בשיעור זה נבחן את השאלות הקשורות ליישוב הארץ המתעוררות בעקבות העלייה לארץ והקמת המדינה, לצד חידוד הזכות הגדולה שיש לנו להיוולד ולחיות בתקופה כזו.
החידוש הענק שחל בחיי האומה הישראלית במאה השנים האחרונות החזיר לחזית הבמה את השאלות ההלכתיות בנוגע למצוות הישיבה בארץ. העובדה שהתנועה הציונית קמה וחזרה לחיות כישות חיה ונושמת, העובדה שבהמשך היא הפכה לישות ריבונית בשם "מדינת ישראל" וגם האמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו במאה האחרונה – פתחו מחדש שאלות מעשיות בדבר החובה לעלות לארץ, לשבת כאן ולהיות חלק מתהליכים אדירים אלו. לצד השאלות פתחו עובדות אלו שוב את האהבה והחשיבות הגדולה שיש לארץ ישראל בתוך העולם הרוחני והדתי שלנו.
א. פתיחה: ניתן לכל אחד מהתלמידים דף ועליו כתובה רשימת המעשים הבאים: עליה לארץ בזמן שיש מלחמה בארץ, הקמת המדינה, הקמת ישוב בארץ ישראל, רכישת אדמות בארץ ישראל, עליה לארץ כשאין פרנסה בארץ, עליה לארץ כשהדרך לארץ מסוכנת, עליה לארץ כשההורים מתנגדים, עליה לארץ כשבן/בת הזוג מתנגדים. ביחס לכל אחד מהמעשים הללו יצטרכו התלמידים להכריע בינם לבין עצמם האם זהו: מעשה מצווה/ מעשה ראוי/מעשה בעייתי, כמובן שניתן גם לבחור אפשרות של "גם וגם" כגון: "מצווה ובעייתי" או "מצווה וראוי" שאלו שילובים שכשלעצמם יכולים לפתוח דיון ומחשבה מעניינים. . בכיתות מתאימות, כדאי לתת לכל אחד מהתלמידים שלושה צבעים של פלסטלינה שכל אחד מהם ייצג את אחת מהבחינות הללו (מצווה/ ראוי/ בעייתי) ונבקש מהם להכין ליד כל אחד מהמעשים שברשימה עיגול שיכיל בתוכו תרכובת מהצבעים באופן שישקף לדעתם את היחס אל המעשה. (כמובן שניתן לבחור רק אחד מהצבעים או שניים...)
ב. לימוד: נלמד יחד עם התלמידים בכיתה את הגמרא במסכת כתובות דף קי ע"ב ונבקש לבחון מה דעתם של התלמידים על ההלכה המעמידה את העלייה לארץ כעומדת קודם לשלמות המשפחה.. לאחר שהתלמידים ידונו קצת על העולה מההלכה שלמדנו במובן המורכב והקשה שלה, נעשה סבב בכיתה, ובו נבקש מכל תלמיד לומר מילה אחת שעולה לו בראש או בלב ביחס שמזמינה הלכה שניצור למקומה של ארץ ישראל אצלנו.
ג. לימוד ותרגיל כתיבה: נלמד את דברי בעלי התוספות על הסוגיה (ד"ה "אומר לעלות") ונבחן יחד את שני הכיוונים העולים מהם כהסתייגות להלכה שבגמרא ובאמירה שבימינו הלכה זו איננה בתוקף: כיוון אחד עוסק בסכנת הדרכים הנמצאת בעליה לארץ וכיוון שני עוסק בקושי שלנו כיום לקיים את המצוות התלויות בארץ ועל כן בהעדפה להימנע מהימצאות במקום שיחייב אותנו בהם (כדאי במידת האפשר לדון בעולה באופן עמוק משני כיוונים אלו: פיקוח נפש כשיקול הלכתי המקל מגדרי ההלכה הרגילים והפחד וההימנעות מהימצאות במקום המחייב במצוות כדרך בריחה מהתחייבות). נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור את אחד מהכיוונים ולכתוב לבעלי התוספות שאמרו את הדברים: שאלה/קושיה/בקשה לביאור/ עימות עם מקורות אחרים המוכרים להם וכו' תרגיל זה יזמין את התלמידים לחוש ולהבין את הנחות היסוד העומדות בבסיס דברי בעלי התוספות הללו, ן ובו הסיוג או ההסכמה שלו עם דבריו. לאחר שהתלמידים ביצעו את הבחירה ואף כתבו , נבקש ממי שמוכן לשתף את הכיתה במה שכתב.
ד. לימוד בחברותא: ניתן לכל חברותא ללמוד את המקורות העוסקים בתגובות שונות לכיוונים העולים בתוך דברי בעלי התוספות (שו"ת מהרי"ט, חלק ב', יורה דעה, סימן כ"ח, שו"ת מעיל צדקה, סימן כ"ו, שו"ת איש מצליח, חלק א' כרך ב', אבן העזר, סימן ח', שו"ת ציץ אליעזר, חלק ז', סימן מ"ח, שו"ת באהלה של תורה חלק א' סימן ו'). במידה ולמידה ארוכה תהיה מורכבת לתלמידים כדאי לבנות אותה במעבר בין פינות למידה שבכל אחת מהם מופיע אחד מהמקורות או אפילו בחלוקת המקורות, כך שכל חברותא תלמד רק אחד מהם בצורה מעמיקה ולאחר מכן תשתף את שאר הכיתה בעולה מהמקור אותו למדה.
ה. כתיבת מכתב: לאחר שנסכם את כל הכיוונים העולים מתוך המקורות, נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור כיוון שדיבר אליו באופן אישי ולנסח דרכו מכתב ליהודי החי בחוץ לארץ ולשכנע אותו ולדבר על ליבו שיעלה לארץ ויהיה שותף למעשים הציוניים המתרחשים כאן.
המקורות שנוגעים במצוות ישוב הארץ מניחים כמובן מאליו שקיימת מצווה כזו ובכיוון זה צעדנו במהלך השיעור וחשוב לדעת שישנה שיטה שלמה בהלכה שמסבירה את שיטת הרמב"ם כסובר שאין מצווה לשבת בארץ, אלא רק ההימצאות בארץ מחייבת במצוות שונות. במידה ושייך להתפרס עוד קצת עם התלמידים שלכם – כדאי לעלות גם את הכיוון הזה ולראות מה הוא מציף אצל התלמידים.
מצורף קישור לסקירה הלכתית על השיטות השונות בשאלה האם קיימת מצוות ישוב ארץ ישראל בהלכה. במידה ואתם בוחרים להרחיב את השיעור לנושא זה, כדאי לעיין.
מצורף קישור לביצוע חמוד של שיר הילדים: "ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת". ניתן בתחילת השיעור לעשות בו שימוש על מנת לפתוח את הנושא ואת הרגש הציוני שבנו.