אנו פותחים את היום בברכות התורה, כשלברכה מוצמד לימוד תורה קצר, המשנה הראשונה במסכת פאה, על מנת שלא תהיה זו ברכה לבטלה. בשיעור זה ננסה להבין מהו העומק של אותה המשנה ומדוע דווקא היא נבחרה לפתוח לנו את הבוקר.
1. נחלק לכל תלמיד/ה שמינית בריסטול/ נייר, נבקש מהם לחלק עם עט את הדף לשני חלקים ולכתוב באחד החלקים: עם איזה משפט הייתם רוצים להתעורר בבוקר? משפט שייתן לכם השראה לכל היום. [לתת לכמה תלמידים להגיד מה המשפט שלהם, ניתן לתלות את המשפטים אח"כ בכיתה]
2. משימה לכל זוג- איזה משפט הייתם נותנים לעם ישראל בבוקר כשהוא קם על מנת לתת לו השראה? מדוע דווקא משפט זה? דיון- מה אנחנו רוצים מהמשפט של הבוקר? [שייתן כוחות, שיזכיר מהם הדברים החשובים בסדר היום שלנו..]
3. נקרא ביחד את המשנה ונסביר בקצרה שלאחר שאומרים ברכות התורה ניתן לימוד קצר כדי שלא תהיה זו ברכה לבטלה.
"אלו דברים שאין להם שיעור"..
מצורפות מספר שאלות שניתן ללמוד בעזרתן את המשנה :
- מהם שלושת הנושאים במשנה?
א. מצוות שאין להן שיעור [כלומר רצוי לעשות אותם כמה שיותר]
ב. מצוות של שכר כפול [שכר בעולם הזה ובעולם הבא]
ג. תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות]
אילו מצוות נוספות שאתם מכירים הייתם מכניסים לכל אחד מהחלקים?
האם ניתן לתת עוד כותרות לכל אחד מהחלקים? [הרמב"ם שמופיע בחוברת מחלק לבין אדם למקום ולבין אדם לחברו..]
איזו מצווה נמצאת בכל אחד מהחלקים ומדוע לדעתכם היא מופיעה בשניהם? [גמילות חסדים. יש הרבה תשובות אפשריות אחת מהן מופיעה בחוברת- בתשובתו של הברטנורא, גמילות חסדים בגופו- אין שיעור, בממונו- יש שיעור..] מדוע חז"ל קובעים שתלמוד תורה "כנגד כולן"?
3. דיון – מדוע לדעתכם בחרו חז"ל לפתוח עם הדברים האלה את היום?
[הצעה לתשובה: לזכור מהם הדברים החשובים לנו כעם, כחברה, כאנשים פרטיים, וכמו שכתבנו בתחילת השיעור מהם המשפטים שאיתם הייתי רוצה להתחיל את היום כך חז"ל נותנים לנו מעין פתק מעל המיטה- כדי להזכיר לנו מה הדברים המשמעותיים לנו לפתיחת היום ולבסיס שלו.]
[הצעה לתשובות אפשריות: לזכור מהם היסודות החשובים של האהבה, לזכור שהאהבה מתחילה קודם כל מתוכנו פנימה, שלום בין בני זוג יש לו השפעה כשל גמילות חסדים וכו'..]
4. נסיים את השיעור בדף איתו התחלנו- כל בת רושמת בחצי השני של הדף משהו מתוך המשנה/ הסידור [ברכות התורה] שאותו היא רוצה להזכיר לעצמה השבוע..
ניתן לסיים את השיעור בהצעה נוספת להפנמה בנספח 2.
מצורפים מאמרים שמרחיבים את הדעת והלב בנושא זה:
"..אולם המיוחד ביחס לכל העניינים הללו הוא שכל המרבה בהם הרי זה משובח.[6] שאיפתו של עובד ה' היא להימצא בהתקדמות מתמדת. לכן טוב למנות בפתיחת היום את אותם עניינים שאף שאין להם שיעור יש עניין להרבות בהם יותר מכפי שהיה ביום שחלף.
"אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא" – בפשטות, מצוות שבין אדם לחברו כגמילות חסדים ונגזרותיה משפרים את איכות החיים בעולם הזה במובן של התנהלות חברתית תקינה, ומובטח שהקרן נשמרת לעולם הבא. הרב הוטנר בספרו "פחד יצחק" לראש השנה מבאר שהדבר נובע מכך שהעולם נברא במידת החסד שיש בכוחה ליצור פירות מבלי שהקרן תחסר. אף המצוות שבין אדם למקום הנמנות כאן
ובכללן ת"ת[7] מביאות לעושיהן נחת רוח בעולם הזה והקרן נשמרת לעולם הבא.[8] ברכת שמים בכוחה לחול דרך ברכתם של הכוהנים המובאת בסמוך לברכת התורה, וגם דרך קיום המצוות שיש להן פירות בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. שנזכה ללמוד ולעשות.."
רעיון א: תוך כדי קריאת השיר כל תלמיד/ה בוחר/ת משפט שהכי נגע בו/ה.
לאחר שסימנו ננחה אותם לכתוב את המשפט שבחרו ולכתוב לו המשך/ סיפור.
רעיון ב: נכתוב על הלוח דברים שאין להם שיעור ונבקש מהתלמידים להגיד דברים שאין להם שיעור
לאחר שהלוח מלא בדברים שכאלה, כל אחד בוחר דבר מהלוח שהוא רוצה להעניק לעצמו במתנה ולכתוב לעצמו הקדשה קצרה.
בלימוד משנה כדאי לאחר קריאת המשנה לעשות בצד הלוח מושגים בשביל להנגיש את המשנה לתלמידים:
"שאין להם שיעור" "פאה" "ראיון"
"שאין להם שיעור"- אין להם כמות מוגבלת ניתן ורצוי לעשות אותם בהרחבה
"פאה" - היא היבול שבפאת השדה (או בקצה המטע) ויש להשאיר אותה לנזקקים: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר" (ויקרא יט 9). הגדרת השטח הנחשב לפאה אינה נזכרת בתורה אלא במשנה.
"ראיון" - מצוות העלייה לבית-המקדש בשלושת הרגלים, והבאת עולת-ראייה כקורבן לזבח. ראו למשל בשמות כג פס' י"ז: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה, כָּל-זְכוּרְךָ, אֶל-פְּנֵי, הָאָדֹן ה'