משחרב הבית - תקנות לאחר חורבן בית שני

רקע

במערך נעסוק בתגובת רבן יוחנן בן זכאי לחורבן בית המקדש. נלמד על תקנות שונות מהן עולה כי ריב"ז הבין את השפעתו הדרמטית של חורבן הבית על העולם היהודי, ונראה כיצד בתקנותיו הוא הצליח הן לשמר את הגעגוע למקדש שחרב, והן לכונן מרכז רוחני - דתי חדש בהעדרו. בשלב השני ננסה לקחת את הדברים לעולמנו שלנו, ולבדוק היכן אנו חשים את חסרונו של המקדש, ובאופן רחב יותר, כיצד אנו מתמודדים עם חסרון או געגוע.

 

א. מערך שיעורים זה הוא חלק מנושא רחב יותר, נושא התקנות. כדאי וראוי לעסוק בנושא כולו ברצף ולהדגיש בפני התלמידים את הקשר- וההבדל- שבין התקנות השונות שתיקנו חכמים.

ב. לשיעור זה יש להכין מראש את תמונות הנספח ודפי עבודה על התמונות (מומלץ לעבוד בקבוצות של כ-4 תלמידים).

ג. המערך בנוי לשלושה שיעורים- ניתן לחלק אותם לשיעור לכל משנה-

ניתן גם לתת חלק משאלות העיון על כל משנה כשיעורי בית/הכנה בשיעור הקודמים לשיעורים בהם נלמד המערך.

ד. נושא המערך הוא משניות א-ג בפרק ד' במסכת ראש השנה. נושא המשניות הוא תקנות שתוקנו לאחר חורבן הבית- כדאי מאוד למקם את המשניות והפרק בהקשר של המסכת (והסדר...).

ה.      במערך נלמד את המשניות- ונשתדל להעמיק בנושאים העולים מהם:

                   א. מקומו של המקדש והעדרו

                   ב. יסודותיה של התקנה וגבולותיה

 

הרחבות שונות כפי שיצויינו להלן.

 

ראש השנה פרק ד 

 

משנה א

יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעים, אבל לא במדינה.

משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין .

אמר רבי אלעזר.

לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד.

אמרו לו, אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין.

 

משנה ב

ועוד זאת היתה ירושלים יתרה על יבנה, שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא, תוקעין.

וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד.

 

משנה ג

בראשונה היה הלולב נטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד

.משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב נטל במדינה שבעה

זכר למקדש, ושיהא יום הנף כלו אסור

 

 

הצעה למהלך שיעור

 

הצעה לפתיחה

א. שרטט ציר זמנים של המתואר במשניות- מה אירע לפני מה?

ב. מה המשותף למצוות הנזכרות במשניות?

ג. הרחבות אפשריות ("פתיחה לרוחב"):

                1. כיצד מתמודדים עם מציאות חדשה מבחינה הלכתית (דוגמאות: חשמל, מכוניות, מדינה...)

                2. מצוות זכר למקדש- כיצד הן מזכירות לנו את המקדש?

 

הצעה להוראת המקור - מבוא

הערה: ניתן להשתמש בשני חלקי המבוא או לבחור רק אחד מה. חשוב לקשר את הפתיחה לגוף הלימוד: הצורך לבנות מחדש עולם דתי שמרכזו (=המקדש) נעלם/נחרב. ניתן גם לעבור משאלות הפתיחה (לעייל) ישירות ללימוד המשניות.

 

1.      עולם ללא מקדש, תקנות בעקבות החורבן

א.      עולמות שמרכזם נעלם: ראה בנספח 1 תמונות

• שען
• מכולת
• סנדלר
• חלבן

הכתה תתחלק לקבוצות עבודה, כל קבוצה תקבל את אחת התמונות המופיעות בנספח (תמונה של בעל מקצוע שמקומו במציאות של היום שונה ממה שהיה לפני כמה עשרות שנים). כל קבוצה תתבקש לענות על השאלות הבאות:

1.      מה המקצוע המתואר בתמונה ?

2.      מה סדר יומו ?

3.      מדוע נעלם?

4.      מה יוכל לעשות עם כישוריו כעת?

5.      אילו עוד מקצועות עומדים להעלם?

