטא רגשות וחוויות בביטוי מצומצם אחד. לדוגמה, "פטיש צרותי הגדולות" (ביאליק) — שילוב של מילים מעולמות שונים היוצר משמעות של סבל קשה ומכביד.
נקרא את השיר:
[קוצים בעמיעד, מתוך אתר פיקיויקי]
נשאל:
מתוך השיר ניתן לראות כי אנשים מתייחסים לפרחים כאל דבר רך, ענוג ושברירי, ולכן הם דואגים להם: "אתה נמלא רכות וחשש עליהם". יש חזרה על המילה רך, רכות להדגשת היחס הזה אל הפרחים.
חזרה - מילה, צירוף או משפט המופיעים כמה פעמים ביצירה. החזרה יוצרת מקצב, מקילה על הקורא את הזיכרון ומעצימה ומדגישה את כוונת המחבר.
למה יש לנו יחס כזה? אולי בגלל שכל אחד מאיתנו שהוא בבחינת פרח, מרגיש שגם השני כמוהו : "מאתר את מהותו"?
אבל השאלה העיקרית העולה בשיר זה היא מה קורה כשאנו פוגשים אטד? כשאנו פוגשים ילד או אדם קוצני, שלא מתנהג בצורה עדינה? שקשה לו בחיים, או שבגלל סיבה אחרת הוא מקרין החוצה ניכור, חוצפה , והתנהגות לא נעימה?
נבחר שני תלמידים. נבקש שהאחד ייצג פרח והשני אטד. התלמידים יציגו דו-שיח בין הפרח לאטד עפ"י השיר. הפרח צריך להיות רך, ענוג ויפה כקישוט וכך גם יתבטא, ואילו האטד קוצני, קשה ולא נעים.
השיר מסיים באמירה המשמעותית שלפעמים גם אטד הוא פרח, שלפעמים מעבר להתנהגות הפוגעת, הקוצנית והבעייתית, מסתתר פרח שצריך לגלות אותו. צריך להתאמץ ולהבחין בכך.
דימוי - השוואה באמצעות כ' הדמיון בין שתי תופעות או שני עצמים על פי תכונה המשותפת לשניהם. דוגמאות: "יפה כלבנה", "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי " (אבות ה, כ).
הדימוי שאנשים פרחים הם לפעמים "כפרח המקשט את השדה" מקצין את הצורה החיצונית בה אנו מסתכלים על פרחים, כקישוט יפה ותו לא, ולכן מדגישה הדוברת בשיר שאם נעמיק קצת, ונתאמץ מעבר למראה החיצוני נחוש שגם אטד שהוא נמוך, קוצני ולא יפה ורך מבחינה חיצונית, יכול להיות פרח יפה, רך וענוג מבפנים.
הֶרְמֵז - רמיזה באמצעות מילה או ביטוי המופיעים ביצירה אל מקורות אחרים (למשל: בספרות, בקולנוע או במוזיקה, או אל אירועים היסטוריים). המקורות העיקריים להרמז בספרות שלנו הם התנ"ך, התורה שבעל-פה והתפילה.
ההרמז בשיר מכוון אותנו למשל יותם (שופטים פרק ו') שבו העצים הולכים למשוח עליהם מלך. התאנה, הזית והגפן אינם מסכימים להפסיק את תנובתם ולשמש כתפקיד המלך, אבל האטד מסכים למלוך ואת מי שלא יסכים לחסות בצילו הנמוך הוא רוצה לשרוף.
כוונת הנמשל קשורה להנהגה, ואינה מעניין השיר. אבל בשירנו אומרת הדוברת בשיר משהו הפוך. גם האטד הקוצני, הנשרף בקלות, שכביכול אינו מביא תועלת, גם לו יש פוטנציאל לפרוח ולהיות מועיל, רק אם נבחין בו וניתן לו את תשומת הלב המגיעה לו.
משל - סיפור קצר, לרוב על בעלי חיים אך גם על צמחים או דוממים. מטרתו להעביר מסר חינוכי או לקח מוסרי. הנמשל הוא המסר שהמשל מרמז אליו.
אפשרות א':
כתיבה יוצרת: התלמידים יביאו לכיתה או יעלו ללוח משותף תמונה של פרח כלשהו ויכתבו שיר או קטע הקשורים לפרח המסוים שבחרו. על התלמידים להשתמש באחד מאמצעי העיצוב שלמדו: חזרה, דימוי, הרמז, משל ונמשל, ולשלב אותו ביצירתם.
אפשרות ב':
כתיבה על נייר אפייה - להביא תמונה של עץ או פרח ולשים עליה נייר אפיה (פרגמנט). לכתוב את השיר או הסיפור עפ"י צורת הפרח או העץ. כאשר מסירים את נייר האפיה מקבלים קטע שנכתב בצורה של עץ או פרח.
אפשרות ג':
כתיבת סיפור - התלמידים יכתבו סיפור על ילד שהיה קוצני והתנהג בצורה נעימה והשתנה כאשר מישהו הבחין "שגם הוא פרח".
בשיעור זה למדנו על בני אדם דרך מטאפורה של פרחים. פרח יכול להיות רך, ענוג ויפה כקישוט, אבל יש גם פרחים שנראים מבחוץ כאטד קוצני ויכולים להתגלות כפרחים מבפנים. פרח צריך לאתר מהותו של פרח אחר כדי שיהיה ביניהם קשר, אבל כאשר הוא עושה זאת הוא צריך להתבונן ולהבחין גם במה שיש בו מבעד למעטה החיצוני.
שיתוף
הדפסה
ייצוא