שיבת ציון

שיבת ציון – מי ומי ההולכים?

רקע

בשנת 538 לפנה"ס, כחלק מהקמת וביסוס האימפריה הפרסית שלו, אישר כורש לעמים שחיים בתחומי שלטונו לשוב למולדתם ולכונן מחדש את הפולחן הדתי שלהם, שנפגע תחת השלטון הבבלי. גם היהודים שגלו לבבל קיבלו רשות שכזו, והשיעור דן בהשפעה שלה ובמידת ההיענות כלפיה: בפועל, מיעוט זניח של העם נענה לקריאתו של כורש. כמעט כל מי שעלה היו מרקע סוציו-אקונומי נמוך. בנוסף, עלו נשים מעטות ולוויים מעטים. מאפיינים אלה השפיעו בהמשך על המתרחש בארץ. השיעור לא עוסק בהכרזה עצמה!!

מעבר לרקע ההיסטוריה, דן השיעור בשאלה – מהן הסיבות להישאר בגולה או לעלות ארצה. השיעור מתייחס הן לשיקולים בתקופת הכרזת כורש, והן לשיקולים הקיימים כיום אצל יהדות הגולה.

הצעה למהלך שיעור

א. פתיחה:  נשמיע / נקרין את השיר "על נהרות בבל" בביצוע מידד טסה.

נשאל את התלמידים: מכירים את המילים? איפה אנחנו אומרים אותן? מה המזמור הזה מבטא?

המזמור מדבר על מציאות של גלות. נזכיר לתלמידים את הרקע ההיסטורי של השיר – גלות בבל, עליה למדנו בשיעורים הקודמים. מי מכם מזדהה עם הרצון לצאת מבבל ולעלות לארץ? (ההנחה היא שלכולם יהיה מאוד ברור שעולים חזרה מבבל ומקימים את המקדש).

ב. עבודה עם מקור ראשוני: חלוקת פרק ב' בעזרא, עם טבלה. שאלה מקדימה – כמה אחוזים לדעתכם באמת יעלו ארצה?

התלמידים יקראו את הפרק וימלאו את הנתונים המספריים בטבלה. התלמידים ידגישו נתונים שנראים להם חשובים או לא-ברורים.

ג. דיון בנתונים: המורה יחדד את הנתונים המוזרים שבטבלה: כמות העולים, כמות הבהמות המועטה, הפער בין מספר העולים שעולה מתוך חיבור הנתונים ובין הנתון המסכם שבפסוק ס"ד, כמות הלויים. מה אומרים הנתונים האלה? מדוע יש פערים? כיצד הנתונים מאפיינים את העלייה?

על בסיס המסקנות והמאפיינים של העלייה (רמה סוציו-אקונומית נמוכה, מיעוט ילדים ונשים, כמעט ללא אוכלוסייה מיוחסת) לשאול – מדוע דווקא האנשים האלו עלו? מי לא עלה, ולמה?

ד. העמקה בדילמה:   על מנת להבין יותר לעומק את השיקולים בעד ונגד עלייה ארצה, נקפוץ 2,500 שנים קדימה, אל יהדות התפוצות של ימינו. נצפה בסרטון. מפורטות כמה סיבות לחיות בישראל ולא בגולה, מהן? איך זה שכל המרואיינים, שמבטאים כזה קשר לארץ, גרים בחו"ל?? זו שאלה קצת פרובוקטיבית, ובכוונה...

המורה יסכם את התובנות שעלו בכיתה: מהן הסיבות לעלות ארצה, ומדוע אנשים בוחרים להישאר לחיות בגולה. כל זה יירשם על הלוח, לטובת המשחק בשלב הבא.

ה. משחק ליישום הנלמד: נחזור אחורה לבבל.

נעמיד שני מתנדבים: האחד ישחק תפקיד של אחד מעולי שיבת ציון, והשני ישחק תפקיד של יהודי בבלי עשיר, ש"הסתדר" בבבל והתחבר לעסקים שם. מדובר בשני אחים, ועל כל אחד לשכנע את אחיו להצטרף אליו. מדי פעם נחליף את השחקנים, כך שכמה שיותר תלמידים יעבדו את הסיבות שהועלו ללוח ויתמודדו איתן תוך כדי ויכוח והגנה על העמדה שלהם. אפשר להתחכם, וכדי שתלמידים יתעמתו בצורה עמוקה יותר ניתן לתלמידים לייצג עמדה שהמורה יודע שהיא מנוגדת לדעתם.

יכול להיות מעניין מאוד להעלות תלמידים שעלו ארצה, או שהם ממשפחת עולים. הם יוכלו לספק לכיתה כמה רעיונות ותובנות "מהחיים".

ו. הכרעה:  אחרי שהבנו את הדילמה שעומדת בפני היהודים הגולים, הגיע הזמן לשכנע אותם לעלות ארצה למרות הקשיים והפחדים. משימת הסיכום של השיעור תהיה לחבר, בזוגות, סיסמה או כרזה מטעם "משרד העלייה", שפונה ליהודים הגולים וקוראת להם לשוב ארצה. הסיסמה צריכה להיות קליטה ומזמינה, ומבוססת על השיקולים שהועלו.

תשומת לב:

זהו שיעור גבולי מבחינת ההספק, והוא תלוי מאוד ביכולת של הכיתה; כיתות שמתמודדות טוב עם מקורות כתובים יצלחו אותו, אבל כיתות איטיות יותר לא יספיקו הכל. אם יש שיעור כפול – אפשר להרחיב ולהעמיק, ולמלא שני שיעורים בקלות. אם יש רק שיעור אחד, אולי נכון יהיה לוותר על קריאת הפרק, והמורה יציג בעצמו את הנתונים (כך שעדיין יישאר דיון על המשמעות שלהם).

כמובן וכמובן שצריך להתחשב ברקע האישי של התלמידים: ניתן וכדאי להיעזר בתלמידים שיש להם קרובי משפחה שעלו ארצה, ואולי אפילו הם בעצמם, ומצד שני חשוב מאוד להיזהר שלא לפגוע בהם.

להרחבה:

כמה  העולים מגיעים מדלת-העם, וזו משמעות העובדה שיש כל כך מעט בהמות משא ובית: רק שיעור קטן מכלל העולים הם אנשים אמידים, שיש להם בהמות.

למה עולים כל כך מעט לויים? שאלה טובה. אפשר לתת מקום לספקולציות. אפשר לומר שהדבר מבטא את העובדה שלרבים לא באמת היתה ציפיות ריאליות מההכרזה הזו, בוודאי לאור הרכב העולים.

הפער בין שני המפקדים (בין חיבור כל המספרים בפרק ובין פס' ס"ד, פער של קרוב ל-10,000 איש) התמיה מפרשים וחוקרים. אחת התשובות, שמקובלות במיוחד לאור ההתפתחויות בהמשך, היא שהסכום הקטן מבטא רק את הגברים, ואילו הסכום הגדול מבטא גם נשים וילדים. במידה וכן, עולה שילדים מעטים בלבד, וגם נשים מעטות מאוד עלו מבבל. כל זה יכול להסביר את המציאות של הנישואין עם הנשים המקומיות, שעזרא ונחמיה (כמה עשרות שנים אח"כ) יוצאים נגדה.

כדאי להרחיב את הידע לגבי יהדות התפוצות כיום. בשיעור המקוון הזה, שיצרו אביב צמח ונעמה כהן, יש מידע מעולה ונקודות למחשבה.