תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > הלל ביום העצמאות

הלל ביום העצמאות

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: הלל ביום העצמאות

בשיעור זה נבחן את השאלות ההלכתיות העולות בעקבות חידוש החגים של יום העצמאות ויום ירושלים, ומתוך כך נבחן את הפן הדתי והרוחני שאנחנו חווים, או אולי צריכים לחוות, בחגי אייר.

 

רקע: 

לוח שנה נראה בעינינו כמשהו קבוע. כזה שגם הסבים והסבתות שלנו ציינו בו את אותם הימים כמונו: שבת כל שבעה ימים, ראש השנה בא' בתשרי, יום הכיפורים בי' בתשרי וכן הלאה.. והנה, כשאנחנו מגיעים לחודש אייר אנחנו מגלים הפתעה: בדמות חגים חדשים שנכנסו לנו אל תוך לוח השנה העברי: יום העצמאות ויום ירושלים.  הפתעה זו מכילה בתוכה שאלה לא פשוטה בדבר היכולת לחדש חגים ולרענן את אותה קביעות שלוח השנה משדר. 

 

הצעה למהלך שיעור:

א. צפייה בסרטון: כפתיח לשיעור זה נראה לתלמידים סרטון כלשהוא המראה ומציף את ההתרגשות של יום העצמאות. מצורפים קישורים למטס האווירי של צה"ל המתבצע ביום העצמאות ולחגיגות הממלכתיות בהר הרצל. מטרת הציפייה הינה הצפת הרגשות המלווים אצלנו את בואו של יום העצמאות ועל כן כדאי לבחור את הסרטון שנראה לכם שיעשה את המלאכה בצורה החזקה ביותר. לאחר הצפייה בסרטון הקצר: נערוך סבב קצר בין התלמידים בו כל אחד ישתף קצת בהרגשות ובמחשבות שיום העצמאות מעורר בו ובאופן בו הוא ומשפחתו חוגגים ומציינים את היום.

 

ב. תרגיל מחשבה: נחלק לכל חברותא דף ועליו רשימת המועדים בהם אנחנו אומרים הלל: ראש חודש, סוכות, שמיני עצרת, חנוכה, פסח, יום העצמאות ויום ירושלים  ונבקש מהם לחשוב ולציין ליד כל אחד מהמועדים מה הסיבה שבגללה אנחנו אומרים הלל ומודים בו לקב"ה.

ג. לימוד ודיון: נלמד יחד עם התלמידים את שני המקורות הנוגעים בשאלה על מה נתקן ההלל של יום העצמאות (שו"ת קול מבשר חלק א', סימן כ"א, הרב שלום משאש, הסכמה לסידור בית המלוכה). כיוון אחד עוסק בהצלה הפיזית שמדינת ישראל יצרה לעם ישראל בכך שיש בית לכל יהודי ויש צבא שמגן עליו מפני האויבים וכיוון שני עוסק בהצלה הרוחנית שמדינת ישראל יצרה לעם ישראל בישיבות ובכוללים הנמצאים בה יותר ממה שהיה אי פעם לעם ישראל. נבחן את היחס בין שני הכיוונים ונחזור אל הימים האחרים בהם אומרים הלל ונבחן איזה משני הכיוונים עולה בימים האחרים בהם נתקנה אמירת הלל. במידת הזמן כדאי לפתח דיון על שני הכיוונים הללו: עד כמה אנחנו מזדהים עם כל אחת מהאמירות החבויות בהם ביחס למדינת ישראל ואיזה מהם נראה לנו משמעותי יותר כסיבה לקביעת הלל.

ד. לימוד בחברותא ודיון: ניתן לכל חברותא ללמוד את דבריו של הרב עובדיה יוסף שהתנגד לתקנת ההלל ביום העצמאות (שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סימן מ"א). לאחר שכל חברותא למדה את הדברים, ננתח יחד את העקרונות המונחים בתשובה ונדון עם התלמידים בהרגשות והמחשבות שצפות בתוכם לאור תשובה זו. כדאי להדגיש כמובן את גדולתו של הרב עובדיה וגם את העובדה שהוא איננו נמנה על הזרם החרדי הרגיל שלא מכיר בחשיבותה של מדינת ישראל, וכמו שניתן לראות גם הוא מציע לומר הלל רק ללא ברכה.

ה. קריאת מכתב ודיון: נקרא בפני התלמידים את המכתב הבא התוהה על אופיו הדתי של יום העצמאות ועל השאלה האם נכון בכלל שישא אופי כזה..