לאחר השלמת המשימות הקבוצתיות, נחזור לדיון בכיתה וכאסיף לשלב זה ניתן להתמקד בשאלות 4-5 ולפתח דיון המתכנס לשאלות שימור והתמדה. כגון:

·         מהם "השאריות" שמשאירה אחריה מציאות שבטלה?

·         האם יש מקצועות שבטלו שכדאי לשמר משהו מהם? מניין באה נטייה זו?

 

2.      המקדש כמוקד הפולחן היהודי:

·         מצוות הקשורות למקדש- רגלים, קרבנות, עלייה לרגל אבל בעיקר: נוכחות אלוקית קבועה

·         איך נראה לוח השנה היהודי בפני הבית, למי שלא בא למקדש?

האם יש מצוות ברגלים שאינן קשורות למקדש?

סוכה?- לא בנו סוכות מעולם!

 יג וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל-הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל-עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.  יד וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה  אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.  טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת  לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.  

טז וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל-גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם.  יז וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא-עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. (נחמיה: ח)

 

פסח?- לא עשו פסח שנים רבות!

  כא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַה' אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה

 כב כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה

 כג כִּי אִם-בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ  נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַה' בִּירוּשָׁלִָם. (מלכים ב': כ"ג)

 

לרשימה זו ניתן להוסיף גם את יום הכיפורים, שהמוקד שלו הוא כמובן בביהמ"ק, ובקריאה מסויימת של פרשת "אחרי מות" נראה שתכליתו היא כניסת כהן גדול לקודש הקודשים.

 

· לאחר חורבן הבית

·         מה נשאר?

·         מה דורש שימור?

 

· ניתוח הסכנות בפניהם עמדה היהדות עם חורבן הבית:

·         התבוללות

·         התמוססות בתוך דתות האזור

·         אובדן משמעות

 

לסיכום:

ניתן לצייר טבלה על הלוח המסכמת את אופי החגים לפני ולאחר החורבן- שמוליכה למסקנה שהחורבן אכן פגע אנושות במצוות המעשיות.

 

3. לימוד המשניות

1. ראש השנה פרק ד משנה א

יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה.

משחרב בית המקדש,

התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין.

אמר רבי אליעזר,

כשהתקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין, לא התקין אלא ביבנה;

אמרו לו,                                        

אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין.

 

·         "מצב הפתיחה", בזמן שביהמ"ק היה קיים- מדוע נאסרה תקיעת השופר במדינה?

לא "לגלות": התלמידים יעלו אפשרויות שונות- ניתן לצבור אותם על הלוח.

כדאי מאוד לבקש מן התלמידים לחלק את התשובות שהעלו למקבצים סביב נושא: "חילול שבת", "ערכה הפחות של המדינה" וכו'.

·         מדוע, אם כן, הותרה התקיעה במקדש?

עדיין "לא לגלות": מה במקדש מבטל כל אחת מן הסברות שהועלו לעייל לגבי האיסור במדינה?

·         ומדוע לבסוף תיקן רבן יוחנן בן זכאי? מה הופך מקום שיש בו בי"ד ל"תחליף מקדש"?

בשלב זה ניתן לחזור לאחור ולהסביר שתקיעת שופר אינה מלאכה כלל- והאיסור לכתחילה היה גזירה שמא יטלטל להתלמד. במקדש היו בי"ד מזהירין את העם ועל כן אין צורך בגזירה.

 

הערה:

התלמידים יעלו סברות שונות אודות הקשר בין שבת-מקדש-בי"ד, אין לדחות אותן על הסף, אלא רק להדגיש מהו הפתרון אליו הגיעה הגמרא- ולשמוע מה עוד ניתן ללמוד מכאן.

 

הצעה להפנמה :

א.      עולם עם מקדש- עולם ללא מקדש

                   א. דמיון מודרך קבוצתי: איך תראה חצר המקדש ברגלים?

ניתן להעזר בסיפורים מתוך מוצ"ש, פרשת דברים תשע"ד שעסק בנושא זה –

1.      נסביר לתלמידים שכעת אנו פונים לתרגיל דמיון. מומלץ להשקיט את הכיתה ואולי אף להשמיע מוזיקה מתאימה.

