לשון הרע ורכילות לתועלת

רקע: 

הרצון לשמור על טהרת הדיבור הוא יקר ומשמעותי ויש בו כשלעצמו הרבה כוח ביצירת עולם וחברה מתוקנים יותר. ובכל זאת כל אחד מאיתנו יודע שחלק מהרצון ליצור עולם מתוקן יותר, עולם בו אנחנו אכפתיים זה לזה ודואגים אחד לשני, מכריח לפעמים גם דיבור ואפילו דיווח שעל פניו איננו עולה בקנה אחד עם הלכות לשון הרע ורכילות. 

הצעה למהלך שיעור:

א. פתיחה: נקרא יחד עם התלמידים את הפסוק ממנו נלמד איסור רכילות (ויקרא פרק י"ט פסוק ט"ז) בו כתוב: "לא תלך רכיל בעמך. לא תעמוד על דם רעך". נשאל את התלמידים מה לפי דעתם ניתן ללמוד מכך ששני האיסורים הללו מופיעים זה לצד זה באותו פסוק? נכתוב על הלוח את ההצעות שהתלמידים מעלים. סביר להניח שרוב ההצעות יעלו בקנה אחד עם המחשבה הרואה בחיבור דגש לחומרת איסור לשון הרע.

ב. שאלת אקטואליה וכתיבה: נחלק בין הכיתה כרטיסיות שונות ובהם שאלות אקטואליות בדבר האיסור לדבר לשון הרע בסיטואציות מסוימות:

• כל קבוצה תצטרך לדון בשאלה שקיבלה ולכתוב מענה הלכתי על פי מה שנראה וידוע לה לשאלה שבכרטיס. נבקש מכל קבוצה בסיום הכתיבה, לשתף את הכיתה בדילמה שקיבלה, בשאלות שעלו בקבוצה שלהם בעקבות הדילמה ובהכרעה שלהם כפי שניסחו אותה בכתיבתם

ג. לימוד ודיון: נלמד יחד עם התלמידים שני מקורות החוזרים אל השאלה בה פתחנו את השיעור אך מתייחסים אליה באופנים הפוכים: רמב"ם בהלכות דעות פרק ז' הלכה א' הכותב כי החיבור בין שני חלקי הפסוק (זה העוסק באיסור רכילות וזה העוסק באיסור לעמוד על הדם) מלמד על  חומרת איסור רכילות שעלול לגרום להרג אם לא ניזהר בו. בנוסף, נלמד את הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת נפש פרק א' הלכה י"ד הכותב שהחובה לעמוד על הדם מחייבת לעבור על מה שנראה כאיסור לשון הרע ורכילות כשאלו יביאו להצלתו של אדם מסוים ממוות או מפגיעה (המקור מובא בתוך שו"ת יחווה דעת, חלק ד' סימן ס – המובא בחוברת הלימוד). נדון עם התלמידים ביחס שבין שתי האמירות ובשאלה מה הגבול שבין האיסור לומר לשון הרע ורכילות לבין החובה אולי לומר את הדיבורים הללו..

ד. לימוד וסיכום: נלמד יחד עם התלמידים את שלושת המקורות המובאים בחוברת ועוסקים בהגדרת העקרונות בהם מותר ואולי אפילו צריך לדבר לשון הרע ורכילות (חפץ חיים, הלכות רכילות, כלל ט סעיף א-ג, שו"ת יחווה דעת, חלק ד', סימן ס', שו"ת תשובות והנהגות, חלק א' סימן תתל"ט). נסכם עם התלמידים את העקרונות העולים מתוך התשובות ונחזור אל חמשת המקרים בהם דנו במהלך השיעור ונבחן מה עולה מהתשובות ביחס למקרים הללו. המקורות מעלים דיון ושאלה ביחס לחלק מהמקרים וכדאי מאד לפתוח עם התלמידים את השאלות המעשיות הללו לדיון ובתוך כך לבחון את העמדות שלהם ביחד איתם ממקום מושכל והלכתי

ה. תרגיל דמיון: כסיכום לשיעור זה נלמד יחד עם התלמידים את הערת ה'באר מים חיים' על המקור מהחפץ חיים שראינו בשלב הקודם של השיעור. נשים מוזיקה נעימה בכיתה ונבקש מהתלמידים לדמיין את הרגע הזה אליו קורא הבאר מים חיים בו אנחנו שואלים את עצמנו האם נכון לומר עכשיו לשון הרע שכן הוא לתועלת. נבקש מהתלמידים לדמיין את ההתלבטות והשאלות שהם ישאלו את עצמם ברגע הזה .. בסיכום התרגיל, נבקש מכל מי שמוכן לשתף קצת בהרהורים שעלו בו בדימיון הרגע של ההתלבטות.

תשומת לב:

כדאי לדעת ולזכור שנושא זה הינו רגיש ואקטואלי מאד בחיים של תלמידים צעירים: הן במסגרת שאלת ה'שטינקריות' והן במסגרת תפקידי ההדרכה שלהם בסניפים. כדאי להיות בתשומת לב לשאלות שיעלו הם בהקשר זה ולהתייחס אליהם בשיעור.

בנוסף, הדוגמאות עצמן כוללות פתחים לדיונים ושיעורים נוספים, אם יעלו בכיתה (הן ביחס להעתקות במבחנים, הן ביחס לחברויות בין בנים ובנות, הן בנוגע למחלות נפש- וראוי לנקוט משנה זהירות אם יש בכיתה תלמיד או תלמידה שמטופלים בכגון זה, ועוד)

הרחבה:

מצורף קישור למאמר של שראל רוזנברג מישיבת פתח תקווה שדן בשאלת ההיתר לדבר לשון הרע במצבים מסוימים ומהווה הרחבה למקורות שראינו בשיעור

מצורף קישור למאמר הדן בהיבטים המשפטיים של ההיתר לדווח ולעסוק בענייני לשון הרע. מעניין לבחון את היחס בין ההיתרים שנתן העולם ההלכתי להיתרים שנתן העולם המשפטי לנקודה זו