בבית כנסת של סבא שלי התווכחו השנה ביום העצמאות האם לומר הלל בתפילת שחרית. היו שאמרו שברור שצריך להגיד את ההלל והיו כאלו שהתנגדו. אני עמדתי בוויכוח בצד, בכ"ז אני די צעיר, הוויכוח קצת היה לי מוזר והאמת שלא כל כך הבנתי על מה המהומה.. אני מבין למה בחגים שבתורה אומרים הלל, אבל יום העצמאות? מה הקטע ומה הקשר?  זה לא חג שאפשר לקרוא לו חג דתי: אין בו מצוות, מי שהמציא אותו היו אנשים לא כל כך דתיים ובכלל כל עם ישראל חוגג אותו בלי קשר לבית כנסת או לקב"ה.. אז למה פתאום הלל? מה קשור?

 

דרך המכתב נעורר את השאלה האם יום העצמאות הוא יום שאמור לשאת אופי דתי. נשוב אל תחילת השיעור בו תיארו התלמידים כיצד הם חוגגים את יום העצמאות ונבחן יחד איתם מה האופי של יום זה. כמובן שכדאי שהדיון ינותב לכוח שיש ליום העצמאות להיות חג חדש בו אנחנו מודים לקב"ה על הניסים שמתרחשים בחיינו כיום. לשם ילך המשך השיעור.. ובכל זאת כדאי לתת לתלמידים להתווכח ולהתעמת קצת עם הטענה הזו.

ו. תרגיל כתיבה: כסיכום לשיעור זה נלמד עם התלמידים את המקורות העוסקים בצורך להודות לקב"ה על ניסים שמתרחשים בהמשך ההיסטוריה של עם ישראל: בחיי כל יחיד ויחיד ובחיי האומה (תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף קיז ע"א ופירוש רש"י ומאירי שם, רב אחאי גאון בשאילתות, שאילתא כ"ו, ש"ת חתם סופר חלק א', אורח חיים, סימן קצ"א). נבקש מכל תלמיד לכתוב תפילת "על הניסים" ליום העצמאות. התפילה תיפתח במילים 'ועל הניסים ועל הנפלאות ועל התשועות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי...' לחילופין ניתן לעסוק יותר בהיבט של היכולת והצורך להודות בחג על נס אישי שקורה לנו בחיים ולבקש ממי שרוצה לחבר תפילת "על הניסים: על נס אישי שהוא רגיש שקרה לו או למשפחתו והוא מבקש להודות עליו לקב"ה. אפשר בהחלט לכתוב את ה'על הניסים' של יום העצמאות מזווית אישית (משפחתי ניצלה מפוגרום, אחי עלה לארץ, בעקבות הניצחון במלחמת לבנון השניה פורחים העסקים שלנו). כדאי לשים ברקע את השיר " נס אלוקי" להלן קישור לביצוע של השיר באתר יו טיוב

 

תשומת לב:

בקריאת השו"ת של הרב עובדיה כדאי לציין שההתנגדות לאמירת הלל יכולה לבוא מהתנגדות עמוקה למדינת ישראל, או מנימוק הלכתי כמו שטוען הרב עובדיה שאין כאן מספיק נס בשביל לומר עליו הלל. שיעור זה פותח בכלל את היכולת שלנו לחדש ולהתחדש בתוך המערכת ההלכתית, כמידת הזמן והאפשרות – כדאי לגעת גם בנקודה זו. 

 

הרחבה:

מצורף קישור למאמר שפורסם באתר "דעת" ובו התמודדות עם כל הפוסקים שטענו שאין לומר הלל ביום העצמאות.

 

מצורף קישור לכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות ובה פסק הלכה של הרב טל שבשנים שלאחר תוכנית ההתנתקות הפסיק לומר הלל ביום העצמאות. ניתן דרך הכתבה לעורר את השאלות הנוספות העולות מאמירת ההלל ביום זה והמורכבות שיום העצמאות מכיל בתוכו

 

חדש באתר

מורים עושים רוח
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו- מורים עושים רוח- לקבל השראה, למצוא רעיונות, להתייעץ, לשתף ולשאול שאלות.

מהבלוג שלנו

הרהורים על תפקידה של השמחה בבית הספר
לקראת המש... מש... משנכנס אדר – האם עודדנו את התלמידים ליצור , לשמוח או שעסקנו בעיקר בנתינת גבולות וכללים שאסור לעבור?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים
אנחנו מתחדשים!!! תכף תכף ועוברים לבית חדש, לאתר חדש. מוזמנים להשתתף איתנו בבניה ובדיוקים, נשמח אם תוכלו להצטרף אלינו ולמלא את 'שאלון לב לדעת'. מחכים לכם... לכניסה לסקר לחצו כאן