2.       כעת, נבקש מכל התלמידים לעצום עיניים. נתאר עבורם את העליה לרגל, ההתרגשות, ההכנות, ההליכה הארוכה ונבקש מהם שידמיינו את רגע הכניסה לירושלים: הצפיפות, הרעש הריחות, הטעמים, הקולות

3.      נבקש ממי שמוכן לחלוק מה ראה/שמע/הרגיש-

ניתן לאסוף על הלוח: חיובי... שלילי...

                 ב. דיון: האם באמת לזה אנו מתפללים ומתגעגעים?  מהו המקדש עבורנו מעבר לאתר פולחני?

אפשר להציע את האפשרות: הגעגוע למקדש הוא למעשה הגעגוע למימוש הרוחני בחיינו, לאפשרות ל"חזות בעניינו". (ולכן הקמת המדינה היא "ראשית צמיחה" בכיוון זה)

                ג.  כיצד אנו מפצים על חוסר זה בחיינו?

האם יש אירועים/ מקומות בחיינו שממלאים את אותו צורך אותו מילא המקדש?

 

               ד. כתיבה: כל תלמיד יכתוב מכתב לעצמו בו הוא מתאר את הגעגוע שיש בו וכיצד בכוונתו למלא געגוע זה.

 

ב.      תקנות והשלמות- דיון פתוח

             א.      מה כואב לנו בעולמנו הדתי?

מתודה: הכתה תתחלק לזוגות וידונו בשאלה:

1.      המצווה האהובה עלי (מדוע?)

2.      המצווה שהכי קשה לי (מדוע?)

           ב. נאסוף מספר תשובות במליאה.

נדון באחת הדוגמאות ל"מצוות קשות": אילו תקנות ניתן להציע – מהם הגבולות שאנו מקבלים על עצמנו?

           ג. יש להדגיש תוך כדי דיון: למי יש סמכות לתקן תקנות?

 

סיכום:

ניסוח שאלה כיתתית בנושא (כולל הצעה לתקנה!) לרב המקובל על כולם- ושליחתה!

 

תשומת לב

א.      הגעגוע לרוחני המבוטא בעולם המציאות הוא רעיון קשה ומופשט.

ב.      פתיחת ה"אפשרות לתקנות" היא מדרון חלקלק שבתחתיתו רפורמה

ג.       אם יש בכיתה מישהו שאחד מהוריו עובד במכולת, הוא כמובן עשוי להיעלב. (על אחת כמה וכמה אם יש מישהו שאביו סנדלר או שען) יש לשים לב לא לומר אמירות בוטות על 'חוסר הרלוונטיות' של המקצועות הללו במקרה כזה. ואולי דווקא תלמיד כזה ייטיב לתאר את המצב וכו'.

 

להרחבה

1.      הגדה של פסח כפיצוי על אובדן המקדש...

2.      זכר למקדש: ניתן להרחיב ולדון בזכר המקדש ובקיום מצוות בזמן הזה

3.      משנה א'- מה פשר הדיון בין ר"א ל"אמרו לו"-

האם תקנה היא עניין מקומי או לדורות?

האם סמכותו של חכם לקיים תלויה בניסבות בהן הוא בקי (=רבן יוחנן מכיר את יבנה וחכמיה) או בטעם התקנה (=ולכן כל מקום שיש בו בי"ד)

4.      משנה ב'- "זאת ועוד"- איזה פירוש עדיף?

נקודה זו מתאימה למטא-דיון: כיצד מכריעים בין פירושים?

 

·         טעם אישי,

·         התאמה מלאה לטקסט,

·         "התער של אוקהם"= הפירוש הפשוט ביותר הוא כנראה נכון...[1]

5.      משנה ג - משנה זו נשנתה כולה כלשונה במסכת סוכה (ג:יב) בכיתה מתקדמת ניתן לדון בכפילות זו ובמשמעותה (במיוחד לאור התפיסה לפיה כל מילה במשנה משמעותית ולא-מיותרת)- שיקולי עריכה ביסוד המשנה.

(ראה: הרב ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, מוסד הרב קוק)

6.      מה מטרת לקיחת ארבעת המינים?

לא כתוב... פשט הפשטים הוא: בניית הסוכה (ראה נחמיה: ח: יד-טו

 וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה  אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד-מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.  טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת  לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. )

 

למתקדמים: דיון בתיאורית "הדיסוננס הקוגניטיבי" (צְרִיר הַכָּרָנִי) של פסטינגר והתאמתה לשינויים אותם יזם רבן יוחנן בן זכאי.