איסור לשון הרע ורכילות

רקע: 

אחת מהמצוות שלא אחת נראות בעינינו כמשהו יפה וטוב ונכון וראוי אבל ממש קשה ליישום היא המצווה הנוגעת לדיבור היוצא מפינו: איסורי לשון הרע, רכילות והוצאת שם רע. כולנו אוהבים לדבר, אוהבים לשתף ואפילו, לא נעים להודות, אוהבים קצת לרכל ולהעביר מידע ששמענו על פלוני ועל אלמוני.. 

הצעה למהלך שיעור:

א. לימוד: נפתח את השיעור בלימוד ההלכה ברמב"ם בהלכות דעות (פרק ז' הלכות א-ג) בה הרמב"ם מגדיר ומדייק את ההבחנה בין שלושת האיסורים הקשורים לדיבור: לשון הרע, רכילות והוצאת שם רע. נחדד יחד עם התלמידים את ההבחנה בין שלושת האיסורים ודרך דוגמאות קצרות נבין איתם את האופי של כל אחד מהם.

ב. מכתב ודיון: נקרא לתלמידים את המכתב הבא שנכתב כשאלה שהופנתה לאחד הרבנים באחד מאתרי האינטרנט.

דרך המכתב אפשר להתחיל ולפתוח דיון עם התלמידים על הטענות שמושמעות בו: הקושי הגדול שלנו לשמור על ההלכות שלמדנו בראשית השיעור והשאלה האם זה בכלל ריאלי להתמודד עם הפיתוי ואולי אפילו האם זה בכלל מובן.. בשלב זה נשאיר את המכתב בדיון ושאלה ונחזור אליו בע"ה בהמשך השיעור.

ג. לימוד ותרגיל כתיבה: נלמד יחד עם התלמידים את המדרש המפורסם על הרוכל (מדרש תנחומא, פרשת מצורע, סימן ה'). ונבקש מכל תלמיד לחשוב על דמות שלא מופיעה במדרש עצמו אך הוא מדמיין את ההימצאות שלה שם ולתאר בכתיבה, מנקודת המבט שלה את המתרחש (דוגמאות לדמויות: הבן של רבי ינאי, הבן של הרוכל, אשה זקנה שעוברת ליד הדוכן, אשתו של רבי ינאי או של הרוכל, דוד המלך וכדומה). כדאי להתחיל בשלב ראשון במחשבה על דמויות הנמצאות באירוע ולא מופיעות במדרש (ואפילו לכתוב הצעות התלמידים על הלוח). בשלב שני, נבקש מהתלמידים לבחור אחת מהדמויות (או להוסיף עוד) ולכתוב בשמה את מה שהיא רואה וחווה. לחילופין אפשר להציע לתלמידים לנסות ולדמיין את הפרק הבא שבסיפור ושוב יכולות להיות נקודות מבט רבות (הרוכל חוזר הביתה ומדבר עם בני ביתו, רבי ינאי חוזר הביתה ומדבר עם בני ביתו, התלמידים מדברים ביניהם, השיעור של רבי ינאי בבית המדרש למחרת, הרוכל בעיירה אליה הוא מגיע למחרת היום וכדומה). פתיחת נקודות מבט נוספות יכולה מאד להעשיר את התמונה שהמדרש מצייר ולתת לתלמידים מקום של מבע אישי על המתואר במדרש. כמובן שכדאי לתת לתלמידים המוכנים לשתף – לקרוא בקול את שכתבו.

ד. לימוד בקבוצות וכתיבת מענה: נחלק את הכיתה לקבוצות וניתן לכל קבוצה את אחד מהקטעים הבאים העוסקים בהתמודדות עם הקושי לא לדבר לשון הרע ורכילות (תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף טו ע"ב, מנחת אשר על ויקרא, עמודים תע"ח-תע"ט, הרב צבי יהודה, שיחות לספר ויקרא, עמודים 115-116). כל קבוצה תצטרך להגדיר את הכלי להתמודדות שמוצע במקור שלמדה ומתוכו לחזור אל הבחורה שקראנו את מכתבה בראשית השיעור ולכתוב לה מענה. ניתן לשדרג את התרגיל לשיחה שיקיים הרוכל מהמדרש עם הבחורה מהמכתב לאור המקור שלמדו שיהפוך להיות הסחורה של הרוכל..

ה. אסיף: נבקש מכל קבוצה להקריא את שכתבה ומתוך כך לתת לכיתה להבין מה עלה מהמקור אותו למדה ומה דרך ההתמודדות שהוצעה בו.

ו. יצירה:  כסיכום לשיעור זה שנוגע בנקודה קשה ומורכבת עבור כולנו, נביא חומרי יצירה לכיתה ונבקש מכל תלמיד להכין לעצמו משהו שיעזור לו להיזכר ולהימנע מדיבורים אסורים.  לחילופין ניתן להציע שהיצירה תסמל את אותו קול בתוכנו שמחפש להיות רוכל ובסבב שיאסוף את היצירה, נבקש מכל אחד מהתלמידים להציע משהו שיוכל לענות ולעזור לרוכל הקטן שבתוכנו לחפש סם חיים.

כדאי לשים ברקע את השיר "מי האיש החפץ חיים" ולבקש בסופה של היצירה מכל תלמיד ותלמיד להציג את שיצר.

להלן קישור לביצוע של השיר "מי האיש" באתר יו טיוב

תשומת לב:

הציטוט מהמכתב של השאלה לאתר האינטרנט יכול להוות פתח לנושא שלא קשור בכלל ללשון הרע – שאילת שאלות ברשת. מה היתרונות ומה החסרונות, האם התלמידים עושים זאת ועוד ועוד.

הרחבה:

מצורף קישור למאמר קצר הסוקר את ההיבטים המשפטיים של לשון הרע במדיית האינטרנט. זה נושא מעניין הנוגע בעקיפין לנושא השיעור שלנו. במידה וזמנכם בידכם – מוזמנים לעשות בו שימוש

מצורף קישור לאתר של שאלות בני נוער ובו התייחסות של בני נוער זה לזה בדבר הקושי ושאלת האפשרות לעמוד באיסורי לשון הרע ורכילות